כנסיית סן רוק ברובע הראשון של פריז היא אחת היפות והמעניינות בעיר. שילוב של אמונה ביחד עם מוזיאון ציורים ופסלים די מרשים. יש לה עבר עשיר וכמה סיפורים מעניינים לספר לנו וכמובן גולת הכותרת שלי, נוצץ בזהב. אז איך הכל התחיל? מי הילד שחנך אותה? מי הצייר שלמד כאן דווקא פיתוח קול? סקרנים לדעת מי הוטבל, התחתן ונקבר כאן? בשביל זה אני פה אז בואו נתחיל.
מי אתה סן רוק?
רוקוס הקדוש היה בנם היחיד של סוחרים בורגנים עשירים, ונולד במונפלייה בסביבות 1350 באמצע מלחמת מאה השנים. אם נאמין לאגדה, כשנולד, התגלה סימן בצורת צלב אדום על החזה. הוריו נפטרו כשהיה בגיל צעיר, והנער הנדיב פנה לעסוק בצדקה, דאגה לעניים וגם לימוד רפואה. לפני שעזב את מונפלייה כדי לעלות לרגל, הוא מחלק את כל רכושו ונשאר עם גלימה ומקל. בדרכו הארוכה הוא עובר בעיירות רבות שנפגעו במגפת הדבר, עוזר ככול יכולתו לסעוד ולטפל בחולים עד הגעתו לרומא. ברומא פוגש סן רוק את האפיפיור אורבן החמישי, וכעבור שלוש שנים הוא עוזב את העיר עם מטה הצליין שלו.
לאחר שנדבק בעצמו בדבר, פרש סן רוק לבדו לגור במעמקי היער שלא להדביק אחרים. אומרים שחברו הטוב של האדם הוא כלב, ומסתבר שזה נכון. היחיד שביקר אותו ביער הוא כלב, שהביא מדי יום חתיכת לחם שהגניב מאדונו וגם ליקק את פצעו. בעלי הכלב היה מסוקרן לחיבתו הפתאומית של ההולך על ארבע ללחם, ועקב אחריו ליער. שם מצא את רוקוס הפצוע שנרפא באורך נס בעזרת מלאך וכמובן הכלב. בשובו לצרפת, הוא נעצר באשמת ריגול, נשפט, ומושלך לכלא. שם הוא מטפל ומרפא את חבריו האסירים ולעולם לא חושף את זהותו. כעבור חמש שנים באזור שנת 1379 רוקוס הקדוש נפטר בבית הכלא. כאשר באים לפנותו מהתא התגלה סימן הצלב על חזהו, כנראה ע"י אמו של המושל שהיה גם דודו. מאז ה-16 לאוגוסט הוא יומו של סן רוק, פטרונם של חולים במחלות קשות, מגפות ושל חיות מחמד. בציורים ופסלים סן רוק מופיע בגלימה ומוט צליינים, כובע לראשו וגם הכלב, לחם בפיו. ואם אתם שואלים מדוע הוא מושך גלימתו מעל ברכו, זה על מנת להראות לכם את פצע הדבר.
קפלת סוזן הופכת לכנסיית סן רוק
רחוב סנט אונורה כיום שופע חנויות יוקרה והכנסייה קצת נחבאת לה. בזמנו זאת הייתה הדרך הראשית לארמון ורסאי. אבל הרבה לפני שהיה שופינג, ניצבה חזית הבארוק כבר בשנת 1722 אז הסתיימה בנייתה. סיפורה החל כבר בשנת 1521, כאשר על שטח אדמה בפרברה של פריז סוחר עשיר בשם ז'אן דינושו בונה קפלה קטנה. קפלה זו הוקדשה לסנט סוזן, אישה משכילה שנודעה ביופייה. אך סוזן מרומא, שעמדה על שלה, סירבה להצעה להינשא לבנו המאומץ של קיסר רומא דיוקלטיאנוס. סוזן שהכריזה על נצרותה, שילמה על כך בראשה וזכתה להיות קדושה מעונה. חזרה לקפלה זאת הפכה 56 שנה מאוחר יותר ע"י אחיינו של דינושו, אטיין לכנסייה גדולה יותר ואותה יקדיש לסן רוק. השינוי הגדול יגיע ב-23 מרץ 1653 כאשר אבן פינה תונח לכנסייה חדשה וגדולה שתחליף את הקודמת. את אבן הפינה הניח לא אחר מאשר מלך צרפת לואי ה-14 בלווי אמו אן מאוסטריה, לואי היה בן 14 באותה שנה.
