12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז

בית קברות פר לשז הוא עולם ומלואו, אי אפשר להכיל אותו ביום, אפילו לא בשבוע. כמובן שיש את הקברים שכולנו מכירים, ויש המון אנדרטאות ופסלים יפים, אך מה הם מספרים לנו? היום אביא לכם 12 סיפורים קטנים של דמויות שאולי אנו פחות מכירים, אך מרתקים לא פחות.  כתבה זו היא מתאבן שהכנתי לכם ותעזור לכם למצות יותר את החוויה שנקראת פר לשז. תאמינו לי שבסיום הטרילוגיה שאני מכין על פר לשז אתם תבינו מדוע זה בית הקברות המפורסם בעולם.

הדרקון בפר לשז- Antoine de Guillaume Lagrange- 1781-1807

נפתח באחד הקברים המסקרנים- קבר הדרקון. הקבר נחשב לפסל הראשון בבית הקברות והוכרז מונומנט היסטורי כיאה למעמדו. אנטואן דה גיום- לגראנג' בן ה-25 קצין בגדוד הדרקונים נפל בקרב בפולין ברביעי לפברואר 1807. אימו האבלה של הקצין קיבלה אישור לבנות קנטופ בבית הקברות שאותו תכנן לא פחות מאשר היפוליט גוד. מתחת למדליון כותרת בלטינית מבשרת: "הישאר מטייל, אתה רואה גיבור". במדליון אנו רואים את ראשו של הקצין במדי מצעד. בצד ימין נראה רובה ומשמאל חרב, כתובת בלטינית חקוקה לאורך הקבר. שימו לב למטה לדמות הבוכייה הנשענת על כד כבודה, לצידה תינוק עירום. אלגוריה מובהקת לצערה של האם על בנה הטהור והרך.

כיתוב הומאז' בחזית:

מחווה מאם רכה לזכרו של הבן הטוב והאומלל ביותר ס.מ אנטואן גיום לגראנז' בן יחיד, בן 25 שנים ו-6 חודשים, יליד אורליאן, תת-ניצב במחוז ה-16 של דרקונים. מת כגיבור בשדה הקרב בקרב ב-4 בפברואר 1807, במדבריות פולין. 

בגב הקבר:

אנדרטה שהוקמה לתפארת הבנים והחברים הרכים ביותר. אנטואן ס.מ מגיום לגרנז', בן יחיד בן 25 וחצי, תת-קצין בגדוד הדרקון ה-16, מת גיבור, בשדה הקרב, קורבן של אומץ ליבו, גבורתו, שהתחרט על ידי מנהיגיו, חבריו, שלו. חברים ובכלל של כל אלה שהכירו אותו. הוא היה הנצר של האצולה הוותיקה ביותר של לימוז'. אבותיו שירתו בהצטיינות ומילאו תפקידים מכובדים. לאחר שדווח על ערכו באוסטרליץ, לנה, ארפורט, שפנדאו; וכו ' הוא מצא את מותו במדבריות הנוראה של פולין, בקרב ב-4 בפברואר 1807.

זה היה בכניסה לכפר, במעבר מסוכן; שאלנו: מי רוצה ללכת ראשון. זה אני, הוא כותב לעצמו. הוא מיד ממהר… מיד כדור חודר את ליבו!!! מילותיו האחרונות בשדה הקרב היו: אימא שלי! אימא מסכנה שלי!! הו בני היקר והאהוב, חברי הטוב ביותר! כל מה שהיה לי הכי יקר בעולם! גבורתך, מסירותך הגדולה למולדת, היא שמונעת ממני לראותך שוב; האושר היחיד שרצינו. הו, אתה כל כך טוב, כל כך אוהב, כל כך רגיש שלעולם לא אבכה בשבילך מספיק, וגם לא כמו שמגיע לך.

אתה שהיית בעל כל תכונות הנשמה והלב זוכה להומאז' של אמך האומללה וחסרת הנחמה. רק המוות יכול לשים קץ לכאבו. יצורים טובים ורגישים, חבל על גורלו, הוא היה ראוי לחיות, להתאחד עם אמו הרכה. הוא רק ביקש מאלוהים כפרס על כל כך הרבה כאב ועייפות לראות אותה שוב, להחזיק אותה פעם נוספת לליבו, לפני ששניהם יסיימו את הקריירה שלהם.

