12 שנה ציפתה פריז לסיום השיפוץ הגדול של הספרייה הלאומית של צרפת- רישלייה, והיה שווה לחכות. BNF Richelieu Site היא לא עוד ספרייה, זהו ערש התרבות של פריז וצרפת. מקום שמכיל היסטוריה, תרבות, מדע ומחקר וגם כמובן פנינה אדריכלית מיוחדת במינה. גם אני המתנתי בסבלנות לפתיחה המחודשת, פסעתי ברחובות הרובע השני והלכתי לחקור קצת. גם לשבת עם ספר ביד אפשר ואפילו יש בית קפה. שנתחיל?
תחילתה של ספרייה לאומית
בשנת 1368 התקין שארל החמישי את אוסף הספרים שלו בחדר גדול בלובר: עשר שנים מאוחר יותר, היו בו יותר מ-900 כרכים. מכאן מתחילה מסורת שמלכי צרפת שאפו לקיים תמיד. למשל פרנסואה הראשון מוציא צו חדש ב-28 בדצמבר 1537. כל המדפיסים ומוכרי ספרים חייבים להפקיד בספרייה של טירת בלואה כל ספר מודפס שהוצע למכירה בממלכה. חובה זו, הנקראת הפקדה משפטית, היא צעד בסיסי עבור הספרייה המלכותית.
הספרייה המשיכה להתפתח ביתר שאת משנת 1666 תחת קולבר, הוא תמיד שאף להפוך כל דבר אפשרי לתפארת לואי ה-14. קולבר הקים את הספרייה במחוז ויויאן בבניין מאחורי ביתו שלו כמה נוח. קולבר מוביל מדיניות פעילה של הגדלת האוספים את כתבי היד להכפיל ב-2 ואת הספרים המודפסים להכפיל פי 4. אני רק אוסיף כאן שכיום המקום שבו נמצאת הספרייה והרחובות הסובבים אותה נמצאים בשכונת ויויאן על שמו של לורד לואי ויויאן.
תוך כמה עשורים, הספרייה נחשבת לטובה באירופה. ז'אן פול ביניון, שמונה לספרן המלך ב-1719, העניק לספרייה זוהר חסר תקדים וארגן אותה מחדש למחלקות: דברי דפוס, כתבי יד, מדליות ואבנים חרוטות, לוחות חרוטים ואוספים של הדפסים, כותרות ואילן יוחסין. ביניון גם המשיך בחיפוש ורכישת מסמכים, ודאג להביא את כל היצירות החשובות של אירופה לפריז. בנוסף נפתח חדר עבור חוקרים ומבקרים, כך בסוף המאה ה-18 ביקרו במקום מאה איש מדי יום, בינם וולטר ורוסו. בשנת 1721 הספרייה עוברת לכתובת חדשה ממש ממול.
בזמן המהפכה הצרפתית ב1790 הספרייה כמובן נדחקה הצידה אך עדיין אוספים גדולים, מסמכים ומכתבים שנתפסו הגיעו כולם לספרייה. באופן מפתיע גם מלחמות תרמו לספרייה, הודות לתפיסות שבוצעו על ידי צבא נפוליאון בבלגיה, גרמניה, הולנד ואיטליה. לצבא מסתבר התלוו קבוצת ספרנים וחוקרים שעסקו בתפיסות והבאתם לפריז.
מאוטל טובוף Hotel Tubeuf לארמון מזארין
בשנת 1635 נבנה אוטל פרטיקולר על שטח בו שכנה בעבר חווה עבור שארל דורט דה שברי. בשנת 1641 ז'אק טובוף שהיה אחראי על הכספי המלוכה רוכש את האחוזה שתקבל את שמו. שנה אחרי טובוף מוסיף שלושה בתים קטנים יותר בשטח שרכש מסביב. טובוף בחוכמתו מתגורר באחד הבתים הקטנים, את אחוזתו הוא משכיר לקרדינל מזארין, האיש החזק בממלכה. הקרדינל מזארין מתמנה לראש ממשלת צרפת לאחר מותו של רישלייה, ומשכן באחוזה את אוספי הספרייה בהתהוות ובסוף רוכש אותה בשנת 1643. מזארין ירכוש את חלקות האדמה בין רחוב רישלייה, קולבר, ויויאן ודה פטיט-שאמפ..
