אחת הכיכרות המקסימות ביותר בפריז היא ללא ספק פלאס דה ווז'. Place des Vosges הכיכר הסימטרית והירוקה היא מקום מפלטם המועדף של הפריזאים במיוחד ביום קייצי שטוף שמש. כמובן שלכל מקום בפריז יש היסטוריה מרתקת מאחוריו, והיום אנו נביא את סיפורה של לא רק הכיכר הציבורית הראשונה אלא גם מלכותית! בוא נחזור אחורה בזמן.
חורבות אוטל טורנל במארה
אנחנו במאה ה-16, על כס המלוכה אנרי השני ואשתו קתרין דה מדיצ'י. על שטח אדמה שהשתרע בין רחוב סן אנטואן לרחוב טורנל, טרן וסן גיליס היה נמצא אוטל טורנל. אוטל טורנל היה בעצם מתחם מלכותי גדול עם מספר מבנים, חומה צריחים ואפילו מגרש משחקים גדול שאליו עוד נחזור. ממול היה נמצא אוטל סן פול ומשמאל כלא הבסטיליה. ב29 ליוני 1559 מתקיים טורניר אבירים ברחוב סן אנטואן רחב הידיים ממול לאוטל טורנל. בטורניר משתתף גם אנרי השני בעצמו שנפצע קשות מפגיעת רומח ע'י גבריאל דה לורז'ס, רוזן מונטגומרי, קפטן המשמר הסקוטי של המלך. אנרי השני מובל לחדרו באוטל טורנל ושם מת בייסורים ב 10 ליולי למרות מאמצי הכירורג המפורסם אמברוז פארה. קתרין המתאבלת, ניצלה את ההזדמנות לעזוב את המשכן אותו שנאה יחד עם צאצאיה לארמון הלובר. את חלקות האדמה היא תמכור לאט לאט כדי לממן ארמון מודרני יותר- טווילרי.
כיכר רויאל ואנרי הרביעי
נתקדם בזמן אל עבר אנרי הרביעי אשר בשנת 1603 מחליט להקים שם מפעלים ובתי מלאכה למשי, זהב וכסף שיאוכלסו בבעלי מלאכה מאיטליה שגם יתגוררו שם. אבל כמובן שהמשקיעים, שישה במספר חשבו קצת אחרת, ובמקום בתי מלאכה הם יותר בכיוון של בתי מגורים לאוכלוסייה אמידה, נשמע מוכר? ביולי 1605 מתחילה עבודה על ביתן המלך במס' 1 ומוכרזת רשמית הקמתה של כיכר רויאל. עם הזמן התוכניות שונו ובתי המלאה נהרסו לטובת מגורים, כללי בנייה קפדניים הושמו. ארבע חזיתות אחידות, תשעה ביתנים בכל חזית, שימוש בלבנים אדומות ולבנות וגגות צפחה. רק 2 ביתנים גבוהים מאחרים, ביתן המלך וממולו ביתן המלכה במספר 28, את כולם יחברו ארקדות- שדרת עמודים מחוברים בקשתות.
באופן מפתיע לא הרבה ידוע על האדריכלים שתכננו את הכיכר וכאלו היו כמה וכמה. אנו יודעים שז'אק השני אנדרו דה סרסו המפקח הכללי של מבני המלך, וקלוד שאסטיון טופוגרף ואדריכל תחת המלך הנרי ה-4 הם המתכננים. אני מוסיף לרשימה את לואי מטזו, ארכיטקט מבני המלך ממשפחת אדריכלים מפורסמת. את התכנון עשה על פי תכנית כיכר דוקל בשארלויל מאת אחיו קלמנט השני מטזו. שארל לה ברון והצייר פייר מיגנארד יזומנו בשנים הבאות לשפץ את בתי העשירים שיתגוררו כאן. בשנת 1612 הבנייה הושלמה וכמובן שצריך לחגוג את האירוע ומה יותר מתאים ממסיבת אירוסים של לואי ה-13 עם אן מאוסטריה. הנרי הרביעי לא זכה לראות את חזונו מושלם, הוא נרצח בהתנקשות שנתיים מוקדם יותר.
