הבניין האלגנטי ב- Place des Petits Pères ברובע השני מרכז פריז, לא מושך תשומת לב מיוחדת. בזיליקת נוטרדאם-דה-ויקטואר מפארת את הכיכר, מסביב חנות התה של האחים דמן, חנות ספרים ותשמישי קדושה וגם בולנז'רי כמובן. אזור פסטורלי, די משעמם אבל נושא הסיפור היום דווקא יתרכז בבניין במספר 1, וזה לא סיפור חיובי.
הבניין האלגנטי Place des Petits-Pères
אנחנו בשנת 1941 בתקופה אפלה, בצרפת ממשלת וישי בראשות המרשל פיליפ פטן. סיפורנו היום מתמקד בבניין אחד, כמוהו יש רבים בפריז אך משהוא בו משך אותי לעבר השלט הקטן שנצא בחזיתו.
de 1941-1944 cet immeuble abrita
le commissariat général aux questions juives
instrument de la politique anti-Semite
de l’état francais de Vichy.
Cette plaque est dédiée a la mémoire des Juifs de France victimes de cette politique
תרגום: משנת 1941 עד 1944, בבניין זה שכן הוועדה הכללית לעניינים יהודיים, כלי למדיניות האנטישמיות של וישי צרפת. לוח זה מוקדש לזכרם של יהודים צרפתים שהיו קורבנות למדיניות זו.
ליאופולד לואי דרייפוס
ליאופולד לואי-דרייפוס נולד בחבל אלזאס בשנת 1833 למשפחת חוואים. בצעירותו, ליאופולד הצעיר נסע תכופות לבאזל שוויץ, שם סיפק תבואה למכירה מהחווה המשפחתית. ב-1851 החל לסחור בחיטה מחוות שכנות ומקים חברה בשם אביו, מכיוון שהיה צעיר מכדי להשתמש בעצמו. דרייפוס הצעיר ישנה מאוחר יותר את שם משפחתו ללואי-דרייפוס. עם השנים יגדל לאחד מסוחרי התבואה הגדולים באירופה אך בעקבות מלחמת פרנקו-פרוסיה העביר את המטה הראשי למרסיי בשנת 1872. בשנת 1875 עבר מטה החברה לפריז. בינתיים אירופה עוברת תהליך תיעוש נרחב. מסילות רכבת נפרשות, רשת ספנות עתירת קווים וספינות אמינות, בורסות חיטה וגם חידושים כמו טלפון וטלגרם. בשנת 1900 לואי- דרייפוס היה סוחר התבואה החשוב והגדול בעולם.
בשנת 1905 נוסד בנק לואי-דרייפוס כדי לסייע במימון פעילות החברה בשווקי התבואה. לאחר מכן, החברה התרחבה בינלאומית: ב-1909 היא פתחה משרד בדולות', מינסוטה והחלה לייצא חיטת דורום; ב-1911 החלה לסחור בכותנה בברזיל; ובשנת 1913 היא הקימה פעילות במלבורן. בשנת 1915 נפטר ליאופולד לואי-דרייפוס, והעביר את החברה המשפחתית לבנים לואי וצ'רלס.
הבניין האלגנטי והנציבות הכללית לענייני יהודים
בנו לואי לואי דרייפוס ימשיך את דרכו עם אחיו צ'ארלס ויעמוד בראש הקבוצה וגם ייבחר לסנט הצרפתי בשנת 1937. "אוהביו", כמו העיתונאי והפוליטיקאי האנטישמי ליאון דאודט שהיה נשוי לנכדתו של ויקטור הוגו יקראו לו לואי כפול. ב-10 ביולי 1940, הוא מצביע בעד סמכויות מלאות למרשל פטן, טעות.
הנציבות הכללית לענייני יהודים Commissariat général aux question juives; C.G.Q.J.) הוקמה במרץ 1941 על ידי ממשלת וישי בצרפת במטרה להנהיג חקיקה אנטי-יהודית. למרות שחקיקה אנטי יהודית כבר החלה באוקטובר 1940 כנראה שהגרמנים רצו ארגון שיארגן וירכז את כל אמצעי החקיקה כמו החרמת רכוש של יהודים.
לנציבות הנפשעת הזו היו כמה מנהלים הראשון היה קסבייה ולאט, אנטישמי מוצהר. קסבייה הוחלף בדרקייר דה פלפואה, עוד אנטישמי מטורף שאותו החליף במרץ 1944 שארל דו פאטי דה קלאם שם שאינו אומר לכם רבות אז אני אחדד. שארל הוא בנו של ארמנד דו פאטי דו קלאם, רב סרן בצבא צרפת ומומחה לגרפולוגיה. ארמנד הוא זה שחשד בקפטן דרייפוס כמרגל מתוך 12 חשודים אך היהודי היחיד במטה הכללי. ארמנד זימן אותו לפגישה תמימה שם התחזה לפצוע בידו והכתיב לו מכתב. מכתב זה ישמש כהוכחה שדרייפוס הוא הבוגד וכתב ידו זהה לפתק שהשיגו משגרירות גרמניה.
הארגון האנטישמי פורק ב 17 לאוגוסט 1944, יומיים לפני שחרור פריז. 2500 איש לא פחות הועסקו בבניין הנציבות ובמשרדים סמוכים כולם עסקו בפתרון "הבעייה" היהודית.
הבניין כיום
חברת לואי דרייפוס LDC כבר לא נמצאת בבניין האלגנטי הארור בפריז. מטה החברה יושב ברוטרדם הולנד ופועל במעל 100 מדינות . החברה עוסקת בחקלאות, עיבוד מזון, שילוח בינלאומי ומימון בשווי 34 מיליארד דולר. החברה מחולקת לשניים, כאשר באחת מהן יושבת הראש היא מרגריטה דרייפוס אלמנתו של רוברט לואי דרייפוס. מרגריטה ילידת רוסיה הכירה את רוברט בטיסה וההמשך ידוע. כאשר בעלה נפטר מלוקימיה היא תפסה את מקומו.
השחקנית ג'וליה לואיס- דרייפוס (סיינפלד), היא חימש של ליאופולד לואי דרייפוס וסבא אף עמד בראש החברה.
