היום נצא למסלול טיול פחות שיגרתי בשכונת בלוויל התוססת. הסיור שלנו ברובע ה-20 של פריז יכלול גרפיטי, מבנים מעניינים והרבה שלווה טבולה בירוק. למסלול יש שני אופציות, הראשונה תחילתה בתחנת מטרו בלוויל, אך היא כרוכה בעלייה עד תחנתנו הבאה. למי שמתקשה אפשר להתחיל בתחנת המטרו פירנאים, הבחירה בידכם.
אדית פיאף פינת צ'יינה טאון
נצא מתחנת מטרו בלוויל ונמשיך ישר ברחוב בלוויל. צד ימין במס' 8 נמצא Aux Folies בר מקסים עמוס בכל שעות היום עם ציורי אמנים שונים בראשם אדית פיאף. בעבר בשנת 1790 עוד כשבלוויל לא הייתה שייכת לפריז הוקם כאן חנות יין וטברנה ע"י ז'יל דנוייז (Gilles Dénoyez), כן זה שהרחוב הצמוד נושא את שמו. המקום עבר הרבה גלגולים מטברנה לאולם ריקודים, קברט ולבסוף בית קפה ב 1915 שבו יחלו את דרכם זמרים כמו אדית פיאף ומוריס שבלייה. כיום הרחוב הצמוד שנקרא על שמו של דנוייז עמוס גרפיטי, פשוט נלך לאורכו ונחזור. השלט המתפורר של המסעדה הטוניסאית הכשרה עדיין נמצא זכר לימים עברו.
נמשיך ברחוב בלוויל למס' 50 שם נמצאת כיכר קטנה עם גינה וגרפיטי שמכסה קיר שלם והשני עם האיש על הפיגום. משם נמשיך למס' 72 שם לפי השלט מעל הכניסה לבניין נולדה אדית פיאף.
כאשר נגיע לצומת נפנה ימינה ונכנס לסמטה שעטורה בציורי גרפיטי, אז זה לא הכל. אפילו בית קפה קטן שקל להחמיץ נמצא שם, אבל בואו נמשיך לבניין מולנו. בקצה הסמטה ללא מוצא נראים שני בניינים מעניינים משולבים בלבנים אדומות וכמובן שביצעתי תחקיר קטן. פעם באזור זה שכנו פעם מפעלים רבים שכמובן כבר אינם, אך מספר 5 ו 5c היו שייכים לפייר-ויקטור קונטינסוזה. פייר (Pierre-Victor Continsouza1872-1944)
שהיה תלמיד מצטיין גדל להיות ממציא ותעשיין בתחום הקולנוע. הוא המציא את הצלב המלטזי בעל ארבעה חלקים- מכשיר מכני המשמש להפיכת תנועה סיבובית מתמשכת לסיבוב קופצני. מכשיר זה הביא למהפכה בתחום מקרני הקולנוע בגדלים שונים, משכלל את אלו של האחים לומייר. במספר 5 שכנו משרדי החברה והבניין השני שימש כמפעל. לפייר היו גם מניות בחברת הקולנוע האחים פת Pathé Frères שקיימת עד היום והיא חברת הקולנוע השנייה העתיקה בעולם אחרי חברה צרפתית נוספת- גומון Gaumont. דרך אגב שני החברות התמזגו תחת הבעלים משפחת סיידו. ג'רום סיידו בעלי החברה הוא סבא של השחקנית המפורסמת לאה סיידו. פרק שחור בהיסטוריה של מקום זה התרחש ב-16 ביולי 1942, נאספו המשפחות היהודיות של השכונה במסגרת איסוף וול ד'היב הידוע לשמצה ומשם לאושוויץ.
שכונת בלוויל אוהבת גרפיטי
עכשיו נצא בחזרה ונמשיך בדרכנו ברחוב Pyrénées עד לכיכר ונפנה ימינה לרחוב Levert ונרד במדרגות. נפנה שמאלה לרחוב Cascades פינת רחוב Savies שם נראה בית אבן עתיק ומסקרן. זהו מבט סן מרטין Regard Saint-Martin, מבנה עתיק זה הכיל משאבת מים ומזרקה שאליה הובלו המים ממעלה הגבעה ושימשו את תושבי השכונה. על הלוח מצוין שהמזרקה חזרה לפעול בשנת 1633 ושופצה שוב בשנת 1722 מה שאומר שהמבנה עצמו עתיק יותר. נמשיך טיפה ברחוב ונעלה במעלה המדרגות לרחוב l'Ermitage ונפנה ימינה עד שנגיע לסמטה פסטורלית וירוקה שנקרת וילה ל'ארמיטג'. פשוט נכנס ונשוטט בה ונמשיך עד סופה כשביציאה ממנה נגיע לעוד נקודת חמד Cité Leroy. עוד סמטה ירוקה וקסומה שפשוט מזמינה אותך לגלות אותה וזה כמובן מה שנעשה.
נצא שוב לרחוב הראשי ואני מזמין אתכם לפנות שמאלה דקה הליכה להתבונן בעוד מבנה עתיק באמצע כיכר. בעבר בתוך המבנה הייתה נמצאת באר גישה לביוב שממנו ניתן לבצע שינויים (כיוון, שיפוע, קוטר), לבדוק או ניקוי הביוב. נחזור על עקבותינו ונפנה ימינה לרחוב מנימונטן עד ל l'Ermitage Cité, לשאוף עוד קצת אוויר צח. עכשיו בואו נהנה מקצת גרפיטי ברחוב Retrait , פשוט מרימים את העיניים ונהנים מאומנות רחוב בשלל צבעים וגדלים, חלקם על בניינים שלמים.
כך נראה שיכון עובדים בבלוויל
לקראת סוף הרחוב נפנה ימינה לרחוב d'Annam עד מס' 1 לצפות בבניין חריג על רקע מבני דיור בר השגה מסביב. את הבניין תכנן הארכיטקט אוגוסט לבוסייר בשנת 1913 אחד מכמה פרויקטים של דיור בר השגה שגם הקומפלקס הזה תאמינו או לא נכלל בו. מדובר בבניין רחב ידיים עם חצר פנימית כאשר עוד קומפלקס נמצא מאחוריו ומי שיסטה לרחוב בוייר 2-8 יראה את חזיתו. מי שיתבונן מעל הכניסה המרשימה יבחין בשלט מוזאיקה שעליו רשום 'groupe des maisons ouvrières' קבוצת בתי עובדים. בתוך הכניסה המרשימה גם יש כתובת מוזאיקה שמציינת "בנייני לבנים אלה מציגים את כל הערבויות מנקודת מבט של היגיינה".
בצד שמאל תבחינו בשלט עם תבליט ברונזה של מדאם אמיסי ז'ול לבודי שמשפחתה מימנה את פרויקט הדיור. מכאן אנו פשוט ממשיכים לסוף מסלולנו בואכה פר לשז אך לפני שאנו יושבים לנו בבית קפה למנוחה ישנו בית לבן מוזר עומד לו שנראה עצים מטפסים עליו. אך אלו לא באמת עצים שמטפסים על הבית שתכנן האדריכל שארל-ז'אן דלקרואה. זהו קישוט ציורי עשוי מטיח, כך גם השער, המעקות והמדרגות. גם אחרי 100 שנה המבנה שנקרא גן הילדים החילוני פר לשז עדיין משמש כמעון יום לילדי השכונה. עכשיו אפשר לשבת בבית הקפה למנוחה..
נהניתם מהסיור? בואו לגלות את חבל שמפניה ברובע 20.