חלקה 29 Tombe du Dragon- Chem. des  Chèvres 

1777-1832 Casimir-Pierre Périer

באמצע כיכר דשא ירוק ומטופח בחלקה 13 עומד מאוזוליאום גדול מימדים. קזימיר פרייה היה בנקאי עשיר, תעשיין וממייסדי בנק צרפת. קזימיר טיפס בסולם התפקידים במדינה עד שהפך לנשיא מועצת השרים, (משרה שבזמנו הייתה מקבילה לראש ממשלה) תחת המלך לואי פיליפ. בין היתר, הנחה לחזק את המערכת הבריאותית נגד מגפת הכולרה שהתפשטה בצרפת בשנת 1832. רצה הגורל, ויום אחד ליווה  פרייה את הדוכס מאורליאן לבית החולים אוטל דיאו לבקר חולי כולרה. קזמיר פרייה מת כמה ימים לאחר מכן, ב-16 במאי, בפריז, ממגפת הכולרה.

מאוזוליאום מרהיב הוקם עבורו בשנת 1837, עבודתו של האדריכל אשיל לקלר. בראש מתנוסס פסל ברונזה בגודל מלא של פרייה מאת קורטו (שער הניצחון). בחלק המרכזי שלושה פסלי אלגוריות, אחד בכל צד. בחזית Eloquence (צחות לשון) ידה מורמת. השני צדק, חרב ביד אחת ומאזני צדק ביד השנייה. השלישי Fermeté (תקיפות), ידה על מותנה, גם הם מאת ז'אן-פייר קורטו. בבסיס האבן חקוקים ראשי התיבה של קסמיר פרייה. בצדדים מוטות נושאים זרי פרחים, המילה צרפת ומעליה מתנוסס תרנגול.

הכתובת בנדבך העליון מעל פסלה של צחות לשון אומרת:

שבע פעמים נבחר לסגן נשיא מועצת השרים, בתקופת שלטונו של לואי פיליפ הראשון, הוא הגן ברהיטות ובאומץ על הסדר והחופש בבית, על שלום וכבוד לאומי בארץ ובחוץ.

נכדו ז'אן קזימיר פרייה היה נשיא צרפת בעל תקופת הכהונה הקצרה ביותר, חמישה חודשים בלבד. החליף בתפקיד את סדי קרנו שנרצח וטמון בפנתאון. במהלך משפטו של דרייפוס עדותו של פרייה שהייתה מנוגדת לזו של הגנרל מרסייה עזרה רבות להגנת דרייפוס.

חלקה 13 Casimir-Pierre Périer

סיפורים פר לשז, 12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז
מונומנט לקזמיר פרייה בית קברות פר לשז צילום: ניר יבלונקה

סיפורים פר לשז Étienne-Gaspard Robert 1763-1837

אטיין גספר רובר שנודע בשם הבמה רוברטסון היה פיזיקאי, בלוניסט, בדרן ואיש אשליה. רוברסטון נולד בבלגיה ובילה את בגרותו בפריז. הוא היה צייר מוכשר מגיל צעיר, והתפרנס מעבודות ציור קטנות תוך כדי השתתפות בהרצאות על מדע החשמל המתפתח. משרת מורה במשק בית עשיר אפשר לו ללמוד מתמטיקה ופיזיקה מאחיו המשכיל של נדיבו, ולקדם עוד יותר את כישרונותיו האינטלקטואלים. המופעים שלו שהיו מבשרי הקולנוע, התמחו במשקפיים המבוססים על פנס קסמים ו'פנטזמגוריה', המתוארים על קברו. הפנטזמגוריה נותרה מורשתו המתמשכת ביותר של רוברטסון, מאפילה על תרומתו המדעית לאופטיקה והשימוש החלוצי שלו בבלוני אוויר חם לאיסוף נתונים אטמוספריים ומטאורולוגיים.

