כנסיית סן-ז'רמן-דה-פרה נמצאת ברובע השישי של פריז באזור שוקק חיים. פעם שדות ירוקים עליו נבנה מנזר עתיק, האזור נקרא היום בפי התיירים רובע סן ז'רמן. הכנסייה ששוכנת מול בתי הקפה המיתולוגיים לה דו מאגו וקפה דה פלור, מוסיפה היסטוריה לסיורכם הקרוב בעיר. אז אם אתם כבר פה, בואו ניתן קפיצה קטנה פנימה, ונלמד את סיפורה.
הכל מתחיל במלך וגלימה של סן ונסן
סן ז'רמן דה פרה היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר בעיר הבירה. תחילת הסיפור במאה השישית, עת יצא המלך כילדבר הראשון לספרד והטיל מצור על העיר סרגוסה. המצור הסתיים תמורת הטוניקה של סן ונסן שתחזור עם המלך לצרפת. עכשיו צריך מקום שם תוצג הגלימה, וזה יבנה בשדות מחוץ לגבולות פריז. קצת קשה לנו לדמיין כיום את הרובע התוסס ומלא החיים כאזור ספר עם שדות ירק, מרעה וגפנים אבל זה בדיוק מה שהיה. מנזר סן ונסן עצמו נבנה בשנים 543-558 ובאופן סימבולי המלך נפטר באותו יום שבו המנזר נחנך. מי שהיה בישוף באותה תקופה היה ז'רמן, ולאחר שהמנזר נהרס ע"י הויקינגים נבנה מנזר חדש במאה השמינית. בסביבות שנת 1000 אב המנזר החדש-מורד בנה מחדש את הכנסייה עם שלושה מגדלים, שניים בקצה המזרחי ואחד בכניסה המערבית. מגדל הפעמונים הושלם בשנת 1014, באותה שנה שבה נפטר מורד, והיא תקבל את שמו של סן ז'רמן שהוכרז כקדוש. סן ז'רמן עצמו כמו גם כילדבר הראשון היו הראשונים להיקבר בכנסייה ובעקבתם עוד מלכים מה שהפך את הכנסייה לנקרופוליס הראשון לקברי מלכי צרפת המוקדמים עד שסן דני הפך למקום הקבורה של מלכי צרפת.
למנזר היו גם אדמות רבות באזור שבזמנו היה מחוץ לגבולות העיר, גם הסורבון נבנה על אדמה שנתרמה ומכאן גם השם "הרובע הלטיני" שכן זו הייתה השפה של הנזירים וגם של ההוראה באוניברסיטה. כאשר המלך הצרפתי פיליפ-אוגוסט (1165-1223) בנה את החומה שלו סביב פריז, הוא בנה אותה בכוונה דרך אדמת המנזר, ובכך חתך את הנדל"ן ואת כוחו של המנזר לשניים והותיר את המנזר מחוץ לחומות ההגנה. במאה ה-11 נבנתה שוב מחדש והפעם בסגנון רומנסקי- גותי והיא נחשבת לכנסייה העתיקה ביותר הקיימת בפריז. מהכנסייה הרומנסקית נותר מעט מאוד, שני המגדלים המזרחיים נעלמו, המנזר נהרס ונעלם ואפילו התומכות הדואות שאתם רואים בצד גינת הם תוספת מאוחרת מהמאה ה-13. ציורי הקיר בתוך הכנסייה נוספו רק במאה ה-19 ועליהם תכף ארחיב.
סן ז'רמן דה פרה במאות ה-16 וה-17
מאחורי הכנסייה בואכה כיכר פירסטנברג נמצא בניין מרשים שבנה בשנת 1586 ונקרא ארמון אב המנזר The Abbot's Palace. הבניין נבנה עבור הקרדינל שארל מבורבון, וניתן לראות בו את אחת הדוגמאות המוקדמות לשילוב לבנים אדומות בבניין כמו בכיכר ווז' המפורסמת. כיכר פירסטנברג עצמה נקראה בזמנו חצר האורוות מכיוון שכאן היו אורוות סוסי הקרדינל. לאחר הרחבות לארמון בשנת 1691, הבניינים הללו שמשו מגורי משרתים בנוסף למרכבות והסוסים. הקרדינל וילהלם אגון פון פירסטנברג שעל שמו נקראת הכיכר פרש למנזר שלו סן ז'רמן דה פרה, שם מת ונקבר ב-10 באפריל.
