לילי ונדיה בולאנז'ה: גאונות המוזיקה במאה ה20

בולאנז'ה: משפחה שכולה אהבה למוזיקה

היום אספר לכם את סיפורן של האחיות לבית בולאנז'ה נדיה ולילי. השניים גדלות בבית מוזיקלי שבו הסבא היה נגן צ'לו מפורסם ומורה בקונסרבטוריון והסבתא זמרת סופרנו ידועה מופיעה באופרה קומיק. אביהם ארנסט בולאנז'ה (1815-1900) היה מלחין ומורה לכינור שזכה בגרנד פרי רומא בשנת 1835 כשהייה בגיל 19. הפרס כמובן אפשר לו מלגה של 4 שנות לימוד וטיול באיטליה, יוון, מצרים, אוסטריה וגרמניה.

ארנסט הפך למלחין ומורה לכינור בקונסרבטוריון בפריז. בשנת 1874 כשניצח ברוסיה פגש תלמידה צעירה ויפה בשם ראיסה מישצ'קאיה (1856-1935). צעירה ממנו ב40 שנה שלטענתה הייתה נסיכה רוסיה. השניים עברו לפריז שם החלה ללמוד שירה בקונסרבטוריון. 3 שנים לאחר מכן הזוג נישא.

המורה והתלמידה התחתנו בשנת 1878 זאת אומרת ארנסט היה בגיל 62 וראיסה הייתה בת 22 בלבד.  האחות הבכורה ג'ולייט שנולדה בשנת 1885 נפטרה בגיל 9 חודשים בלבד. כאשר לילי נולדה השביע אביה את אחותה הגדולה נדיה שהייתה בת 6 שתדאג לאחותה הקטנה כל חייה וכך היה. בשנת 1898 אחות נוספת לאה נפטרת בגיל 4 חודשים מה שמחזק את הקשר בין שתי האחיות. הבית כאמור היה מוזיקלי, ראיסה ארגנה ערבי מוזיקה לחברים של המשפחה כמו המלחינים Fauré, Gounod, Massenet and Saint-Saëns.

ארנסט גם היה נותן שיעורים פרטיים לאחר שפרש מהקונסרבטוריון עד מותו ב1900.

לילי בולאנז'ה, לילי ונדיה בולאנז'ה: גאונות המוזיקה במאה ה20
בית משפחת בולאנז'ה בפריז צילום ניר יבלונקה
לילי בולאנז'ה, לילי ונדיה בולאנז'ה: גאונות המוזיקה במאה ה20
האחיות בולאנז'ה- בית המשפחה בעיירה Gargenville

לילי בולאנז'ה Lili Boulanger

לילי בולאנז'ה (21August 1893-15March1918) הקטנה הייתה ילדת פלא. בניגוד לאחותה הגדולה, אצלה הכל זרם בטבעיות מגיל קטן. פרח קטן ועדין ילדה של אבא. כשהייתה בגיל שנתיים המלחין המפורסם Gabriel Fauré שביקר יום אחד את אביה, הבחין שלילי הקטנה היא בעלת פיצ'ר מושלם- יכולת נדירה של אדם לזהות או ליצור מחדש תו מוזיקלי נתון ללא אזכור של טון. מוצרט, בטהובן ושופן היו בעלי יכולת זאת וגם מייקל ג'קסון, מאריה קארי, בינג קרוסבי ואלה פיצ'גרלד.

באותו גיל לילי גם חלתה בדלקת ריאות שפגעה במערכת החיסונית שלה. לילי הקטנה הייתה מתלווה מגיל 5 אל אחותה הגדולה בקונסרבטוריון מקשיבה ולומדת. לילי הייתה מקריאה ושרה לצלילי נגינתו בפסנתר של פורה, והחלה ללמוד לנגן בפסנתר, כינור, נבל, צ'לו, ועוגב. לילי החלה ללמוד להלחין מפול וידאל ופורה, ונכנסה לקונסרבטוריון בשנת 1902 גם בגיל 9 אם תהיתם. בגיל 16 נשאלה ע"י אימה המודאגת האם תוכל לפרנס את עצמה במידת הצורך ובמה היא רוצה לעסוק, לילי השיבה שהיא מתכוונת לזכות בפרס רומא ושהיא רוצה להלחין.