אטיין גם פתח מחדש את גני טיבולי בגרסה השלישית שלהם והמשיך להלהיב את קהל הצופים. אפילו צ'ארלס דיקנס כתב עליו שמדובר במופיע שהוא אדם משכיל ומכובד.מהי פנטזמגוריה? Phantasmagoria.

פנטזמגוריה הייתה אשליה של תנועה על מסך שאפשרה להקרין על המסך לא רק תמונות קפואות שאינן זזות. צורת בידור זו זכתה להצלחה רבה בפריז של המאה ה-18. מופעים אלו הם הביאו בעתיד את ז'אנר סרטי האימה שבהם אנו צופים עד היום.

הקבר עצמו בנוי משלושה מפלסים, הראשון מהווה כניסה לקבר על השני נמצא תבליטים וינשופים בפינות. על המפלס העליון נמצא סרקופג עטוף חלקית גולגולות מעוותות עם כנפי עטלף בפינות. בחזית הקבר חקוק שמו של רוברטסון עם אהבותיו- פיזיקה, פנטזמגוריה ובלונאות. שימו לב לתבליט שמתאר מופע מפחיד כזה שבו מלאך המוות מרחף מעל ותוקע בחצוצרה כאשר מצד שמאל שדים, שלדים ויצורים אפלים מתקדמים לעבר הצופים שחלקם מסיטים מבט או מתרחקים באימה. השני מציג שדים, שלדים ויצורי עולם תחתון אחרים המתקדמים על צופים מצטופפים, שחלקם מסיטים את עיניהם או מתרחקים באימה.

בתבליט השני נראה קהל מתבונן בטיסת כדור פורח. עכשיו שימו לב לדמות שעומדת על החבית, אומרים שזהו בנג'מין פרנקלין, סמל החשמל. בשמיים שמזכיר לנו את תחביבו כאשר קהל צופים מרותק למחזה.

חלקה 8 Étienne-Gaspard Robert

סיפורים פר לשז, 12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז
אחד הקברים המיוחדים: אנטואן דה גיום- לגראנג' - אהבתה של אם לבנה
סיפורים פר לשז, 12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז
פר לשז פריז- שלוש קומות קברו של אטיין גספרד רוברט

Joseph Croce- Spinelli and Théodore Sivel

כאשר התחלתי לכתוב את 12 סיפורים קטנים מפר לשז נתקלתי בעוד קבר מעניין. שני גברים ידיהם שלובות ועיניהם עצומות, שמיכה מכסה אותם. לשני הגברים קוראים ג'וזף קרוצ'ה-ספינלי ותאודור סיבל, בלוניסטים (מפריחי כדור פורח). הכתובת על הקבר מלמדת, שהם נספו בבלון שנקרא זניט ב-15 באפריל 1875, בגובה של כ-28,000 רגל. במאה ה-19 האדם ניסה להגיע לגבהים ומרחקים גדולים יותר גם כחלק מהבנת האטמוספרה והשפעות האוויר הדליל בגבהים על גוף האדם. התברר גם שאת השפעת האוויר הדליל ניתן לפתור באמצעות שאיפת חמצן שאז הוכנס לשקים.

בתאריך 15 אפריל 1875 עלו שני החברים ביחד עם אדם שלישי בשם גסטון טיסנדייר, כימאי, לנסות לשבור את השיא הקיים של 36,000 מאת ג'יימס גלישר האנגלי (שגם הוא התעלף משנת 1862). ספינלי וסיבל לא הצליחו לעמוד בלחץ האטמוספרי הנמוך, ומתו כנראה מקרע של כלי נימי הריאה שגרם לחנק. למרבה ההפתעה, השותף השלישי טיסנדייר כן הצליח לשרוד ולהאריך חיים(עד 55..). את פסל הברונזה יצר בשנת 1878 Alphonse Dumilatre. גם קברו של טיסנדייר שעליו מצויר כדור פורח נמצא בפר לשז.

