אי אפשר להתעלם מחזית אוטל דה סולי פריז כאשר אנו עוברים ברחוב סן אנטואן. כאשר אנו נכנסים פנימה לחצר המרוצפת אנו חוזרים אחורה בזמן, למארה של המאה ה-17. חומקים בשקט במעבר לגן המטופח והפסטורלי בדרכנו דרך עוד מעבר לגן הנפלא בכיכר ווז'. אבל כמה באמת אנו מכירים את המקום, הרי להיכנס פנימה מלבד הספרייה איננו יכולים. היום אקח אתכם למאה ה-17 ושם נתחיל את סיפורנו.
מי אתה הדוכס דה סולי?
מקסימיליאן דה בתון (Maximilien de Béthune, first Duke of Sully (1559-1641 שיהפוך לדוכס דה סולי נולד בשנת 1559. שמו נקשר בזה של אנרי הרביעי כבר מגיל 11 עת נפגשו לראשונה. תרומתו לחיזוק כלכלת צרפת במשך השנים היא רבה, כאשר הוא מכניס סדר, חוקים, רגולציה ובית משפט להגנה בפני ספקולציות ועוד. הדוכס דה סולי גם ישדך בין אנרי הרביעי למארי דה מדיצ'י, ילחם לצדו ואף יפצע קשות ויישאר נאמנו עד הסוף. עם הירצחו של אנרי הרביעי ב-14 במאי 1610, ימי תהילתו כבר לא ישובו, בכל זאת יש מי שהמצינו בשקט לנפילתו. מקסימיליאן נולד ויישאר פרוטסטנטי כל חייו, למרות שייעץ למלך להמיר את דתו לקתוליות. אפילו מטבח יום ברתולומיאו הקדוש הצליח להימלט כאשר הוא נושא תחת ידו ספר קתולי..
הידעת? במוזיאון הלובר שלושה אגפים, אחד מהם הוא אגף sullly שמוקיר את הדוכס דה סולי.
מאשתו הראשונה אן דה קורטנוי נולד לו ילד אחד, מקסימיליאן פרנסואה. מאשתו השנייה רייצ'ל דה קוצ'פילה כבר נולדו לו תשעה ילדים, אך רק שלושה יתבגרו. פרנסואה, מרגריט ולואיז. את שנותיו האחרונות יעביר בטירת סולי-סור-לואר עד מותו בגיל 81.
אוטל דה סולי פריז- איך הכל התחיל
כפי שסיפרתי בעבר על השטח של כיכר ווז' בואכה הבסטיל עמד אוטל טורנל, מעון מלכותי שם התגוררו הנרי השלישי ואשתו קתרין דה מדיצ'י. לאחר מותו של המלך האדמות נמכרו חלקה אחר חלקה עד לתכניתו של אנרי הרביעי להקים שם תעשיית משי וכך נוצר מה שאנו מכירים כיום ככיכר ווז'. שטח אדמה גדול מאחורי כיכר ווז' היה שייך למשפחת דה מונמגני והיה צורך לחתוך בחלקה על מנת להשלים את קצה הכיכר. המשפחה מכרה את החלקה והבית בשנת 1624 למסמה גאלט איש כספים אמיד שפשט רגל בהימורים. מסמה רצה לבנות אחוזה מפוארת על השטח שקנה וכך החלה הבנייה ב 1625 כאשר מסמה לוקח הלוואה גדולה מהדוכס דה סולי ואחרים. כאמור התמכרותו להימורים הביאה לנפילתו המהירה ולכן נאלץ למכור את האחוזה המרשימה שנבנתה. הבית עבר כמה בעלים והרחבות עד השלמתו הסופית בשנת 1631. אך לבסוף האחוזה החדשה והמרוהטת נקנתה בשנת 1634 ע"י הדוכס דה סולי ותקבל את שמו.