את התוכנית המקורית הכין ז'אק למרסייה שבדיוק סיים את העבודה על קפלת הסורבון אך הבנייה תיעצר מחוסר תקציב. בשנת 1701הבנייה תחודש תחת פיקוחו של האדריכל ז'ול הרדוין-מנסרט שעיצב את קפלת הבתולה שאת כיפתה צייר ז'אן-בטיסט פייר. לאחר מותו אטיין לואי בול ימשיך בעבודות וישלים שלוש קפלות. כנסיית סן רוק תחנך בשנת 1722 הרבה בזכות תרומות של מיודענו הבנקאי ג'ון לאו שהיה די נדיב. הבנקאי איש ההלוואות תרם סכום נכבד מאוד ובאותה הזדמנות המיר דתו לקתוליות.
בשנת 1735 הכנסייה הישנה תיהרס סופית, וכמובן שבזמן המהפכה גם היא תיפול קורבן לוונדליזם. אירוע מיוחד התרחש בתאריך 5 באוקטובר 1795 ושמו Vendémiaire-ונדמיאר 13. באותו יום כוחות מלוכנים התייצבו ברחוב ועל מדרגות כנסיית סן רוק כאשר מולם כוחות הרפובליקה מצוידים בתותחים בפיקודו של קצין צעיר נפוליאון בונפרטה שמו. התותחים רעמו כאשר הם לא חסים גם על הכנסייה שניזוקה בקרב, וחדי מבט יוכלו לראות שרידים לכך גם היום בחזית. פעולה זו תסלול את עלייתו של נפוליאון עד לשלטון בעתיד.
כנסיית סן רוק- מה אנו רואים?
בואו ניכנס נראה מה ממתין לנו ונתחיל מהחלק החיצוני שהושלם ב 1740:
את חלקה התחתון של החזית מעטרים עמודים דוריים, החלק העליון מעוטר בעמודים קורינתיים. על הדלת המרכזית ארבעה מלאכים קטנים, ענפי דקל מעליהם, מסמלים ניצחון וגם את התעלות ישו. מעל ראשי התיבות של סן רוק ממסגרות את הצלב שמעליו צדפה שמסמלת צליינות. פסלים:
בחלק התחתון בצד שמאל סן רוק והכלב, צד ימין סנט אונורה אלומת חיטה ומאפה בידיו. בחלק העליון קיר זכוכית משובץ בשעון, משמאל פסלה של סנט קלוטילד פטרוניתם של הכלות, האלמנות וילדים מאומצים. מצד ימין סנט ז'נבייב פטרונית פריז. בצדדים פסלים של אבות הכנסייה.
עכשיו נמשיך פנימה ונגלה עושר תרבותי ואומנותי, תחילה סקירה כללית. מעלינו האורגן המרשים(אחד משלושה) שבנו לואיס אלכסנדר קליקו ובנו פרנסואה. מלפנינו השדרה המרכזית חמש קפלות קטנות בכל צד שלה. באמצע נמצאת קורת הרוחב שיוצרת את צורת הצלב ומעל כיפה מצוירת. עכשיו צריך ללכת מסביב לבימת העץ ולגלות לאורך עוד קפלות קטנות עד שמגיעים לקפלת הבתולה בעלת הכיפה המפוארת והמזבח. מאחורה עוד קפלה קטנה ועוד קפלה סודית בסוף שהכניסה אליה לאנשי כמורה. בטח שמתם לב למספר הרב של ציורים ופסלים לאורך הכנסייה אך יש כאן דבר נוסף.