חלקה Joseph CroceSpinelli and Théodore Sivel 71  

Countess Maria Walewska1786-1817

הדוכסית מריה לצ'נסקי נולדה למשפחת אצולה פולנית. בית עשיר, חינוך טוב(אחד המורים היה ניקולס שופן אביו של המלחין הנודע). כל זה נגמר לאחר שאביה נהרג בקרב ופולין חולקה לחלקים. באין ברירה מריה נישאה לרוזן ולבסקה העשיר, אך מבוגר ממנה בעשרות שנים ולזוג נולדים שני ילדים. את נפוליאון פגשה לראשונה בשנת 1806, והאיש בהחלט הוקסם ממנה לטובה. הפולנים ראו הזדמנות, וביקשו להשתמש בהשפעתה של הדוכסית על הקיסר ולבחון את עזרתו בהקמת מדינה פולנית עצמאית.

אבל מה שיותר מעניין אותנו זה שלמריה נולד עוד ילד, והרכילות שפשטה כנפיים לחשה שהאבא הוא נפוליאון עצמו. רכילות או לא, כאשר מסתכלים על תמונתו של אלכסנדר פלוריאן ג'וזף, אי אפשר לטעות מי האב. אלכסנדר ולבסקה עצמו שימש שר החוץ תחת נפוליאון השלישי. בשנת 1816 נישאה מריה למאהב ותיק, הרוזן פיליפ אנטואן ד'אורננו. מריה עצמה נפטרה בגיל 31 בלבד ממחלת כליות והיא קבורה בנה בקפלה של ד'אורננו בחלקה 67. כיום רק ליבה נמצא שם לאחר שגופה חזר למולדתה פולין. בנה אלכסנדר ונכדה שארל רודולף זנובי ולבסקה קבורים לא הרחק בקפלה של ולבסקה בפינת חלקה 66.

הידעת? גרטה גרבו גילמה את דמותה של הדוכסית בסרט כיבוש Conquest משנת 1937.

חלקה Countess Maria Walewska 67

הסגפן היהודי Swami Vijayananda 1914-2010

לפעמים גם אני מופתע מהגילויים שלי.. סוואמי ויג'יאננדה (Swami Vijayananda) נולד כאברהם ג'ייקוב ויינטראוב, בנו של הרב הראשי של העיירה מץ. למרות שתחילה היה אדוק כמובן, למד פילוסופיה ורפואה וזנח את הדת. יום אחד נתקל בכרך של פילוסופיה הינדית שתיאר את היכולת "למצוא אלוהים בתוך עצמו". בגיל 36 החליט אברהם לצאת למסע להודו, שם הגיע לבסוף לאשרם שנוהל ע"י אישה. שמה של הגורו: סרי מא אננדמאי Sri Ma Anandamayi 1896-1982.  לאחר שלמד פילוסופיה וודית עמה, הוא הפך בסופו של דבר ליורש שלה באשרם ולמורה מוערך מאוד ומרפא המשתמש בתרופות צמחיות ואיורוודיות. סוואמי כתב ספרים וגם מוזיקה, דיבר אנגלית וצרפתית ושלוש ניבים הודים. עדיין היה קשור ליהדות וניתן היה למצוא ספר תנך על המדף. כאשר נשאל פעם ע"י תלמיד עם זה נכון שנולד כיהודי, ענה בגאווה כן, אני יהודי.

הגעתי להודו בחיפוש אחר גורו אמיתי. לא רק מורה, אלא אחת מאותן יצורים גדולים מסתוריים, שיכולים על ידי נוכחות האם שלהם להעיר בנו את הכוח הפנימי שמאפשר את סדהנה אמיתית. (Swami Vijayananda)

לפני מותו בגיל 96, הוא ביקש לקבור את גופתו ולא לשרוף אותו לפי המנהג ההודי. דבר חריג ביותר, במיוחד כשמדובר בקדוש ברמתו. חסידיו כיבדו את הבקשה החריגה, והטיסו את גופתו לצרפת כדי שיוכל להיקבר בנוכחות משפחתו בצרפת. אברהם סוואמי נקבר על פי המסורת היהודית כאשר משפחתו אמרה קדיש על קברו.

הקבר נמצא Av. Transversale n°2 לבין Av. Greffulhe

סיפורים פר לשז, 12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז
הדוכסית מריה ולבסקה ואחוזת הקבר של משפחת ד'אורננו בפר לשז
סיפורים פר לשז, 12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז
ז'ורז' השלישי ביבסקו קרוב משפחה של דרקולה..

