מזרקת מדיצ'י (Medici Fountain) בגינת לוקסמבורג
בליבה של גינת לוקסמבורג היפה, נחה לה יצירת מופת ואחת המזרקות היפות בפריז. מקום שקט ומוצל, כיסאות ברזל פריזאיים לאורכה מזמיה אותנו להינות מיופיה. כיצד הפכה המערה למזרקה, מה הוא סיפורה, מי תכנן אותה ומה בכלל מסתתר בחלק האחורי שמעטים בכלל טורחים להביט בו? בשביל זה אני פה. מעטים יודעים כי מזרקת מדיצ'י היא אחד האלמנטים הדקורטיביים החשובים ביותר של אלמנתו של אנרי הרביעי, מארי דה מדיצ'י, ושזהו אינו מקומה המקורי.
אחרי ההתנקשות בחייו של המלך אנרי הרביעי ב 1610, מחליטה אשתו המלכה מארי די מדיצ'י לעזוב את ארמון טווילרי (הלובר) ולבנות מקום חדש לרגלי מה שהיה אז גבעת סנט ז'נבייב היכן שבנוי היום הפנתיאון. המלכה רצתה לגלות מחדש את אווירת הנימפות והמזרקות בגנים האיטלקיים של ילדותה, בפרט את זו של המערה של בואונטלנטי בגני בובולי בפירנצה שם גדלה.
היא הפקידה את הגשמת החלום על מהנדס המים תומאסו פרנסיני האיטלקי, אותו גם הזמינה להוביל את מי רונגיס לפריס. ככל הנראה הוא זה שצייר את התוכניות למערה בסביבות שנת 1630 ולא סלומון דה ברוס, האדריכל שאחראי על הקמת ארמון לוקסמבורג.
מזרקת מדיצ'י ההתחלה
המזרקה המקורית נקראה מערת מדיצ'י ונבנתה ב 1630. המזרקה הכילה גומחה גדולה במרכזה ושני גומחות קטנות יותר לצידיה. ארבעה עמודי שיש גדולים הוצבו בחזית ומעל במרכז סמל הנשק של מדיצ'י. בצידי הסמל פסלי נימפות שמים נשפכים מכדם והם מסמלות את נהר הרון ואת נהר הסיין. הפסלים המקוריים הם פרי עבודתו של הפסל פייר ביאר (1592-1661) Pierre Biard. הנישה המרכזית הכילה גם אגן מים שלא מילא בתחילה תפקיד. המזרקה התנוססה לגובה 14 מטר ורוחבה 12 מטר.
לאחר מותה של מארי דה מדיצ'י בשנת 1642 ארמון לוקסמבורג מחליף בעלים. מזרקות ורסאי הן אטרקציה מרכזית, ומזרקת מדיצ'י נשכחת לאיטה ומוזנחת. הפסלים של פייר ביאר נעלמים ולהוסיף צרות גם הקיר שעליו נשענה המזרקה החל להתפורר. בשנת 1799 ארמון לוקסמבורג הופך למשכנו של הסנאט. במסגרת השיפוצים בהוראתו של נפוליאון מבצע הארכיטקט קלגרין Jean– Chalgrin (1739 -1811) שיפוץ למזרקה שבה הוא מוסיף פסל של ונוס ושני מפלי מים בצד. פסליו של ביאר שוחזרו גם הם על ידי הפסלים- Ramey, Duret and Talamona.
בתקופת האימפריה השנייה 1860 הברון האוסמן במסגרת שינוי פני העיר, מתכנן לסלול את רחוב מדיצ'י ולשם כך להרוס את המזרקה. המזרקה נשענה על חזית רחוב ישן שהיה מועד להריסה. לאחר התנגדות ועצומות שהוגשו, המזרקה תעבור 30 מטר פנימה למיקומה היום בשנת 1862. ארכיטקט ארמון לוקסמבורג אלפונס דה ג'יזור (Alphonse- de Gisors (1796 -1866, יבצע גם שינויים מהותיים במזרקה. המזרקה תפורק אבן אחרי אבן ותבנה מחדש עם תוספות. ג'יזור משחזר את סמל הנשק של מדיצ'י ויצר בריכת מים מלבנית באורך 50 מטר לצידה מעבר נעים ועצים נותני צל.
מזרקת מדיצ'י היום- מה אנו רואים?
בואו נסתכל בחזית המזרקה נתחיל מלמעלה. אנו רואים במרכז את סמל הנשק של מדיצ'י ומעליו כתר המלוכה, ומשני הצדדים את פסלי הנימפות שופכות מים מכדים, אחת מסמלת את נהר הרון והשנייה את נהר הסיין. ארבעה עמודי שיש מגולפים מסודרים, ביניהם שני גומחות קטנות, ובמרכז גומחה גדולה. גם העמודים וגם הגומחות מגולפות כאילו נחצבו במערה בדיוק כמו ההשראה מאיטליה.