פלאס דה ווז'
הכיכר הציבורית נהפכה בשנת 1670 לגן סגור. שטח החול שעליו התקיימו משחקים ותחרויות סוסים שונה, ושבילים חוליים חרצו אותו. בהמשך גדר ברזל תקיף אותו, מדשאות יוסיפו ירוק בעיניים ונתחיל לקבל את הצורה שאנו מכירים היום אך ללא המזרקות. דריכה על המדשאות, משחקי טניס ובדמינטון במעברים היו אסורים. גם מי שהיה לבוש מרופט לא זכה לעבור בשערים מלבד יום אחד בשנה, 25 באוגוסט פטירתו של סן לואי. במאה ה-18 יינטעו עצים מסביב וגם שומר פארק יפטרל וישמור על הסדר. ב19 לאוגוסט 1792הכיכר תקבל מהקומונה של פריז שם חדש זמני- "כיכר הפדרציה", לכבוד 20,000 המתנדבים שעסקו בהגנתי על העיר מפני הפלישה הקרבה של החיילים הפרוסים. השם יחזיק מעמד שנה עד שישתנה ע"י האספה הלאומית ל "כיכר של אי חלוקה".
בשנת 1800 המועצה הכללית רצתה לכבד את חבל ווז' שהיו הראשונים לשלם מיסים בזמן המהפיכה וכך נולד פלאס דה ווז'. הלכה המהפכה חזרה המלוכה ובשנת 1814 הוחזר השם הכיכר המלכותית ושוב ב1852 ע"י נפוליאון השלישי. ב 1871 לאחר נפילת האימפריה והופעתה של הרפובליקה השלישית, יוחזר השם פלאס דה ווז'. הסיבה המרכזית היא חזרתן לצרפת של שמונה עשרה קומונות של המחלקה שסופחו לאלזס-לורן על ידי האימפריה הגרמנית.
פסלו של לואי ה-13
בשנת 1634 מזמין הקרדינל רישלייה פסל ברונזה בדמות המלך לואי ה-13 מאת פייר ביארד הבן, הפסל יושלם ויוצב בכיכר בשנת 1639. מה שרבים לא יודעים זה שהסוס כבר הוזמן ב1560 ע"י קתרין דה מדיצ'י עבור פסל של אנרי השני. הפסל נוצר והושלם באיטליה בשנת 1567 ולאחר מכן עשה דרכו לצרפת. במקום את אנרי השני הסוס יקבל את לואי ה-13.כמובן שגם פסל זה לא שרד את המהפכה, הוסר והותך. במקומו יוצב בכיכר פסל שיש מרשים מאת ז'אן פייר קורוט, מגדולי האמנים של צרפת. פסל זה שהוצב בשנת 1821 נעשה לפי מודל גבס משנת 1816 של הפסל שארל דופאטי שכבר לא יהיה בחיים לראות את פסלו נחנך בכיכר.
הפסל עצמו יושב על בסיס אבן גבוה מוקף בגדר ברזל. הכיתוב על אדן הפסל מספר "עבודת האומנות של דופאטי וקורוט נחנכה ב 4 נובמבר 1829 והחליפה פסל ברונזה שהוקם ב1639". בכל מקרה לואי ה-13 יושב בבגדי קיסר רומאי כתר ניצחון מעלים לראשו, שריון גוף מתחת לגלימתו ונדן חרב משמאלו. המלך שרוכב ללא תושבת רגליים מחזיק בידו השמאלית במושכות, יד ימין מושטת במחווה מלכותית קדימה. פרט מאוד מעניין נמצא מתחת לבטנו של הסוס. זהו דמוי גזע עץ שהוסיף תמיכה לפסל בהוראת נפוליאון השלישי בשנת 1852.
אם כבר הזכרנו את קורוט אני חבים לו את ארבעת המזרקות בגינה הקסומה שמוזנות במי נהר האורק Ourcq. לכל מזרקה 16 ראשי אריות קטנים מפיהם יוצאים מים.
הדיירים של פלאס דה ווז'
נתחיל כמובן ממספר 1 נמצא פביליון המלך שמעולם לא התגורר בו. מתחת לפביליון נמצא מעבר לרחוב ביראג שמוביל לרחוב סן אנטואן.