בצדי האורגן שני מלאכים, אחד מנגן בחליל והשני באורגן. כאשר נקיף בהליכה נראה קפלות קטנות, עטורות ציורים ופסלים. במרכז הספינה נמצא המזבח באמצע הקפלה הראשית- קפלת הבתולה. מאחור נמצאת עוד קפלה קטנה שנקראת קפלת השיתוף או ההתייחדות. לבסוף ישנה כניסה שמובילה לאזור מרשים שנקרא קפלת הגולגולת שנבנתה על אדמת בית קברות של הקהילה. עוד דבר מעניין הוא סדרה של 8 תחנות הצלב שבכל אחד מהם תבליט שמספר סיפור. שימו לב לבימה באמצע הספינה מאת סימון שלה משנת 1758 שמעליה נמצא מלאך האפוקליפסה חצוצרה ביד אחת, צרור ענפים בידו השנייה וגלימה ענקית שמדמה מעטה של טעות עוטפת אותו. ממול נמצא פסלו של ישו הצלוב, כאשר הכומר מדבר מעל הבימה הוא לכאורה מביא את דברו של אלוהים.
באו נסייר בחלק הראשון של הכנסייה
בחלק הראשון מהכניסה ועד קורת הרוחב נמצאות חמש קפלות קטנות מכל צד. כל קפלה מכילה שני ציורים ופסל או לוח הנצחה הנה כמה מהם: פסלו של ג'ון מטביל את ישו(השנייה משמאל). בקפלה השלישית משמאל שני ציורים מאת אלכסנדר קולין האחד מראה את סן ניקולס מרגיע את הסערה על שברי ספינה בהשראת רפסודת המדוזה מאת ז'ריקו. הקפלה הרביעית נקראת קפלת החמלה ובה חומת מגורשי ההתנגדות הצרפתיים למחנות הריכוז. על כל לוח רשום שם מחנה הריכוז ומספר המגורשים. מאחורי כל לוח טמון אפר ואדמה ממחנה הריכוז. את "החומה" ייסדה ז'נבייב דה גול אנטוניוז, במקרה דודניתו של דה גול ושבויית מלחמה בעצמה. במרכז הקפלה "פיאטה" מאת פרדריק בוג'ינו שמראה את צערה של הבתולה מרים כאשר היא מקבלת לידיה את בנה המת כאשר ירד מהצלב.
הקפלה החמישית היא על שמה של סנט סוזאן והיא נמצאת על השטח של הקפלה המקורית מ 1521. במרכז פסלו של הכומר שארל דה לה פה שלימד ילדים חרשים ונקבר בסן רוק. שימו לב לוח הלימוד של שפת הסימנים. בקפלה הראשונה קנטופ(קבר ריק) של אנרי דה לוריין- רוזן הרקור. אחריה נמצאת קפלת המונומנטים של המפרץ השני עם פסלו של קרדינל דבואה, ראש הממשלה של לואי ה-15 מתפלל מאת גיום קוסטו. הפסל השני הוא של האסטרונום ומתמטיקאי פייר מורו דה מאופרטואה, שנסע עד לפלנד בעקבות ניסויו של אייזק ניוטון. מטרת המסע להחליט על צורת כדור הארץ.
בקפלה של סטפנוס הקדוש נראה בציור השמאלי את מות הקדושים של סטפנוס שנסקל באבנים. בציור הקטן למטה סטפנוס מרפא את הנכים. צד ימין סטפנוס. מטיף שזה מה שהביא למשפטו וסקילתו(ע"י הקהילה היהודית). בנצרות סטפנוס נחשב לקדוש המעונה הראשון. באמצע מונומנט של שארל השלישי דוכס דה קריקי מושל חבל לוריין ופריז. יחד עמו קבורים בנו ואשתו ומה שמעניין הוא שהקבר המקורי היה נמצא בכנסיית קפוצ'ין שנהרסה לטובת פרויקט כיכר ונדום. שימו לב לאישה הבוכיה שיושבת על חרטום ספינה שהוא גם סמלה של פריז.
