ברובע ה-16 של פריז נמצאת אחוזה מיוחדת, פאלה גליירה (Palais Galliera) שמה. בלב גינה קסומה ופסטורלית, מול פאלה טוקיו ונוף למגדל אייפל ישנו בית מרהיב ביופיו. היום אנו ניכנס לגינה אבל גם ניכנס לבית שהיום הוא מוזיאון האופנה של פריז. איך הכל התחיל? בשביל זה אני פה. מתחילים
פאלה גליירה- היסטוריה קצרה
מריה ברינול סאלה Maria Brignole Sale De Ferrari נולדה בגנואה איטליה באפריל 1811, בת למשפחת אצילים רבת השפעה. מי שיבקר בעיר הולדתה מוזמן ל בפאלצו רוסו(ארמון אדום) ופאלצו ביאנקה(ארמון לבן) שכיום שוכן בהם מוזיאון. בגיל 17 נישאה מריה תכולת העיניים למרקיז רפאל דה פרארי, דוכס גליירה ומכאן השם. בני הזוג עברו לפריז שם הרחיב בעלה את עסקי הבנקאות והרכבות שלו. אני רק אזכיר את בנק קרדיט אימובלייה, כריית תעלת סואץ וקו הרכבות פריז-ליון-הים התיכון ותבינו לבד כמה אמידים היו בני הזוג.
אחד מנכסיהם של בני הזוג הוא לא אחר מאשר אוטל מטיניון, כיום מקום מגוריו של ראש ממשלת צרפת. האחוזה שיושבת על שטח ענק אירחה את המי ומי של צרפת בעזרתם של 200 משרתים ועוזרים. מריה מחליטה באפריל 1878 לבנות בפריז אחוזת פאר על חלקת אדמה בבעלותה ולשכן שם את אוסף האומנות הנרחב של המשפחה. למארי הייתה דרישה קטנה, שני רחובות יסללו מצדי השטח ויישאו את השמות- ברינול וגליירה. לאחר שממשלת צרפת מחרימה את כל הנכסים והאדמות בבעלות ידידיהם הקרובים, משפחת מלך צרפת לואי-פיליפ, מחליטה מארי בשנת 1884 להשאיר את הנכס לצרפת אך ללא אוסף האמנות שיחזור לאיטליה. הדוכסית נפטרה בתשיעי לדצמבר 1888, אך העבודות ימשכו והארכיטקט פול-רנה ליאון ג'ינה יסיים את העבודות בפברואר 1894.
כאשר נפתח לקהל הרחב המוזיאון בדצמבר 1895, לא הייתה אופנה אלא דווקא מוזיאון לעיצוב תעשייתי קטן ומסקרן לתקופה. בשנת 1954 כבר הוצגו שם "ציירים עדים לזמנם", עבודות של טובי האומנים של התקופה. יכולתם לראות עבודות של אוטריו, שאגאל, מטיס, פיקאסו, קיסלינג, בראק, לגר ועוד רבים וטובים.
Palais galliera
האדריכל לאון ג'נה (Léon Ginain1825-1898) זוכה בפרס רומא בשנת 1852 מה שמקנה לו ארבע שנות לימודים חינם בוילה מדיצ'י ברומא. ג'נה, שמפסיד רק לשארל גרנייה על בניית בית האופרה החדש, תכנן את הבית בסגנון רנסנס איטלקי ברוח בעלת הבית ממוצא איטלקי. הכניסה הראשית מובילה לחצר מרוצפת, בכניסה תמצאו שני פרי סטייל- שורת עמודים חצי עגולה, אחד לכל צד.
לבית שני אגפים, בכל אחד אכסדרה עם שישה עמודים בסגנון יווני, בכל אכסדרה שני פסלים אחד בנישה מרכזית והשני בקצה. מכאן יורדים לטרסה ולבניין המרכזי. בתוך הבית תקרות עגולות מצוירות נמשכות למסדרון ארוך, ולי זה מזכיר שדרה של כנסיות. חלונות גדולים בינות העמודים שמכניסים אור הם מבית המלאכה של גוסטב אייפל. אייפל היה אמון על עבודות הפרזול, שער הכניסה לגן ומעקות בבית. קירות בצבע אדום חמרה ועבודות העץ בשחור מדגישים את זוהר המוצגים. הרצפה? אנחנו נביא את ג'אנדומניקו פאצ'ינה מאיטליה אומן הפסיפסים שגם יעטר לנו את התקרות.
גינת פאלה גליירה
כאשר אני באזור תמיד אני נכנס לגינה מתיישב על ספסל ונהנה מהיופי, השלווה והפסלים. אני אגלה לכם סוד קטן, רוב הפעמים אני עושה זאת עם עוגה מפטיסרי סיריל ליניאק. היא נמצאת בצד גינת רושמבו ליד הכניסה למוזיאון גליירה. בואו נשוטט יחד בגינה שאני מחשיב לאחת היפות ביותר בפריז. אם נכנס מהגינה ונלך ימינה לאגף המזרחי נראה בנישה המרכזית את פסל "המאמץ" מאת אלפרד בושר ובקצה את "נער הרועים" מאת אלכסנדר פזי, תלמידו של אוגוסט רודן.