הארכיטקט ז'אן אנדרו דו סרסו Jean Androuet du Cerceau (1585-1650) ממשפחת אדריכלים מפורסמת יקבל את תכנון הבית. תחילה יתכנן את בית המגורים בין החצר לגן, גגות אריחי עופרת וארובות אבן גבוהות. לאחר מכן יתווספו שני אגפים בצד, טרסה גבוהה שמפרידה את הבית לגן לכך נוסיף מעבר בין החצר לגן ומדרגות בצד שמובילות לקומות השונות. בסוף הגן נבנה אורנז'רי עם חמש דלתות גדולות, בצד קיר גדול ריק שתוחם את השטח וצד שני גינה קטנה אינטימית שכבר לא קיימת. כל הבית בנוי אבן עם פיתוחים מרשימים, פסלים ותחריטים ומהווה דוגמא מושלמת לאוטל פרטיקולר מתקופת לואי ה-13.
כאמור בשנת 1634 רוכש מקסימיליאן דה בתון, הדוכס דה סולי, שהיה שר האוצר של המלך אנרי הרביעי, אחוזה עירונית חדשה מהניילון ומרוהטת קומפלט. הדוכס כבר מבוגר, גילו 75 משכיל ומלומד.
Hôtel de Sully paris
מקסימיליאן פרנסואה, הדוכס השני של סולי יירש את הבית ויכניס בו שינויים, במקום הגן הפרטי יתווסף אגף מגורים. כאשר בנו יינשא למארי אנטואנט סברין הם יתגוררו באגף הזה. לאחר שהדוכס נפטר בשנת 1661 הבית יעבור לבנו ובהמשך לנכדו. בתו מרגריט תינשא לדוכס מרוהאן, אחת המשפחות החזקות בצרפת. הבית עבר מספר יורשים ובעלים חדשים במשך השנים, אין טעם להלאות אתכם בהכל. במאה ה-19 הקומפלקס כבר מחולק ליחידות דיור בהשכרה, האורנז'רי הופך לבית רחצה ובאמצע הגן תתווסף בריכת נוי עגולה ומקדש איטלקי קטן. בכניסה ובחצר תאמינו או לא היו חנויות בצד ומעל השער הראשי גם היינו מוצאים שני קומות נוספות. מה תגידו על חנות נעליים בחזית בצד ימין או חנות פרחים ומסעדת "בוליון", אוכל זול ומשביע בצד שמאל. בפנים? חנות כובעי נשים, אפילו ביה"ס לנערות בתקופת שארל העשירי.
וולטר התארח כאן מס פעמים אחת מהם דצמבר 1725 ושם החל ויכוח עם הקומטה מרוהאן שהזמינו לפתח הבית שם שפכו עליו זבל. בתגובה לאי עזרתו של הדוכס מסולי, וולטר הוציא את שמו מפואמה שכתב על אנרי הרביעי
בשנת 1859 נפתח המעבר לכיכר ווז' ובשנת 1909 גם מוזיאון קטן ושמו "המוזיאון של פריז העתיקה" יפתח. שארל נורמנד שהתגורר בדירה שם הציג אוספים ארכיאולוגים. נשים, בשבילכם פתחנו מספרה בחזית אוטל דה סולי ב 1930, טוב שחזרנו למאה ה-17. אוטל דה סולי יוכרז מונומנט היסטורי בשנת 1862 ויעבור לבעלות המדינה בשנת 1944 ועם רכישת האורנז'רי בשנת 1952 המשימה הושלמה. כעט נשאר רק לשפץ ואת העבודות אחלק לשתיים. הראשונה בוצעה בשנים 1944-1952 ע"י הארכיטקט שארל האלי. שארל הסיר את המבנה מעל שער הכניסה בחזית ויצר מרפסת, בנוסף הרס את הארקדות בצדדים שבהם היו חנויות. מחליפו בשנת 1952 הארכיטקט רובר ואסאס המשיך בעבודות שכללו את שיפוץ הטרסה, הנמכה האדמה בגן ואת שיפוץ האורנז'רי והחזרת המעבר לכיכר ווז'. בפנים שופצו האולמות והחדרים, שוחזרה תקרת קורות העץ היכן שנמצאת כיום הספרייה ומעל שני חדרים הפכו לאולם ישיבות אחד גדול.
האם אתה יכול להסביר לנו מה אנו רואים?