האדריכל פרנסואה מנסארט יקבל בשנת 1644 את הפרויקט החדש. 3 שנות בנייה יציגו אדריכלות קלאסית בתוספת אגף לבנים ואבן אדומה מאחורי אוטל טובוף לאורך גן רחוב ויויאן. בניין חדש זה מורכב משתי גלריות משולבות, הגלריות הנוכחיות מנסארט ומזארין, המשמשות חלון ראווה לאוסף יצירות האמנות של הקרדינל, אז אחד מגדולי האספנים באירופה. הגלריה התחתונה מיועדת לפסלים עתיקים. במערב אגף באורך 144 מטר שיקרא אוטל נבר. גלריית מזארין היא החלק המרהיב ביותר כאן עם ציורי הפרסקו בתקרות מאת ג'ובאני פרנצ'סקו רומנלי.
גלריית מנסארט- "הגלריה התחתונה" של הקרדינל מזארין, שיכנה במקור את אוספי הפסלים העתיקים של הקרדינל. זהו חדר מלבני באורך 45.40 מ' ורוחבו 6.30 מ', עם תקרה מקומרת בגובה 5.95 מ'. הגלריה הציגה במקור עיטורים עשירים של טיח וציורים שנעשו בשנת 1649 ע"י אלסנדרו סאלוצ'י ווינסנט אדריאנסן לקרבטיאן. לצערנו רוב הציורים נעלמו עם השנים.
אוטל נבר Hôtel de Nevers
הקרדינל מזארין נפטר בשנת 1661 והבית עובר בירושה לאחייניו, פיליפ מנצ'יני הדוכס מנברס והורטנס הדוכסית מזארין. האגף המערבי(אוטל נבר) יחולק בין שניהם. את תכולת הספרייה הוריש מזארין למכללת ארבע המדינות( כיום מכון צרפת) שייסד בצוואתו. ספריית מזארין במכון צרפת שבה גם ביקרתי היא הספרייה העתיקה בעיר וגם כיום כפי שציווה היא פתוחה פעמיים בשבוע לכולם. מזארין עצמו קבור בקפלה של מכון צרפת. בשנת 1868 יהרס אוטל נבר לטובת אגף רישלייה חדש ורק חלק אחד שהיה מחובר בקשת לאגף המערבי ישאר. החלק הזה הושכר לטובת סלון ספרותי של המרקיזה דה למברט, בחצר היינו מוצאים סככות ואורוות סוסים של המרקיזה. בצד ימין היה נמצא ביתו של האב ברת'למי שומר ארון המדליות בספריית המלך. מאוחר יותר בקומת הקרקע של אוטל נבר שוכן בית המלאכה של המסגר של הספרייה הלאומית של צרפת.
בשנת 1714 מיודענו ג'ון לאו רוכש את הארמון ומשכן בו את הבורסה וחברת הודו המזרחית. ב1720 ג'ון לאו פושט רגל והבניינים הופכים לרכוש הכתר. גלרי מנסארט מאכלסת את הבורסה למסחר, גלריה מזארין תקבל את הספרייה ביחד עם אוטל נבר שכבר לא קיים מלבד חלק אחד קטן. תגיעו לרחוב קולבר 12 רואים את דלת העץ העתיקה והבניין בפינה? זה מה שנשאר מאוטל נבר.
ספריית רישלייה במאה ה-18
אבי(האב) ביניון חבר באקדמיה הצרפתית ובאקדמיה המלכותית למדעים מונה בשנת 1719 לספרן המלך בדיוק כמו סבו. שנה מאוחר יותר הספרייה מחולקת לחמש מחלקות: דברי דפוס, כתבי יד, מדליות ואבנים חרוטות, לוחות חרוטים ואוסף הדפסים, כותרות ואילן יוחסין. שנת 1721 ההדפסים הראשונים מהספרייה המלכותית נכנסו לפאלה מזארין, בחלק המערבי שידוע בשם אוטל נברס.