סיפורים פר לשז- הקבר שממתין לבעליו André Chabot

מסתבר שגם בבית קברות יש הזדמנויות עסקיות. כך למשל קפלת הקבורה המוזנחת והנטושה של אנה מרגריטה קוץ' . מה שהיה קבר מוזנח ונטוש, שוחזר ושופץ לתפארת וממתין לאכלוס. את ההזדמנות להחליט היכן יקבר, וגם לעצב לעצמו את הקבר קיבל אנדרה שאבו. אנדרה הוא צלם, אמן, עיתונאי ומעצב קברים שצילם עשרות אלפי קברים ברחבי העולם. הקפלה נוקתה ועכשיו אפשר לראות בבירור את השקנאי שמאכיל את גוזליו במשקוף. בפנים שולחן עליו מונחת מצלמה שחורה גדולה עשויה גרניט. השולחן עצמו שני רגליו בצורת ארונות קבורה, המשטח משיש לבן מדמה ספר תמונות, רמז לעיסוקו של הבעלים. בחוץ בצד ימין ישנו ברקוד סריקה שמוביל לאתר הבעלים. עכשיו רק ממתינים לבעלים החדשים להיכנס ולאכלס את הקבר, אך אנו כמובן מאחלים לו בריאות ואריכות חיים.

חלקה 20- זיכרון נקרופוליטי la mémoire necropolitaine

סיפורים פר לשז, 12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז
קברו של אנדרה שאבו והמצלמה הגדולה צילום: ניר יבלונקה

רקדנית הבלט Harriet toby 1929-1952

אחד הקברים שתמיד משכו את עיניי כשנכנסתי משער גמבטה (כניסה Rue des rondeaux) הוא של הרייט טובי. דמות רקדנית הבלט שמפוסלת בקברה ישר קראה לי לחקור את סיפורה, אז הנה. הרייט ג'ואן כצמן נולדה בניו יורק ארה"ב בשנת 1929 והפכה לרקדנית בלט מחוננת. הרייט שהופיעה תחת שם אימא בבלטים החשובים בעולם, הפכה לבלרינה מוכשרת ומבוקשת. אך  הכישרון המבטיח של הפרימה בלרינה נגדע טרם עת והיא בת 22 בלבד.

ב-3 במרץ 1952, הרייט טובי ו-36 אחרים עלו על טיסת אייר פראנס מניס לפריז לה בורז'ה. המטוס נתקל בלהקת ציפורים נודדות והתרסק כאשר איש לא נשאר בחיים. גרסא אחרת דווקא מצביעה על כשל מכני, כך או כך את הנספים זה לא יחזיר. כמה אירוני שהבלט האחרון שבוא רקדה לילה קודם היה הבלט הספרדי "אהבה ומוות". הרייט שיחקה גם בתפקיד קטן כנראה בתור רקדנית בסרט הצרפתי "הנה היופי", בכיכובם של אנרי וידל ומישל מורגן, והפרימה בלרינה לודמילה צ'רינה משנת 1950.

גופה של הרייט שמפוסל על קברה הוא יצירת אומנות. הקימורים, קפלי הבגדים, ונעלי הבלט נותנים כבוד לפרימה בלרינה. על גב קברה חקוק: הרייט טובי נולד ב-12 בדצמבר 1929 בניו יורק עשתה את לימודיה בצרפת ובשווייץ.

בַּלֵרִינָה של הבלט הרוסי של מונטה קרלו 1945-1949.

של הבלטים של רולנד פטיט 1949-1950.

פרימה בלרינה

של הבלט הגדול של המרקיז מקוובס 1950-1952.

מת בצורה טראגית באסון אווירי בניס שלישי מרץ 1952.

ביחד עימה קבור אביה, אברהם כצמן.

חלקה 88 Harriet toby

סיפורים פר לשז, 12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז
קברה של הרייט טובי בית קברות פר לשז פריז צילום: ניר יבלונקה

האישה הבוכייה Winifred Parsons1884-1908

לפעמים כשאתה יוצא מהשבילים המוכרים אתה מוצא הפתעות. כמו מגנט נמשכתי לדמות העתיקה לאורך החומה שנראת ממש בודדה וגלמודה. קצת קשה היה לראות מבעד הירוקת שהשתלטה מי קבור שם אז הנה.