בבקשה. הכניסה הראשית היא מרחוב סן אנטואן והיא עשירה בפרטים. שער עץ גדול, שני פביליונים בצדדים ומרפסת עם מעקה אבן מחברת ביניהם. צדפות, ראשי נשים, ראשי אריות ופדימנטים מפוסלים עם פסלי ילדים מעניקים פאר לבניין. עכשיו ניכנס פנימה לחצר האבן. צד ימין של החצר הייתה חנייה מקורה לכרכרות, צד שמאל היו נמצאים המטבחים. החזית הימנית של החצר שתי אלגוריות, האחת ארץ, אריה לרגליה והשנייה מים מחזיקה כד בידה. צד שמאל מזג האוויר מלווה בזיקית לרגליה, ואש, שמש מעל ראשה מלווה בדרקון יורק אש. כל האלגוריות נעשו ע"י הפסל ז'אן גוז'ון שעכשיו גיליתי שהקריאטידות המדהימות במוזיאון הלובר הן יצירתו. עם נפנה מבטנו אחורה נמצא שני עמודים כמו חבויים בנוסח טוסקנה.
כאשר אתם מסתכלים על חזית פאלה בורבון, תראו ארבעה דמויות מפוסלות יושבות על בסיס אבן ענק. הפסל הראשון משמאל הוא של הדוכס מסולי.
בחזית החצר שתי אלגוריות מפוסלות, האחת מייצגת את סתיו, אדם הנושא אשכולות ענבים, וחורף בדמותו של זקן נשען על מקל. שימו לב מעל ראשו של האיש הזקן, מזהים את מזל גדי? ומעל ראשו של בכחוס והענבים נמצא את מזל מאזניים. בצד המדרגות שני ספינקסים נשיים מובילות אותך למעבר ולגן. כנסו גם לספרייה להתרשם מהתקרה עם קורות העץ ואולי לבחור איזה ספר על צרפת, יש המון ספרים גם באנגלית.
החזית האחורית בואכה לגן מקושטת בשני פסלי אלגוריה לעונות השנה. אביב (צד שמאל עם פרחים), וקיץ בצד שמאל נושאת אלומות חיטה. מעל אביב נמצא מזל טלה ומעל קיץ מזל סרטן. האורנז'רי בנוי על חמש ארקדות גדולות, שני ביתנים בצד וניתן להבחין בחזית בשעון שמש.
מה נראה בפנים?
למרות הזמן הרב שעבר ודיירים שונים לפחות 14 חדרים שמרו על מקוריותם מהמאה ה-17 ושופצו בדיוק רב. מדירת הדוכס לצערנו לא נשאר משהוא שיזכיר את העבר, רק קורות העץ בחדר השינה. וכך גם האולם הגדול מעל הספרייה שהפך לחדר ישיבות צבוע בצבעים מודרניים עזים אך נושא את דיוקן הדוכס דה סולי ומולו את דיוקן אן דה מולן, סבתא מצד אבא של הדוכס.
דירתה של הדוכסית
המקום היחידי שפתוח למבקרים אך במסגרת סיור מאורגן הוא דירת הדוכסית. הדירה עצמה נמצאת בקומה הראשונה באגף בצד הגן ונשמרה כמו שהיא. תקרת גבס צבועה בחדר הכניסה, שלושה שטיחי קיר המציגים נופים שונים עוטפים את הקירות. משם אנו עוברים לחדר השינה אשר תקרתו מעוטרת בכיפת פרסקו שצוירה ע"י אנטואן פייה. מה רואים? אנדמיון (מהמיתולוגיה היוונית) נישא בין העננים מחובק ע"י סלין אלת הירח. היא, שהתאהבה ברועה הצאן יפה התואר ובנו של זאוס, ביקשה מזאוס שישאיר אותו במצב שינה נצחי על מנת שישאר יפה לנצח.. בפינות הכיפה ארבע אלגוריות לבוקר, צהריים, ערב ולילה. מראה גדולה שיוצרה בהולנד ושידת עץ מגולפת בקפידה כסאות מאובקים ומיטת אפריון של הדוכסית משלימים את החדר. את הדיוקן שנמצא בחדר מייחסים לדוכס השני של סולי אך אין וודאות בכך.
מידע שימושי
כתובת: 62 rue Saint-Antoine
שעות פתיחה: 09:00-19:00
ספרייה: 13:00-19:00 שני סגור.
מחיר סיור בדירת הדוכסית( צרפתית בלבד) 12 אירו. יש להזמין מקום מראש.