ב-1631 הפך סן ז'רמן דה פרה למרכז של קהילת סן מאור, תלמידים בנדיקטים. מאות משכילים פקדו את המנזר והפיקו כמות גדולה של ספרות שהתמקדה במדע ובהיסטוריה. יותר מ-220 סופרים חיברו במהלך תקופה זו למעלה מ-700 יצירות ספרותיות. אציין שלושה מהם שגם קבורים בכנסייה:
- דום ז'אן מאבילון (Dom Mabillon1632-1707) שחקר דרכים שונות לאימות מסמכים מימי הביניים המוקדמים ואבי הפלאוגרפיה. תחנת המטרו מאבילון קו 10 היא על שמו.
- דום מונפאוקון (Dom Montfaucon 1655- 1741) חוקר תרבויות מוקדמות כמו היוונית ממייסדי הפלאוגרפיה וחקר הארכיאולוגיה.
- רנה דקארט (René Descartes 1596-1650) הפילוסוף, המתמטיקאי והפיזיקאי, דקארט נקבר לבסוף ב 1819 בכנסיית סן ז'רמן למרות שהיה מיועד לשכון בפנתאון.
המאה ה-18 והמהפכה הצרפתית
המהפכה הצרפתית הגיעה ועמה מעשי טבח, גרוש אנשי כמורה מהכנסיות וחיסול חשבונות. מעשה טבח שכזה התרחש בשנת 1792 מחוץ לכלא סן ז'רמן שהיה נמצא בפינת שדרת סן ז'רמן 133 כיום בנק BNP שם סיימו את חייהם מרבית הכמרים של סן ז'רמן דה פרה. אם לא מספיק הטבח אז מה דעתכם על כנסייה שהיא בית זיקוק? זה בדיוק מה שקרה בשנת 1794 עת הפכה הכנסייה לבית זיקוק לאשלגן חנקתי ויציקת תותחים. הקפלות שימשו מחסן פחם וערימות אשלגן חנקתי הוערמו בין הקמרונות. אך ב-17 באוגוסט אותה שנה אבק השריפה הרים את הכנסייה לשמיים(סימבולי..) מה שהוביל לפינוי ההריסות וסלילת הדרך לכנסייה שאנו מכירים כיום. אחד הגורמים לעצירת החרבה כללית של הכנסייה היה ויקטור הוגו שפתח בקמפיין לעצירת ההריסה.
כנסיית סן ז'רמן דה פרה במאה ה-19
כאן מתחילה ההתחדשות הגדולה של כנסיית סן ז'רמן דה פרה. הצייר המוכשר אך פחות מוכר לרובנו היפוליט פלנדרין (1809-1864 Hippolyte Flandrin), נבחר לצייר את ציורי הקיר שנועדו "להחיות" את הכנסייה וגם בנימה אישית להוסיף לה קצת צבע. הציורים מתארים לנו סצנות מהברית הישנה והחדשה. מי שירים מבטו לשורה העליונה ימצא לדוגמא את – יעקב לצד יוסף, ישעיהו לצד חזקיהו, משה לצד איוב, ירמיהו לצד ברוך וזכריה, מיכה לצד עמוס, מלאכי ונחום. דוד המלך לצד שלמה המלך, אהרון הכהן לצד יהושע, הבל לצד חנוך, נוח לצד אברהם, יצחק לצד מלכיצדק וגם את אליהו הנביא ואדם וחווה.
בצד הצפוני נוכל לראות את מרי לצד יואל ודבורה, יהודית לצד גדעון ואת שמשון הגיבור. בשורה התחתונה לאורכה של הכנסייה עוד ציורים מוראליים גדולים יותר עם סצנות שנות למשל: יונה והלוויתן, משה לצד הסנה הבוער, צלבת ישו לצד עקידת יצחק. מכירת יוסף למצרים ע"י אחיו לצד בגידת יהודה בישו. ציורים של ביקור הכוהנים את ישו התינוק, נבואת בלעם, הטבלת ישו בנהר הירדן, חציית ים סוף, הארוחה האחרונה, אברהם נפגש עם מלכיצדק וכמובן צליבת ישו ותחיית המתים.