כנסיית סן רוק והתחנות בחייו של ישו
עכשיו הגענו לאגף הרוחבי שיוצר את צורת הצלב. מעל בימת העץ של הכומר כיפה מצוירת מאת אדולף רוג'ר 1864. הציור מתחלק לארבעה קטעים בחייו של ישו, מסביב בארבעת המשולשים שמחברים את העמודים לכיפה ציורים של ארבעה מלאכים: גבריאל, מיכאל, אוריאל ורפאל. שני פסלים נמצאים בצדדים בצד ימין תזהו את סן רוק והכלב הנאמן מאת לז'ון(1946), צד שמאל ישו בגת שמנים מאת פלקונה(1757). מאחורי הבמה בצד ימין נמצא האורגן השני שבנה בשנת 1854 אריסטיד קאוואלה קול. עכשיו נסתכל שמאלה לקצה שם נראה ציור קיר ענק, זהו ה"הטפה של סנט דני" מאת ג'וזף-מארי ויין(1767) שהיה צייר המלך הרשמי האחרון. בקצה הימני ציורו של גבריאל פרנסואה דווין "נס הבערה"(1767).
את הסיור בחלק השני של הכנסייה, אתחיל בפסל ראש שנמצא על עמוד בתחילת הקפלה הראשונה משמאל.
זהו פסלו של מעצב הגנים הנודע אנדרה דה לה נוטר מאת קויסבו שהוטבל, נישא ונקבר בכנסיית סן רוק והיכן הייתה הסדנא שלו? ממש מעבר לקיר הכנסייה ברחוב סן רוק, עולם קטן. אחריו נראה את פסלו של סן מישל מכניע את הדרקון בחרבו. כאן גם מתחילה סדרת התבליטים מאת פלקונה "תחנות הצליבה של ישו", הראשון שבהם הוא ישו נבגד ע"י יהודה. מכאן ואילך נלך בעקבות התבליטים הבאים כאשר בדרך אנו עוברים גם את פסלה של ז'אן ד'ארק:
- ישו עומד לפני כיפא הכוהן הגדול.
- ישו המום מזעם ההמון.
- ישו מוצלף.
- ישו מוכתר בכתר הקוצים.
- ישו מוצג לפני תלמידיו.
- ישו נידון למוות(מושל יהודה. פונטיוס פילטוס שוטף את ידיו).
- ישו נושא את הצלב.
התעכבו על הציור מָוֶת הַקְדוֹשִׁים של סנט קתרין מאת אדולף ברון. נמצא בקפלה הלפני אחרונה מצד ימין.
בקפלה האחרונה שמוקדשת למרי מגדלנה שני ציורים מאת פייר ניקולא בריסט. האחד מותה של מרי מגדלנה בו אנו רואים אותה שרועה על הרצפה. בשני מרי מגדלנה מאזינה לישו לפני שהיא מחליטה. שימו לב איך הצייר מצליח להמחיש את הבעתה המהורהרת של מרי בעזרת כף ידה.
סן רוק- קפלת הבתולה
לאחר שסיימנו את החלק השני אנו מגיעים לקפלת הבתולה שהיא המפוארת והגדולה בכנסייה. פרנסואה מנסארט יצר כיפה אליפטית גדולה מעוטרת בציור "ההנחה" מאת מאת ז'אן-בטיסט פייר. עמודים קורנתיים וקשתות מובילים לנדבך עליון שמעליו הכיפה. כמובן ש"תהילה אלוהית" מאת פלקונה ישר תופסת את העין. אותו משולש(השילוש הקדוש) של קרני שמש שפורצים מהעננים,24 ראשי מלאכים משבצים אותם. במרכז נראה זכוכית צבעונית עם שמו של ה' בעברית- יהוה. במרכז המזבח פסל שיש מאת מישל אנגייה שמראה את התינוק ישו ומסביבו הוריו יוסף ומרים. הפסל שהוזמן ע"י מלכת צרפת אן מאוסטריה ב 1655 עבור כנסיית ואל דה גרייס מצא עצמו לבסוף בסן רוק. אנקדוטה קטנה: הפסל הוזמן ע"י אן מאוסטריה כהכרת תודה על בנה שנולד לאחר זמן רב וקיבל את השם דיודנה- ניתן ע"י האל אבל אתם מכירים אותו כמלך השמש לואי ה-14. Dieudonné
בצדדים נמצאים פסליהם של סנט ג'רום וסנט ברברה שהחליפו את המלך דוד והנביא ישעיה שכנראה נופצו במהלך המהפכה. מדוע ברברה נשענת על מגדל: כי שם נכלאה ע"י אביה. ברברה התנצרה במגדל, ברחה נתפסה וראשה נערף ע"י אביה ובשל כך הוכרזה קדושה מעונה.