הפסל המהולל זוכה פרס רומא אוגוסט אוטין (1811-1890) Auguste Ottin, יפסל לנו את הנושא המרכזי. מימין פסלה של דיאנה, אלת הציד בידה קשת מצד ימין. בצדד שמאל פאן, חצי עז חצי בן אנוש מגנם של שטחי הציד ורועי הצאן, מחזיק בידו חמת חלילים כשמעל ידו השנייה מונחת פרווה עם ראש כבשה. מעל כל פסל נראה מסיכות אחת מייצגת טרגדיה והשנייה קומדיה. שימו לב שמבטיהן של הפסלים מופנים זה אל זו.
הפסל המרשים ביותר ללא ספק הוא המרכזי, שבו נראה את את אקיס רועה הצאן בן האנוש וגלתאה נימפת הים אהובתו בזרועותיו. מעליהם רכון על סלע מתנוססת דמותו של פולימפוס הקנאי שמתכנן לזרוק אבן ולהרוג את אקיס. פסלו של פולימפוס שעשוי מברונזה שוקל לבדו שני טון. בסיפור מהמיתולוגיה היוונית גלתאה מסרבת להתנחם ומבקשת מהאלים להפוך את דמו של אקיס לנהר שזורם לים כך יוכלו להתאחד ומכאן גם האלגוריה בה המים נשפכים לבריכה המלבנית הארוכה שמדמה נהר.
מזרקת לידה- החלק הנסתר
עכשיו בואו נלמד על החזית המזרחית-גב המזרקה. מעט מאוד אנשים טורחים ללכת ולבדוק מה נמצא אם בכלל בגב המזרקה, אז בואו אספר לכם. ג'יזור רצה לתת תמיכה וקישוט למזרקה ולכן הציב בגבה את מזרקת לידה Fontaine de Léda.
מזרקת לידה תוכננה ע'י מהנדס המים פרנסואה בראלה François Bralle. ופוסלה באומנות ע'י אכיל ולואה Achille Valois ב1807. במקור המזרקה הוצבה במפגש הרחובות Regard&Vaugirard נשענת על חומת גינה ציבורית. המזרקה יועדה להריסה על מנת לאפשר את סלילת רחוב Rennes. במקום להרוס עיריית פריז העניקה את המזרקה לסנאט במתנה ואנו יכולים להמשיך ולהנות ממנה תודות לג'יזור. מזרקת לידה היא החלק המרכזי בגב מזרקת מדיצ'י שבו אנו רואים תבליט, ומעליו משולש שמחופה בכיפה, ובחלק התחתון שלושה זרבוביות עם מסכת ברונזה מונח על בסיס אבן מסיבי.
מה מזרקת לידה מספרת לנו? בבקשה. בצידי הכיפה שוכבות להן על המשולש שתי נימפות מים חינניות ובידיהם כדי מים כאשר הן מתבוננות למטה. את הנימפות פיסל קלגמן (Klagmann (1810-1867. באמצע המשולש, כתר עלי דפנה שמייצג את שלטונו של נפוליאון. לצערנו, הנשר שהיה שם בעבר איננו. עכשיו נתבונן בצידי תבליט האבן הגדול. בצד ימין נראה דולפין עוזר לספינה בצרה, ובצד שמאל דולפין מסביב לקלשון. עכשיו למנה העיקרית.. תבליט האבן הגדול מספר את אגדת לידה והברבור.
באגדה זאוס מלך האלים הופך עצמו לברבור על מנת לפתות את לאדה ולשכב איתה באותו לילה שבו שכבה עם בעלה טינדראוס מלך ספרטה. כתוצאה מכך האגדה אומרת לידה יולדת לזאוס את הלנה ופולוקס ובאותו זמן את אחיהם למחצה קסטור ו קליטמנסטרה. בתבליט אנו נראה את לידה ולצידה הברבור שראשו עשוי מברונזה ובימים הטובים מים זרמו מפיו. מצד שמאל נראה את קופידון מתכונן לירות חץ.
אני מקווה שכתבה זו תאיר לכם את המזרקה באור שונה בביקורכם הבא, עכשיו חידון קטן. ארצה שתאמרו לי כשאתם עומדים בתחילת בריכת המים ומתבוננים קדימה, מה אתם רואים? האם יש משהו מוזר מעט בתמונה שנגלית לעינכם? תהנו.
- נהניתם מהכתבה? כנסו לכתבה על סימן המטר האחרון בפריז