בשנת 1912 לילי נכנסה לתחרות פרס רומא בגיל 18 אבל פרשה בשל מחלתה.

שנה לאחר מכן 1913 לילי נכנסת שוב לתחרות ומגיעה לגמר. היא מגישה יצירה שלה בשם פאוסט והלנה   'Faust et Hélène' וזוכה בפרס הראשון. לילי השברירית בת 19 הופכת לאישה הראשונה לזכות בפרס רומא. הזכייה גם הובילה לחוזה עם מוציא לאור ידוע בשם ריקורדי. הכנסה קבועה, מקום לפרסם את יצירותיה ופרסום בפני קהל רחב לילי הייתה בדרך הנכונה. מחלת חצבת מנעה ממנה לנסוע ישר לרומא אבל היא עשתה זאת במרץ 1914 לקבלת פנים צוננת של מנהל האקדמיה הצרפתית שיושבת לה בוילה מדיצ'י משום שחשב שאין מקום לאישה במשכן. היא חזרה לפריז ביולי וגם נשארה שם כאשר באותו חודש פורצת מלחמת העולם הראשונה.

הסוף הטרגי של לילי

ב 1918 בזמן המצור על פריז המשפחה עוזבת לבית הקיט הפסטורלי שלהם "Les Maisonnettes"     בעיירה Gargenville על גדות הסיין מרחק שעה וחצי נסיעה מפריז. את המתחם שבו 3 בתים קטנים קונה ב1908 אם המשפחה, וכאן לילי רשמה בנחת את יצירותיה. כיום הוא רכוש העיריה שמתחזקת אותו ומקיימת בו אירועי נתרבות ולמידה.

לילי הייתה בת 24 כשכתבה את יצירתה האחרונה ממיטת חוליה- Pie Jesu "ישו המתוק" שבו ישו מתבקש להעניק שלווה אינסופית. האם לילי ביקשה זאת לעצמה? זמן קצר לאחר סיום היצירה שהקדישה לאחותה לילי הלכה לעולמה במרץ 1918 בגיל 24 בלבד מקרוהן. עולם המוזיקה איבד את מי שהיה לה הפוטנציאל להיות אחת מהמלחינות הגדולות של המאה ה20. למרות גילה הצעיר לילי השאירה מאחוריה 50 יצירות מוכנות, שמנוגנות עד היום.

לילי בולאנז'ה, לילי ונדיה בולאנז'ה: גאונות המוזיקה במאה ה20
לילי בולאנז'ה (Lili-Boulanger (1893-1918
לילי בולאנז'ה, לילי ונדיה בולאנז'ה: גאונות המוזיקה במאה ה20
נדיה בולאנז'ה (1887-1979)

נדיה בולאנז'ה Nadia Boulanger

נדיה בולאנז'ה (16September 1887- 22October 1979)האחות הגדולה, סירבה לשמוע מוזיקה למרבה ההפתעה וברחה לחדרה כל פעם שניגנו בבית. ברחוב הייתה מתחבאת מתחת לשמלת אימא כאשר תזמורת ניגנה ברחוב. בגיל 5 הדבר השתנה לפתע כאשר החלה להאזין לשיעורי אביה, ונדחפת ע"י אימה למצוינות. נדיה החלה ללמוד מאביה עד שנכנסה לקונסרבטוריון בשנת 1896 כבר בגיל 9. לאחר מות אביה החלה ללמד ולהופיע על פסנתר ואורגן, בשעות הפנאי ולא היו הרבה כאלו לימדה גם את אחותה הקטנה לילי. בשנת 1907, הגיעה לגמר התחרות היוקרתית גרנד פרי רומא לאחר שזכתה כבר במספר פרסים שונים בשנים הקודמות אולם לא זכתה. בשנת 1908 ניסתה שוב את מזלה והגיעה למקום השני. לאחר ארבעה ניסיונות נדיה חדלה מלהתחרות. Louis Vierne, שהיה מלחין ואורגניסט של קתדרלת נוטר דם משנת 1900 ועד מותו,  היה המורה הפרטי של נדיה. כתלמידה מוכשרת זכרה בעל פה יצירה של באך  Well Tempered Clavierכבר בגיל 12. 