וינפריד פרסונס האמריקאית הייתה בתו של צ'ארלס פרסונס נשיא חברת הרכבות רכבת רומא, ווטרטאון ואוגדנסבורג שפעלה בשנים 1842-1891. וינפריד הגיעה לפריז לפגוש את ארוסה אמיל מאס שהיה מנהל אגודת הרכב פס-פרטו(לא הדמות של ז'ול ורן). אך טרגדיה קרתה, אמיל מאס נפטר מתאונת דרכים בגיל 33 בלבד. ביגונה הרב וינפריד לבשה שחורים כל יום, קונה פרחים ומתאבלת על אהובה בבית הקברות.

ב-22 באוגוסט 1908, וינפריד מתלבשת בשמלה לבנה, מפזרת פרחים על מיטתה ונשכבת במיטתה. את האקדח שקנתה מס' ימים לפני, הצמידה לרקתה ולחצה על ההדק בעצמה. לאחר חודשיים וינפריד התאחדה ביחד עם אהובה וארוסה אמיל. מי שמטייל ברובע 16 ומזדמן לשדרת לנה 72 Av. d'Iéna, זהו מקום מגוריה של וינפריד האומללה.

חלקה 7 Winifred Parsons

סיפורים פר לשז, 12 סיפורים קטנים ומרתקים מבית הקברות פר לשז פריז
קברה של וינפרד פרסונס האבלה בפר לשז פריז צילום: ניר יבלונקה

מגדת העתידות Mademoiselle Lenormand 1772-1843

על מדמואזל לנורמנד שמעתם? בפולקלור הצרפתי Marie Anne Adelaide Lenormand ידועה כמגדת עתידות שקוראת בקלפים ובעלת אוב(מתקשרת עם המתים). למארי-אן הייתה גם חנות ספרים קטנה בפריז בואכה גני לוקסמבורג ברחוב Rue de Tournon. מסתבר שלחנות זו היו מגיעים אושיות המהפכה שם היו מקבלים עצות וגם כנראה קריאה בקלפים. מעניין מה חשבו מאראט, רובספייר וסיינט ג'וס כאשר חזתה את מותם. לאור העובדה שהיא נכלאה, לא נראה לי שהיו מרוצים מהתחזית שהתממשה דרך אגב במלואה. בכלא דווקא היה ביקוש רב למגדת העתידות וכאשר השתחררה שמה עבר בעיר. קליינטית נוספת ענתה לשם ג'וזפין דה בוארנה, היא ביקשה עצה לגבי מחזר אחד שלה מני רבים. היא תארה אותו כגבר קורסיקאי נמוך, בלי כסף, וכנראה בלי עתיד. לנורמנד השיבה לה: לקצין הנמוך שלך יש עתיד גדול, הוא יעלה על כל האנשים של תקופה זו. הוא יקשר אותך לתפארתו. אבל היזהרי, התהילה הזו תהיה חולפת, ואהבתך תעלה לך בהרבה דמעות!

הקצין הקטן הוא כמובן נפוליאון בונפרטה, וג'וזפין תהפוך לקיסרית צרפת, לפחות לתקופה. כי כמו שאמרנו האהבה היא חולפת ואכן הגירושין הגיעו. נפוליאון באין ברירה מהשיגעון של אשתו, גם נגרר לקריאה בכף היד ב-1807. התחזית הייתה גלות ומוות, מה שלא התקבל בעין יפה ע"י הקיסר שלא אהב את הקרבה של אשתו למדמואזל לנורמנד. תגידו מה שתגידו אבל התחזיות של הגברת אפילו הביאו להצעה להצטרף למשרה החשאית בשנת 1811!

אומרים שמגדות עתידות חדשות באות להניח חבילת קלפים על הקבר ללילה, שיטען באנרגיות של מי שלחשה באוזנו של הגבר החזק בצרפת.