- מס' 1AHotel des Coulanges
נבנה ב1606 עבור פיליפ הראשון מקולנז' סבא של מאדאם דה סבינייה שנולדה כאן וגדלה יחד עם בן דודה פיליפ עמנואל. מאדאם דה סבינייה היא אחת הדיירות המפורסמות יותר, אשת אצולה נודעה בזכות מכתביה כ 15,000 במספר שנותרו ומהווים אוצר תרבותי של צרפת.
גם הצייר הנודע דופרוי התגורר כאן בשנים 1871-1912. עוד דיירת מפורסמת שהתגוררה כאן בשכירות היא הזמרת איזדורה דאנקן ביחד עם בן זוגה פריז זינגר בנו של ממציא מכונת התפירה זינגר. עשרות שנים של הזנחה, מריבות ושיפוצים שעלו בתוהו הסיימו באשפוזה של ביאטריס קוטן, בתו ויורשת מיליונים של מייסד בנק ענק. השמועות אומרות שהבניין נרכש בסכום של 33 מלייון אירו ע"י המיליארדר זבייה נייל הבעלים החדש של אוטל למברט ואולי נראה שם סוג של מוזיאון בקרוב.
- מס' 3 Hôtel de Montmorin
התגורר סיימון לה גראס דה ווברסי, מזכיר בצוות של אן מאוסטריה רעייתו של המלך לואי ה-13. כיום מאוכלס במשרדים.
- מס' 5 Hôtel de la Salle
בשנת 1631 היה כאן סלון ספרות של מדלן דה סובר חברתה של של מארי דה מדיצ'י. דרך אגב אביה, מרשל צרפת היה מורה של לואי ה-13. כיום אם נסתכל היטב ברצפה נראה פסי רכבת מובילות לחצר הפנימית, תעלומה! בפנים היינו מוצאים את המשרד הראשי של החברה הבינלאומית לקרונות שינה. בגיל 27 ייסד המהנדס ואיש העסקים, הבלגי ז'ורז' נאגלמאקרס את החברה לאחר ביקור בארה"ב ונסיעה ברכבת לילה. ב 1883 נוסד קו רכבת הפאר אוריינט אקספרס ובעקבותיו גם רכבת לה טרין בלו. אה כן וגם יש לו מדליית זהב מאולימפיאדת הקיץ 1900 בנהיגת כרכרת דואר רתומה לארבעה סוסים.. כיום נמצא שם את משרדי חברת המעצב איסי מיאקי.
אוטל דה סולי והשחקנית ראשל
- מס' 7 Hôtel de Sully
אוטל סולי נושא את שמו של סולי, מפקח הכספים של המלך אנרי הרביעי למרות שנבנה לפני שרכש אותו. כיום אנו נכנסים מרחוב סן אנטואן דרך גינת האחוזה לכיכר ווז'. אני ממליץ בחום גם ביקור בספרייה של המקום. המבנה מכיל את המרכז למונומנטים לאומיים.
- מס' 9 Hôtel de Chaulnes
כאן התגורר יועץ המלך פייר פוז'ו-דסקור וכאן שהה לואי ה-13 בחנוכת כיכר רויאל. הבניין נושא את שמו של הדוכס משאולנס ודיירת מאוד מפורסמת שהתגוררה בקומה הראשונה היא השחקנית ראשל. מסע הלוויה שלה יצא מהכיכר שהייתה מלאה במשתתפים. כיום במבנה נמצא את האקדמיה לאדריכלות, החזית בכיכר, הגלריה, הגג, עיטור הסלון הגדול, הדלתות והאח מסווגים כמונומנטים היסטוריים. בכניסה השנייה תמצאו את מסעדת 3 כוכבי המישלן ל'אמברוז, שמו של הרופא שטיפל באנרי השני
- מס' 11 Hôtel Pierrard
כאן התגורר פייר פוגו-דסקור שהשכיר את ביתו למריון דלורם אחת הקורטיזנות היפות והידועות בתקופתה. עכשיו הסתכלו על חזית הבית, מה אתם אומרים, יש משהוא שונה? אז הנה טיפ קטן, עמודה שניה משמאל עקומה לכן כל החלונות בטור גם עקומים! האמת יש כאן עוד סוג גדול יודעים מהו? תשובה בהמשך.