כאשר מנסארט תכנן את קפלת הבתולה, הוא השאיר מקום להליכה מסביב עם מקום לקפלה קטנה, קפלת השיתוף. שם לא ציפיתי למצוא את ארון הברית מוזהב כולו, עשוי עץ ארז מצופה ברונזה. עכשיו אני רוצה להתעכב על שני ציורים מסביב, האחד בצד שמאל נקרא ניצחון מרדכי שנראה רוכב על סוס. בצד ימין הציור היפה ביותר בכנסייה לטעמי-"ישו מגרש את הסוחרים מבית המקדש" שימו לב היטב ליצירה של ז'אן בטיסט תומה ולמטבעות הכסף שנופלות בחלק התחתון
קפלת הגולגולת
טוב זה לא נגמר בכנסייה הזאת, אבל עכשיו אנו בחלק האחרון. בשנת 1754 על שטח בית קברות של הקהילה נבנתה קפלת הגולגולת לזכר קפלת חמשת הפצעים הישנה. אני מכנה אותה המערה הסודית, ואטיין לואי בולה תכנן אותה היטב. שימו לב כשאתם עומדים מחוץ למזבח, תחת קפלת הבתולה יש קו ישיר לפסלו של ישו הצלוב בפנים. בחלל הרחב ששופץ לחלוטין ב 2006 נמצא שני ציורי קיר גדולים, תחייתו של לזרוס והילדים באים לישו.
בצד שמאל של המערה קבוצת פיסול משיש "ישו ממוסמר לצלב" מאת ז'אן דוסניור(1857). אנו רואים את מרי וג'ון מתייפחים משמאל, כאשר במרכז דמות רומאי ודמות יהודי ומימין האיש ממסמר את ישו לצלב.
במרכז כאמור ישו על הצלב מאת מישל אנגייה(1684) שהועבר מהסורבון. לידו עומדת מרי הבתולה מאת פרדריק בוגנו(1856). מימין "הנחתו של ישו בקבר" מאת לואי פייר דסין(1807). הדמות משמאל ידיה שלובות, מתחננות היא של מדלן.
כמה אנקדוטות לסיום
- כאשר לואי ה-15 הגיע לפריז הוא תמיד התפלל בסן רוק.
- הקיסרית יוג'יני שהתגוררה בארמון טווילרי הגיעה תכופות למיסות בסן רוק.
- בזמנו של המלך לואי פיליפ הראשון הכנסייה הפכה מלכותית. המלכה מארי אמיליה השתתפה רבות במיסות.
- 30 דצמבר 1804 האפיפיור פיוס השביעי הגיע לכנסייה להשתתף במיסה.
- הקטור ברליוז ביצע בכנסייה זו מיסה חגיגית ב-10 ביולי 1825 שעוררה התלהבות ופרסמה את המלחין הצעיר.
- פרדריק שופן ניגן כאן על האורגן בתקופה שסן רוק נקראה "הכנסייה הפולנית" כאשר גולים רבים פקדו אותה.
- מכאן יצאה מסע ההלוויה של איב סן לורן ביוני 2008.
כמה חתונות מפורסמות
המרקיז דה סאד נישא בכנסייה ב-17 במאי 1763.
- המרקיז דה לאפייט גיבור המהפכה האמריקאית.
- מרשל וובאן המהנדס הצבאי ואיש הביצורים המפורסמים של לואי -14.
- הנסיך רולאן בונפרטה נישא למארי פליקס בלאנק ב-18 נובמבר 1880.
כמה דמויות מפורסמות שקבורות בכנסייה
מארי-אן דה בורבון בתו החוקית של לואי ה-14 נקברה בסן רוק בשנת 1739.
- הגנן המלכותי אנדרה לה נוטר הוטבל, נישא ונקבר בכנסיית סן רוק.
- הפסל מישל אנגייה שהוזכר כאן קבור יחד עם אחיו פרנסואה.
- מארי תרז ג'ופרין בעלת סלון תרבות מפורסמת.
- אדמירל גראס שהיה לו תפקיד מכריע בעצמאות ארה"ב במצור על יורקטאון.
לפוסט הזה יש 2 תגובות
מרתק. תודה רבה. אשמור לביקור הבא בפריז.
תודה לך