במהלך השנים המקום לא הספיק לכן אבי ביניון קורא בשנת 1727 לרובר דה קוט, אדריכל המלך, לבצע הרחבות. דה קוט יצר שלושה חדרים נפרדים בקומה הראשונה של הגלריה הגדולה לאורך רחוב רישלייה והשלים את האגף המזרחי של החצר הראשית, שם התקין גלריה חדשה ב-1735, כיום חדר הקריאה לכתבי יד ולמוזיקה. הוא גם בנה, בחלקו האחורי של האגף החדש הזה, את ביתן גלובס, שבו כמה שנים לאחר מכן יתפסו את מקומם הגלובוסים הגדולים של קורונלי, הנראים כעת בספריית פרנסואה-מיטראן ואותם תוכלו לראות במסגרת מסלול טיול שלי ברובע 12 או בנפרד. עבודות ההרחבה ימשכו משנת 1736 ע"י האדריכל ז'אק גבריאל, שבנה את האגף הצפוני של החצר הראשית והרכיב את ארון המלך לשכן אוסף מדליות.
אטיין-לואי בולה, האדריכל של המלך, מציע פרויקט שאפתני ב-1785, שמעולם לא התממש להגדלת השטח עם אולם קריאה ענק וחלל אוספים אך התוכנית לא יצאה לפועל.
1797 מוקמת "סוכנות לעבודות בספרייה הלאומית" שאחראי על יצירות שהוזמנו על ידי הספרייה.
1825 הבורסה עוזבת את גלריה מזארין ומפנה מקום
1833 מינהלת האוצר עוזבת את אוטל טובוף. האדריכל לואי ויסקונטי מארגן חדר קריאה ציבורי בקומה הראשונה
לבסוף וועדה בראשות פרוספר מרימי מחליטה על עוד עבודות שיפוץ בראשות האדריכל אנרי לאברוסט וזה יכניס החל משנת 1854 מודרניזציה לספרייה. גולת הכותרת היא חדר לאברוסט שנבנה בין 1861 ל-1868, ורשום כאנדרטה היסטורית מאז 1983.משנת 2016, זהו חדר הקריאה של ספריית המכון הלאומי לתולדות האמנות (INHA)
האדריכל משתמש בעקרון של מבנה מתכת, תשע כיפות מחופות באריחי חרס מפיצות אור שווה בחלל הגדול. הכיפות נתמחות ב 16 עמודי ברזל, מסביב 36 מדליונים של דמויות ספרותיות שונות בינם אישה אחת. נמצא שם את רסין, סיסרו, שייקספיר וגם את מאדאם דה סבין. חידוש נוסף היה חימום תת רצפתי שיוצא שווה מפתחים שפזורים בשטח האולם. גלריית מזארין תשופץ גם היא עד שנת 1872
יורשו של לאברוסט ז'אן לואי פסקל ימשיך במודרניזציה של הממסד משנת 1874ויבנה את החדר הסגלגל החדש וישפץ את החצר הראשית. את גלריית מזארין יהפוך לאולם תצוגה.
1879 תחל העבודה על החדר הסגלגל וב1913 יבנה גרם המדרגות החדש
1916 האדריכל אלפרד רקורה יירש את פסקל וימשיך בתוכניות, החדר הסגלגל מוקצה למחלקת כתבי עת.
1932 מישל רו שפיץ ימשיך בעבודת ויוסיף 5 קומות מסביב לחדרים האובלים הגדולים לאכלס שם עוד ועוד ספרים ואוספים
1938-1945 פיתוח מחדש של גלריית מנסארט לאולם תצוגה, אוטל טובוף יכיל את המחלקות הדפסים וצילום, ומפות ותכניות
ספריית רישלייה במאה ה-19 וה-20
- 1825 הבורסה עוזבת את גלריה מזארין ומפנה מקום.
- 1833 מנהלת האוצר עוזבת את אוטל טובוף. האדריכל לואי ויסקונטי מארגן חדר קריאה ציבורי בקומה הראשונה.
לבסוף וועדה בראשות פרוספר מרימי מחליטה על עוד עבודות שיפוץ בראשות האדריכל אנרי לאברוסט וזה יכניס החל משנת 1854 מודרניזציה לספרייה. גולת הכותרת היא חדר לאברוסט שנבנה בין 1861 ל-1868, ורשום כאנדרטה היסטורית מאז 1983. משנת 2016, זהו חדר הקריאה של ספריית המכון הלאומי לתולדות האמנות (INHA).