- מס' 13 Hotel Dyel des Hameaux
נבנה במקור בשנת 1680 עבור אנטואן ד'אומון דה רושבארון, המרקיז מווילקייה, מרשל צרפת ומושל פריז שגדל כילד תחת חסותו של לואי ה-13 ושירת בצבא עד תקופת לואי ה-14. הבית נושא דווקא את שמו של ג'ון דייל לורד המו. הבית תתפלאו השייך משנת 2007 לדומיניק שטראוס- קאהן ורעייתו העיתונאית אן סינקלייר. אחרי הגירושים(פרשת סופיטל ניו-יורק) לא נעשה שימוש בבית עד היום.
- מס' 15 נמצא Hôtel Marchand.
- מס' 17 נמצא Hôtel de Chabannes.
הגרפיטי העתיק בפריז
כן יש גם עוד סוד גדול אחד שהבטחתי לכם, הגרפיטי העתיק ביותר בפריז! הוא נמצא כאן על עמוד בין המספרים 11-13 וכמעט איש אינו שם לב אליו. חרוט שם השם ניקולא 1764. אנו מייחסים את השם לניקולא רסטיף דה לה ברטון (Nicolas Restif de la Bretonne 1734-1806). רסטיף היה סופר די נועז ושובב ותופתעו לגלות שעל שמו המינוח רפיטיזם- פטיש לנעליים בהקשר מיני. ואם זה לא מספיק גם הביטוי פורנוגרף מיוחס לו וזה בא מספרו "הפורנוגרף" (1769). כנראה שהוא החצוף היחידי שהיה לו האומץ לחרוט את שמו על העמוד.
מלון פאר אינטימי ומיוחד
- מס' 19 Hôtel de Montbrun
עכשיו אנו במבנה הפינתי שמתחבר לרחוב פראנס בורג'ואה שנקנה בשנת 1654 ע"י המרקיז ממונברן ונושא את שמו. אטיין לואיס ויקטור בלאנגר שנולד בבית זה הוריש אותו בשנת 1852 לעיריית פריז. היום נמצא פה מלון חמישה כוכבים COUR DES VOSGES למי שיכול להרשות לעצמו ללון באחד מ 12 החדרים 6 מהם סוויטות בלב ההיסטוריה של פריז. בקומת הקרקע תמצאו בית קפה שמצטלם היטב עם הארקדות לסטורי הבא שלכם.
- מס' 21 Hôtel du Cardinal de Richelieu
כאן התגורר רוברט אוברי בשנת 1610, אשר שיכן שם את מרשל צרפת- דה ברזה, גיסו של הקרדינל רישלייה. הדוכסית הגדולה של טוסקנה, מרגרט לואיז ד'אורליאן בתו של גסטון אחיו של לואי ה-13 ובנו של אנרי הרביעי נפטרה שם בשנת 1721.
- מס' 23 Hôtel de Bassompierre
בשנת 1734 אוחד הבניין יחד עם מס 21 אחרי שצאצא של הקרדינל רישלייה נישא לבתו של נסיך גיז. היום נמצא בקומת הקרקע גלריות מאוד מעניינות.
- מס' 25 Hôtel de l'Escalopier
הבית היה תחילה בבעלותו של חבר מועצת המדינה פייר גובלן דו קוזנוי. הוא גם ינסה לשרוף את הבית בעקבות ריב אוהבים רוגז עם מדמואזל דה טונה-שרונט, מאדאם דה מונטספאן לעתיד. לא משעמם פה לרגע!
עוד מלון פאר ובית כנסת
עכשיו נעבור למספרים הזוגיים ונרד חזרה.
- מס' 28 Pavillon de la Reine
פביליון המלכה נמצא מול פבליון המלך ומכאן נתחיל את הסיור הזוגי. שלושת הקשתות שלו מובילות לרחוב ברן ודלת הקסמים, חדי עין יבחינו במדליון קרני שמש מעל הקשת המרכזית, סמל משפחת מדיצ'י. תחילה התגורר כאן מישל פרטיצ'לי ד'אמרי נציב המלך לואי ה-13 אח"כ בנו ועוד רבים וטובים. בית זה אפילו שימש כאולם הימורים במאה ה-17 תאמינו או לא.