במקהלה צד צפון-שמאל ישו נכנס לירושלים על חמור לבן, מעליו מייסדי הכנסייה המלך כילברט הראשון וסן ז'רמן. מסביב לעמודים דמויות של 12 השליחים וארבעת האוונגליסטים
במאה ה-20 הקבר המקורי של סן ז'רמן התגלה ונחפר בשנות ה-70. גרם המדרגות הדרומי של המגדל נוקה והקפלה של סנט סימפוריאן, כיום בת 1,000 שנה, שוחזרה. במאה ה-21 בשנת 2015-16 שוב התבצעו שיפוצים בכנסייה במשך חמש שנים אשר הופסקה במהלך מגפת הקורונה ואמורה להסתיים השנה. הפוקוס היה על ציורי הקיר של פלנדרין והוויטרז'ים אשר אכן שוחזרו לעילא והאמינו לי שזה לקח זמן להבין את הגאונות של פלנדרין שהשתמש בטכניקה של פיגמנטים מעורבבים בווקס חם ישר על הקירות.
כנסיית סן ז'רמן דה פרה הוכרזה אנדרטה היסטורית בשנת 1862.
הדוכן
שימו לב לדוכן באמצע הכנסייה, כמו בציורים לאורכה גם כאן צד אחד נמצא את הברית הישנה ובצד השני את הברית החדשה. צד ימין פסל אישה מצביעה למעלה ומתחת ליד שמאל שלה נמצאים לוחות הברית. צד שמאל אישה עם צלב וספר הברית החדשה. באמצע החופה צד ימין חרוטים שמות נביאים ומלכים: דוד, ישעיה, ירמיהו, יחזקאל, דניאל, עוזיהו וזכריה. צד שמאל צלב ושמות רופאים קדושים. בבסיס לוח ברונזה גדול שמתאר את ישו ו-12 השליחים וכתובת בלטינית אומרת לנו: אשרי אלו השומעים את דבר ה' ושומרים אותם.
מה יש לראות מחוץ לכנסייה?
בצד של שדרת סן ז'רמן נמצאת גינת פליקס דסרואל (Félix Desruelles), בשטח של 1,511 מ"ר שנוצרה בשנת 1872. הגינה נותנת כבוד לפסל פליקס-אלכסנדר דסרואל (1856-1943) מחבר המזרקה הפסטורלית שהוצבה בכיכר. הכיכר מעוטרת בפורטיקו ענק על הקיר מאת הפסל ז'ול קוטן. למעלה מתנוססת הכתובת SEVRES שהוא מפעל חרסינה וקרמיקה שעדיין קיים(בתוספת ביה"ס ומוזיאון). היצירה הנפלאה הזו הוכנה לכבוד התערוכה האוניברסלית של 1900 וקישטה את מפעל sevres. בנוסף נמצא פסל של ברנרד פליסי ומזרקה. פליסי עצמו היה קרמיקאי ומלומד שהקדיש עשרים שנים מחייו לגילוי סוד האמייל הסיני ולנסות לחקות אותו.
מזרקת האבן הוקמה ב-15 במרץ 1925 על החומה ממערב לכיכר המקיפה את כנסיית סן ז'רמן דה פרה. המים זורמים משלושה פתחים קטנים בבסיס. למזרקה נוסף תבליט מאת פליקס דסרואל, שהגינה הקטנה נושאת את שמו המייצג רועה צאן מלווה בנערה צעירה.
בצד הנגדי נמצאת עוד גינה קטנה בשם לורן פראש (Laurent-Prache). בגינה נמצאים שרידים מקפלת הבתולה, ופסל גיום אפולינר מאת פיקאסו. אל תדאגו זה לא המקורי, הוא כבר נעלם מזמן ובמקומו הוצב העתק.
מול הכנסייה כיכר על שם העיר קוויבק, ובה מזרקה ופסל פרומתאוס מאת זדקאין.
Rue du Four הקטן מחוץ לכנסייה קרוי על שם תנור הלחם שהיה נמצא בכנסייה, ומספק את צרכי הנזירים והעובדים המקומיים.
- בואו לבקר בכנסיית סן סולפיס הסמוכה
- מדוע נחשבת כיכר פירסטנברג לרומנטית בפריז?