האדריכל משתמש בעקרון של מבנה מתכת, תשע כיפות מחופות באריחי חרס מפיצות אור שווה בחלל הגדול. הכיפות נתמחות ב 16 עמודי ברזל, מסביב 36 מדליונים של דמויות ספרותיות שונות בינם אישה אחת. נמצא שם את רסין, סיסרו, שייקספיר וגם את מאדאם דה סבין. חידוש נוסף היה חימום תת רצפתי שיוצא שווה מפתחים שפזורים בשטח האולם. גלריית מזארין תשופץ גם היא עד שנת 1872.
- 1874יורשו של לאברוסט ז'אן לואי פסקל ימשיך במודרניזציה של הממסד. שיפוץ החצר הראשית, את גלריית מזארין יהפוך לאולם תצוגה.
- 1879 תחל העבודה על החדר הסגלגל וב1913 יבנה גרם המדרגות החדש.
- 1916 האדריכל אלפרד רקורה יירש את פסקל וימשיך בתוכניות, החדר הסגלגל מוקצה למחלקת כתבי עת.
- 1932 מישל רו שפיץ ימשיך בעבודת ויוסיף 5 קומות מסביב לחדרים האובלים הגדולים לאכלס שם עוד ועוד ספרים ואוספים.
- 1938-1945 פיתוח מחדש של גלריית מנסארט לאולם תצוגה, אוטל טובוף יכיל את המחלקות הדפסים וצילום, מפות ותכניות.
הספרייה הלאומית BNF ומוזיאון רישלייה כיום
בספטמבר 2022, הספרייה הלאומית רישלייה פותח את שעריו לאחר שתים עשרה שנים של עבודות שיפוץ ומודרניזציה, והופך למקום פתוח לכולם בלב פריז. הוא כולל ספריית מחקר, מוזיאון חדש, חלל חדש לתערוכות מתחלפות, חדר סגלגל חופשי ופתוח לכל, גן, חנות ספרים ובית קפה. אז מה מצפה לנו?
החדר הסגלגל המלכותי, חדר קריאה חינם לכל הקהלים. קוראים ומבקרים בכל הגילאים יכולים לשבת שם בחופשיות כאשר לרשותם כ-20,000 היצירות שהועמדו לרשותם, כולל האוסף הגדול ביותר של קומיקס בגישה חופשית בצרפת. הכניסה מרחוב ויויאן.
חדר לאברוסט- חדר הקריאה של ספריית המכון הלאומי לתולדות האמנות. הכניסה מרחוב רישלייה וניתן רק לצלם מהכניסה אך לא להיכנס. הכניסה לתלמידים, סטודנטים וחוקרים בעלי מנוי או כרטיס יומי.
ספריית מחקר. פתוחה לחוקרים וסטודנטים בתשלום.
בית קפה נמצא בכניסה מחצר ויויאן לצד הקופות.
חדרו של מזארין. נמצא בקומה השנייה וניתן להתבונן מבעד הדלת אך לא להיכנס.
מוזיאון רישלייה החדש שנפתח אחרי השיפוץ הגדול ונמצא בקומה השנייה ועליו ארחיב.
המוזיאון חובק את מלוא היקף האוספים ומציג כמעט 900 יצירות, לאורך מסלול מהעת העתיקה ועד ימינו. תוכלו לראות יצירות נדירות כמו כס המלכות של דגובר, קמעות נדירים, כתבי יד מקוריים של אלכסנד דיומא, קזנובה, ויקטור הוגו לצד מחברת תווים של סטרווינסקי וצילומים של נדר. תלבושות, חפצים אישיים, מפות ושרטוטים וגם גלובוס מדהים ואת ציורי הקיר המדהימים כבר הזכרתי? בוא נצא לסיור קטן. המוזיאון נמצא בקומה השנייה ומשתרע על שטח 1200 מ"ר ומחולק ל7 חדרים שונים.
מה נראה במוזיאון?