חלקה 3 Mademoiselle Lenormand 

Georges III Bibesco, prince of Valachia 1804-1873

ז'ורז' השלישי ביבסקו היה נסיך ולכיה(נסיכות ימי הביניים ברומניה העתיקה). התואר שעובר בירושה מגיע לא תאמינו מאחד מאביו הקדמונים, ולאד בסארב השלישי. אנחנו מכירים את ולאד השלישי(המשפד) בתור דרקולה, הנסיך האכזר ששלט במאה ה-15. אנחנו לא יודעים אם הוא האמין לאגדות על אביו הקדמון, אבל הנשר המלכותי מעל קברו מחזיק בציפורניו צלב ומה שמזכירה יתד, הנשק האהוב על צייד הערפדים..

קבור ביחד עם אשתו הברונית זואי שקצת איבדה משפיותה אך מצד שני החזיקה בהון משפחתי עצום. לבסוף התגרשו, היא כנראה אושפזה והוא שמר על הכסף והתחתן שנית עם מאהבת. נכדתו היא אן דה נואלי, סופרת, משוררת, מודלית ואשת סלון מפורסמת. האישה הראשונה להיכנס לאקדמיה הצרפתית, ידידה של מרסל פרוסט וגם זכתה לאכול בארוחת הוקרה לאלברט איינשטיין. 

חלקה 28 שביל הדרקון Georges III Bibesco

Willy Rizzo 1928-2013

שמו של וילי ריזו האיטלקי אינו מוכר לרבים מאיתנו, וזאת הסיבה שאני כותב עליו. ריזו, צלם ומעצב נולד בשנת 1928 בנאפולי איטליה, ואת קריירת הצילום שלו החל בשנות ה- 40 בפריז. ריזו היה צלם סלברטי שגם כתב דיווחים למגזינים שונים עם צילומים בלעדיים. בין המפורסמים: בריג'יט בארדו, סופיה לורן, מריה קאלאס, אודרי הפבורן, ג'יין פונדה, ג'ין קלי ופרד אסטר. גם ריצ'רד ווידמרק, אדית פיאף, ג'ק ניקולסון, גרגורי פק, גארי קופר ברשימה האין סופית. גם מפורסמים אחרים, כולל וינסטון צ'רצ'יל, סלבדור דאלי, פבלו פיקאסו וקוקו שאנל עברו לפני העדשה. ריזו היה האחרון שצילם את מרילין מונרו שבועיים לפני מותה.

ריזו גם צילם ודיווח במלחמת העולם השנייה בתוניסיה, וגם ובמשפטי נירנברג. לאחר המלחמה הוא עבד עם כתבי העת France Dimanche, Paris Match, Life, Marie Claire ו-Vgue, תוך כדי פעילותו לסירוגין בין ארצות הברית לאירופה. ב- 1949 ריזו חוזר לצרפת לפתיחתו של מגזין חדש ושמו פריז מאץ', ועל הגליון הראשון שלו, הוא יחתום ביחד עם וינסטון צ'רצ'יל. בשנת 1968 עבר ריזו לרומא שם ייסד חברת עיצוב ריהוט בסגנון ארט דקו על ידי פתיחת בוטיקים באירופה ובניו יורק. עבודותיו הוצגו במוזיאון המטרופוליטן של ניו יורק למיאמי ולוס אנג'לס. אולי חלקכם נתקל בצילומים מפורסמים כמו של סלבדור דאלי עם משקפי הגדלה או מרלן דיטריך עם נגן תקליטים. 

את הסטודיו שריזו ואשתו פתחו ב-2009 בפריז תמצאו ברחוב ורנוי בצמוד לבית גינזבורג שנפתח השנה.

חלקה 21  Willy Rizzo

כתיבת תגובה

פוסטים נוספים לקריאה

הרשמו לעדכונים שלנו על כל מה שחם בפריז

תוכלו להפרד מהרשימה בכל עת. אנו לא שולחים שואר זבל ולא נעביר את פרטיכם לאף גורם אחר !

כתיבת תגובה

מלונות ודירות במחירים משתלמים בצרפת:

Booking.com

שתפו עם חברים ומשפחה

https://www.paristhroughthelens.com/?p=13369