מצד שמאל בחזית המערבית נראה את פסל "ההגנה והעתיד" מאת אונורה פיקאר. דמות גברית גדולה ושרירית מגנה על ילד קטן. בצד פסלו של גוסטב מישל "ערב החיים". דרך אגב מישל גם אחראי על קבוצות הפיסול המרכזיות בגשר ביר חכים שבעיני היא יצירת מופת. באמצע הבניין המרכזי כאמור יש שלוש חלונות ענק, מתחת לכל חלון ישנו פסל:
- חלון צד שמאל אלגוריה ל"ציור" מאת אנרי שאפו.
- בחלון האמצעי "ארכיטקטורה" מאת ז'ול תומאס.
- נסתכל בצד ימין "פיסול" מאת פייר קאבלייה.
בגינה שני פסלי ברונזה נוספים, כל אחד יושב בכיכר עגולה מרוצפת אבן:
- בחלק הימני פאן והנמר מאת ג'סט ביקה1897.
- צד שמאל ילדותו של בכחוס מאת ז'אן-ז'וזף פרו1857.
מזרקה נוספה בשנת 1916 בחזית ושמה "לחשו באוזן של אפריל" מאת פייר רוש, תוספת ראויה לגינה.
מוזיאון האופנה של פריז
פריז מאז ומעולם הייתה כמגדלור לכל אירופה והעולם בכלל בכל הנוגע להכתבת טרנדים אפנתיים, מודות שונות, גזרות, בדים וצבעים. במהלך כל השנה מתקיימות בעיר תצוגות אפנה מרהיבות מאת מיטב המעצבים הצרפתיים והם רבים מאד וטובים מאד ולכבוד אלו נוסד הפאלה גליירה. המוזיאון המוכר גם כשמו "מוזיאון דה לה מוד דה לה ויל דה פריז" (מוזיאון האופנה של פריז) הוא מוזיאון לתולדות האופנה והתלבושות של צרפת, המציג את אוסף האופנה של פריז הפרוסה על פני שלוש מאות.
האגודה לתולדות התלבושות שקמה ב1907 ביוזמתו של הצייר, ההיסטוריון והאספן מוריס לואר (1853–1940). לאחר שלואר נפטר, פריז בירת אופנה בהתהוות מחפשת מקום לאוספים שירשה. חלק מהאוספים הוצגו במוזיאון קרנבל אך לא לכולם היה מקום, במקביל הציבור החל להתעניין יותר ויותר. נדרש מקום מתאים, המוזיאון לאומנות מודרנית שמשויך למוזיאון קרנבל הקדיש קומה שלמה לנושא אך ב 1971 התקרה קרסה, מה עשים? במקרה פריז נזכרה שיש לה מקום מושלם- פאלה גליירה, וכך בשנת 1977 קם לו המוזיאון לאופנה ותלבושות.
במוזיאון מוצגות תערוכות זמניות של אופנה ותלבושות, תוך התמקדות בהיסטוריה של האופנה הצרפתית. ומוצגים בו מעל 100,000 פריטי אופנה ואקססוריז, צילומים, תכשיטים ועוד. אוסף המוזיאון נחשב לאחד החשובים בעולם, וכולל פריטים כמו שמלות חצר מהמאה ה-18, אופנה עילית מהמאה ה-19 ואופנה עכשווית. במוזיאון יש גם אוסף של חפצים הקשורים לאופנה, כמו כפתורים, מניפות ותיקים. הוא גם מארח תערוכות זמניות של היסטוריית אופנה ומעצבי אופנה עכשוויים. כמה מהמעצבים המפורסמים שעבודותיהם הוצגו בעבר כוללים את קוקו שאנל, איב סן לורן, כריסטיאן דיור ועוד רבים אחרים.
כמה פריטים מיוחדים שמצויים במוזיאון הינם:
- חפצי נשים וחפצי גברים מאז המאה ה-18 עד הזמן הנוכחי.
- כובעים, נעליים, מכנסיים ומטפחות ראש.
- צילומים ודוגמאות תכשיטים מאז המאה ה-19
- תכשיטים ואביזרים מיוחדים המכילים אבנים יקרות/ יהלומים, זהב וכסף.
האוספים משתנים באופן קבוע עם הצגת תערוכות זמניות ואירועים מיוחדים. מומלץ לבדוק באתר המוזיאון טרם ההגעה.
מידע שימושי
במוזיאון יש בדרך כלל תערוכות ואירועים שונים המתרחשים כל הזמן, כך שמשך כל ביקור עשוי להשתנות בהתאם לתערוכות ולאירועים הזמניים. מומלץ לעיין באתר האינטרנט של המוזיאון או לפנות אליהם ישירות למידע על התערוכות השוטפות ומשך הזמן, כך שתוכלו לתכנן את הביקור בהתאם.
כתובת: 10 Avenue Pierre 1er de Serbie
ימים ושעות פתיחה: ימי שלישי עד ראשון בין השעות 11:00-18:00 וסגור בימי שני. ראשון למאי ו 25 דצמבר סגור.
רכישת כרטיסים באתר המוזיאון
דרכי הגעה: מטרו קו 6-9 תחנה trocadero. קו 6 תחנה Iéna. קו 9 תחנה Alma-Marceau.