אנחנו מתחילים בהיכל העמודים שם מוצגים פריטים כגון אגרטלים, פסלונים, מטבעות וחפצים שונים מתקופת יוון ורומא העתיקה.
הארון היקר- בחדר זה מוצגים בעיקר אוספים מתכתיים: מדליות, תכשיטים, אבנים חרוטות, כלי שולחן טקסיים ממתכות יקרות כולם מאסף המלכים מתקופת ימי הביניים. נראה גם תכשיטים קלטים, יווניים ורומיים.
חדר לוינס- האוסף מופץ בחלונות לפי מספר נושאים: מלחמה בעת העתיקה, עולמו של דיוניסוס/ בכחוס, אל היין והשכרות, תכשיטים ומטבעות עתיקים וגם החרב של בואבדיל, האמיר האחרון של גרנדה במאה ה-15.
חדר ברת'למי- כאן נמצא אוסף מטבעות ומדליות חלקם משלטונו של לואי ה-14. האוקרטידיון, מטבע הזהב הגדול ביותר של העולם העתיק, עותק של מגן הזהב הראשון של לואי ה-9 הקדוש ועוד.
סלון לואי ה-15- בעבר נקרא ארון המלך, הרהיטים מורכבים משמונה ארונות, שנועדו להכיל את אוסף המטבעות והמדליות המלכותי, ובמרכזו שולחן עם מידות יוצאות דופן. מעל ארבע הדלתות ציורים מאת פרנסואה בושר ושני דיוקנאות מלכותיים העתק יצירותיו של הייסן ריגו הציורים בין החלונות הם של שארל ואן לו
הרוטנדה- חלל שתוכנן על ידי אנרי לאברוסט בסוף המאה ה-19 בגודל 100 מ"ר שם נמצא אוספים של המחלקה לאמנויות הבמה.
גלרי מזארין- גולת הכותרת של המוזיאון, כאן אתם חוזרים לתקופת הבארוק שנשתמרה מ 1646 עת נבנתה ע"י מנסארט לבקשתו של מזארין עבור אוסף הפסלים והציורים שלו. כיום נמצא פה את כס המלוכה של דגובר, גלובוס שמימי של קורונלי, כתב היד של נוטרדאם דה פריז מאת ויקטור הוגו. פרטיטורת כתב היד של דון ג'ובאני מאת מוצרט, מרש המרסייז המנונה של צרפת מאת רוז'ה דה ליל, קוד נפוליאון וציור של מרי קסט. הרוזן ממונטה קריסטו מאת אלכסנדר דיומא גם נמצא פה והופך בעיניי את המקום לחובה עבור כל אוהבי פריז וצרפת. וכמובן מעל הכל מרימים את העיניים לפרסקות המדהימות שצייר ג'ובאני פרנצ'סקו רומנלי. הביטו ביופיטר מכה את הענקים, אפולו ודפנה, אפולו והמוזות, חטיפתה של הלן ומשפט פריז לא ישאירו אתכם אדישים.
מידע שימושי
לאתר הרשמי של BNF Richelieu
כתובת: 5 Vivienne Street
שעות פעילות: שלישי-ראשון 10:00-18:00 יום שני סגור.
מחיר כניסה למוזיאון: 10 אירו. 13 אירו כולל תערוכה מתחלפת כאשר מתקיימת.
דרכי הגעה: מטרו קו 3 תחנה Bourse. קווים 7 ו14 תחנה Pyramides. קווים 1 ו7 תחנה Palais-Royal-Musée du Louvre.
אוטובוס: קווים 29, 39
לפוסט הזה יש 4 תגובות
תודה
הייתי היום בספריה
יופי וענין יוצאי דופן.
מדהים.
תודה לך שמח שנהנת
תודה על הכתבה. רשמתי לפני לביקור הקרוב בפאריז.
האם יש שם סיורים מודרכים באנגלית? (לא הצלחתי להבין מהאתר הצרפתי של הספירה אם יש)
תודה
אביחי
שלום לך. יש סיורים מודרכים כל יום בצרפתית. לאנגלית יש לפנות במייל לספרייה. האתר הוא גם באנגלית אין בעיה. אפשר גם לברר בכניסה לספרייה יש דלפק ועובדים שעוזרים.