- Hôtel d'Espinoy
צמוד לפביליון ויחד כיום הם מאכסנים את אחד המלונות המיוחדים בפריז עם גינה פסטורלית וקסומה שניתן להכנס ולהציץ בה ושמו Le Pavillon de la Reine.
- מס' 20 Hôtel d'Angennes de Rambouillet.
הבית נושא את שמו של ניקולא ד'אנג'ן מפקד משמר המלך שארל הרביעי. ד'אנג'ן שירת גם בחצר המלך אנרי השלישי ואנרי הרביעי.
- מס' 14 Hôtel de Ribault
הבית נושא את שמו של אנטואן ריבו לורד ריבו חבר מועצת המדינה, אחראי כספים, נשיא וגזבר כללי של הכספים בסוסונס. בעבר שכנה שם גם עיריית הרובע השמיני. וישנו לוח אבן מעל הכניסה שמציין זאת. תודו שאף פעם לא שמתם לב לפעמון ולשעון מעל הגג, פריט ייחודי לפלאס דה ווז'. בשנת 1963 חזן בית כנסת טורנל שארל ליש ייסד כאן בית כנסת נוסף שקיבל ב 2006 את שמו. בית הכנסת ממוקם בקומה הראשונה של מלון ריבולט. שארל ליש הוא ניצול מחנה הריכוז אושוויץ והיה רבם של מגורשי צרפת משנת 1995. ליש קיבל את תואר הכבוד רב מאחר שלא קיבל הכשרה לרבנות או למד בישיבה.
- מס' 10 Hôtel de Châtillon
בבית זה התגורר קלוד שסטיון, אדריכל, מהנדס והטופוגרף המלכותי של אנרי הרביעי ואז של לואי ה-13. שסטיון שהיה אחד ממתכנני הכיכר קיבל מהמלך חלקת אדמה ועליה בנה את ביתו. גם אני רוצה מהמלך חלקת אדמה שם..
מוזיאון ויקטור הוגו
- מס' 8 Hôtel de Fourcy
כאן התגורר בשנים 1828-1834 המשורר והסופר הנודע תאופיל גוטייה, לוח אבן על אחד העמודים מציין זאת. יורשיו תרמו את הבית לעיר פריז בתנאי שישמש כמקום חינוכי וכך קרה. היום נמצא בו את ביה"ס המקצועי תאופיל גוטייה.
- מס' 6 Hôtel de Rohan-Guémené
אחד הבתים המפורסמים ביותר בכיכר הוא כמובן היכן שנמצא בית ויקטור הוגו. התושב הראשון דווקא היה איזק ארנו יועץ המלך לכספים שמכר אותו לז'אן המרקיז ד'לאוורדין חבר ילדות של המלך אנרי הרביעי. השניים היו באותה כרכרה כאשר אנרי הרביעי נרצח ב-1610. משפחת רוהאן-גימנה העוצמתית תחזיק בנכס עד המאה ה-18. דרך אגב ראשו של לואי רוהאן- גימנה יותז בכניסה לכלא בסטיל דקות ספורות מביתו ב27 נובמבר 1674. העילה? תכנון חטיפתו של לואי ה-.14הסופר המפורסם התגורר כאן בשכירות בקומה השנייה בשנים 1832 עד 1848 הוא החליף את הדיירת מריון דלורם. בעזרתו של הסופר פול מוריס מוזיאון ויקטור הוגו נוסד כאן בשנת 1903.
- מס' 4 Hôtel du 4 place des Vosges
אחת הדיירות היותר מעניינות שגרו כאן הייתה גילון ד'הארקור רוזנת פיסק. גילון הייתה אחראית על מלתחת מלכת צרפת אן מאוסטריה בארמון הלובר.
לסיכום
פלאס דה ווז' היא היפה בפריז על כך אין חולק. פינת חמד אמיתית שתוכננה לתלפיות עם סימטריה מדהימה, מקום מושלם לפיקניק קטן בגינה כמנהג המקומיים. היסטוריה עשירה, מסעדת מישלן, מלונות בוטיק מפנקים, גלריות אומנות ומוזיאון אחד. מקווה שנהניתם מכתבה זו ועכשיו הכיכר תיראה לכם קסומה אפילו יותר. תודה
בואו לבקר בכיכר השנייה של פריז כיכר דופין