הדברים לא באו בקלות לנדיה אלא בעבודה קשה בניגוד ללילי הקטנה והשברירית שקטפה את גרנד פרי רומא והלחינה יצירות מופת בקלות. לילי הייתה מושא הערצה, את נדיה הקשוחה בלבוש מרושל ומשקפיים עבות כיבדו. בלילי נהגו ברכות בגלל מחלתה, נדיה הייתה מחושלת כפלדה.

נכנסתי לחדרה של אימי ילדה נטולת דאגות ויצאתי משם אישה בוגרת-  נדיה בולאנז'ה

נדיה המורה למוזיקה החשובה במאה ה20

לאחר מותה של לילי, נדיה מוכה צער הפסיקה להלחין והתרכזה במלאכת הניצוח ולימוד. ברוב התזמורות שאירחו את נדיה היא הייתה האישה הראשונה לנצח. היא גם שיתפה פעולה עם מלחינים עמיתים כולל ידידה הטוב איגור סטרווינסקי Igor Stravinsky. אתם מכירים אותו בעיקר ממזרקת סטרווינסקי שצמודה למרכז פומפידו. נדיה בולאנז'ה מילאה תפקידים במכללות ואוניברסיטאות רבות בצרפת ובארצות הברית, כולל הקונסרבטוריון של פריז, ביה"ס יהודי מנוחין באנגליה וג'וליארד בארה"ב. היה לה ביקוש כה גבוה   שתלמידים מרחבי העולם יבואו אליה לצרפת להכשרה. בין תלמידיה הרבים של נדיה אפשר למצוא את:

Virgil Thomson, Roy Harris, Aaron Copland, Jean Françaix, Elliott Carter, Philip Glass,  Michel Legrand, Quincy Jones, Lalo Schifrin.

נדיה שהפכה למורה מבוקשת, מנצחת ומלחינה לימדה במשך 7 עשורים מדירתה בפריז כאשר היא יוצאת לסיבוב הופעות גם בארה"ב וגם באירופה. נדיה עודדה את תלמידיה ללמוד כמה שיותר מוזיקה. נאמר עליה שיש לה כל יצירה מרכזית של כל מלחין מרכזי בהישג יד. השיטות שלה היו קשות. הביוגרף, אלן קנדל כינה אותה "העריץ הרך".

נדיה המשיכה לקדם את המוזיקה של אחותה לאורך כל חייה. היא נפטרה בשנת 1979 בגיל 92. היא קבורה עם לילי, בבית העלמין מונמארטר בפריס.

לילי מלחינה יוצאת דופן ונדיה מורה ומנצחת מהחשובות במאה ה20 פרצו את הדרך לנשים במוזיקה.

לילי בולאנז'ה, לילי ונדיה בולאנז'ה: גאונות המוזיקה במאה ה20
קבר משפחת בולאנז'ה בית קברות מונמארטר צילום: ניר יבלונקה

נהיתם מהכתבה? בואו לקרוא על בית קברות פיקפוס

פוסטים נוספים לקריאה

הרשמו לעדכונים שלנו על כל מה שחם בפריז

תוכלו להפרד מהרשימה בכל עת. אנו לא שולחים שואר זבל ולא נעביר את פרטיכם לאף גורם אחר !

כתיבת תגובה

1 + 10 =

מלונות ודירות במחירים משתלמים בצרפת:

Booking.com

שתפו עם חברים ומשפחה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email