רחוב לפיק rue lepic
ברוכים הבאים לפריז. היום אספר לכם על רחוב שבו אני מטייל קבוע, רחוב שלא משנה כמה פעמים עברת אותו, תמיד יש בו קסם מיוחד. קוראים לו רחוב לפיק rue lepic
לרחוב לפיק צורה מעניינת, הוא מתחיל משדרת קלישי ביציאה מתחנת מטרו בלאנש והוא צמוד לקברט המפורסם מולין רוז'. הרחוב עולה למעלה ואז פונה שמאלה, וממשיך תוך כדי עלייה מתונה שטובה לכושר.. בסיבוב ימינה ומסתיים בגינת קלמנט לא הרחק מכיכר טרטר המקסימה שאין מי שלא מכיר. למה הרחוב נסלל כך ולא פשוט ישר למעלה? בואו אספר לכם.
נפוליאון מגיע למונמארטר
נחזור במנהרת הזמן לשנת 1809, נפוליאון בונפרטה מתכנן סיור לראות את מגדל הפעמון בכנסיית סן פייר שנמצאת ממש ברחבת כיכר טרטר, וצמודה בצידה השני לבזיליקת סקרה קר. המטרה שלו היא לא לשמוע צלצולי פעמונים, אלה לבחון המצאה חדשה בתחום הטלקומוניקציה אפשר לקרוא לזה מבוא לטלגרף. ההמצאה היא של קלוד שאפה משנת ,1792 שבבסיסה סדרה של מגדלים שנראים בקשר חזותי אחד לשני ועליהם עמוד עץ עם שני זרועות משונות בצד. המפעיל היה משנה את זווית הזרועות ומעביר הודעות בקוד מיוחד.
המפעיל במגדל השני היה רואה את האיתותים במשקפת ומעביר למגדל הבא וכך הלאה עד שנת 1850 כאשר הטלגרף האלחוטי נכנס לשימוש. נחזור לנפוליאון רכוב על סוסו ביום גשום, הייתה דרך קיצור למעלה קראו לה רחוב Le Chemin Vieux- דרך ישנה. היום אתם תכירו אותה כרחוב rue Ravignan.
הדרך הייתה תלולה ומאוד חלקה בגשם מה שהקשה על הסוסים לטפס לכן נפוליאון היה צריך לעשות את הדרך ברגל מסביב ולכן הוחלט להכין דרך חדשה עוקפת שתיקרא-Chemin Neuf דרך חדשה!
הרחוב נקרא בתחילה בשנת 1852 rue de l'Empereur, לכבוד הקיסר כמובן. לאחר מכן שונה שמו לרחוב רויאל לפני שקיבל את שמו הסופי בשנת 1864 רחוב לפיק, על שמו של גיבור מלחמה הגנרל לפיק .
רחוב לפיק מארח את לואי רנו
עוד סיפור מעניין הוא של לואי רנו, יצרן המכוניות שבנה את הרכב הראשון שלו בשנת 1898 וקרא לו בשם voiturette-עגלה. ב 24 דצמבר אותה שנה לואי התערב שרכבו יכול לעלות את רחוב לפיק. אתם מניחים נכון שלואי ניצח בהתערבות ולא רק זה אלה שגם קיבל הזמנה ל 12 רכבים! מהעגלה צמחה מאז תעשיית רכב מפוארת שקיימת עד היום.
rue lepic- היסטוריה מפוארת במונמארטר
היום אם נעלה ברחוב לפיק נראה חנויות שמוכרות דגים, ירקות ופירות, מסעדות זולות, בתי קפה ונדמיין לפני מאה שנה את הרוכלים באים עם עגלותיהם בצד הרחוב ומוכרים את מרכולתם. נראה שני תחנות רוח שריד אחרון לעשרות מהם שהיו בשכונה, ואת בית הקפה café des deux moulins שהתפרסם ב 2001 בסרט הנפלא אמילי.
האורח המפורסם ביותר גר כאן שנתיים בשנים 1886-1888 וזהו וינסנט ואן גוך שגר אצל אחיו תיאו בקומה הרביעית במספר 54. התמונה של נוף מונמארטר מחלון הבית היא אחת המפורסמות שלו.
במספר 42 בית הקפה La Pomponnette היכן שישב קבוע המאייר הנודע פולבוט שצייר את ילדי השכונה, ובחצר האחורית של בית הקפה היה לו מעין מחסן-חנות עבור הילדים חסרי כל.
מס 50 התגורר המשורר האנרכיסט ג'אן ריקטוס.
מס 53 התגורר מלחין השיר רחוב לפיק שאותו שר איב מונטאן.
מספר 56 בית יצרנית פיות הקלרינט והסקסופון ואן דורן שנוסדה עי יוג'ין ואן דורן ב 1905 שהיה בעצמו נגן קלרינט באופרה פריז.
מספר 96 נולד הצייר פול גן הוא עצמו חי את רוב חייו בבית צמוד לאטלייה שלו בכניסה לגינת סוזן בויסן.
במספר 98 התגורר הסופר המפורסם סלין celin
מס 110 סוף הרחוב התגורר ראש עיריית מונמארטר לשעבר והמשורר קלמנט.
תחנות הרוח של רחוב לפיק ומונמארטר
כמובן שאי אפשר לפספס את השרידים האחרונים לתעשיית הקמח שהייתה במקום במאה ה17 וה 18. תחנת הרוח Le Moulin de la Galette שפעם תחנה קמח אבל עברה הסבה לקברט מצליח ולאחר מכן הוקמה מסעדה יוקרתית ומצליחה שהזמרת דלידה הייתה אורחת קבועה. מעל קצת חבוי מהעין ואפשר לראות אותה יותר טוב מרחוב טולוז Le Moulin Blute-Fin השריד השני מבין עשרות תחנות שהיו על הגבעה שופעת הרוחות.
נסיים את טיולנו ברחוב לפיק במונמארטר עם שירו של איב מונטאן מקווה שנהניתם.
Et la rue Monte, monte toujours Vers Montmartre, là-haut, Vers ses moulins si beaux Ses moulins tout là-haut Rue Lepic. והרחוב עולה, תמיד למעלה, לקראת מונמארטר שם למעלה לקראת הטחנות, הטחנות היפות שלה, תמיד לעלות רחוב לפיק.
נהניתם מהכתבה? בואו לגלות את מגדל סן ז'אק
לפוסט הזה יש 4 תגובות
אחלה כתבה
כיכר דלידה
איפה היא?
לא בדיוק כתוב במפות
לא בדיוק כיכר יש פסל
Rue de l'Abreuvoir, 75018 Paris, France
כתבה מאוד מעניינת! מקווה שאוכל בקרוב לעלות במעלה רחוב לאפיק…
תודה רבה. גם אני מתגעגע