כשההצלחה האירה לה פנים, אלפונסין החליטה לשנות את שמה הפרטי למארי ולשם משפחתה הוסיפה "די" מלכותי. כך נעשתה אלפונסין פְּלֶסִי למארי דופלסי marie duplessis.  במהרה גדלה רשימת מאהביה העשירים, עד שכללו גם את הרוזן פרדיננד מונגוּיוֹ. את agenor de guiche לימים הרוזן  גראמו ושר לעתיד בממשלתו של נפוליאון השלישי, שקנה לה תכשיטים, שמלות, סוסים ואף מימן לה שיעורי שירה ומשחק. בכל יום שלח לה פרחי קמליָה טריים שנעשו לסמלה המסחרי של מארי. 

משפחתו של הרוזן לעתיד לא ראתה בעין יפה את הקשר, ואביו שם לכך סוף כששלח את בנו לחו’ל. במשך עשרים וחמישה יום בחודש נהגה מארי לענוד פרח קמֶליה לבן על דש שמלתה, ובשאר הימים ענדה פרח אדום לאותת לסביבתה שבימים אלה 'העסק סגור'. עוד ברשימה, Count Von  Stakelberg הרוזן משטקלברג המבוגר ממארי ב 50 שנה אך עם כיסים עמוקים מאוד,שגם קונה לה את הבית בboulevard de la madeleine 11.

מארי דופלסי היפהפייה הנכיחה את עצמה במקומות הנכונים בפריז כמו האופרה והתיאטרון. גם בבתי קפה יוקרתיים שנהגו לארח את 'האנשים הנכונים', כגון בית הקפה מֶזו דורי Maison Dorée המרהיב. הוא היה חביב על עשירי העיר, או קפה דה פריז שבו ישבו קבע העורך הראשי של העיתון לה פיגרו Nestor Roqueplan ומנהל האופרהVéron. הם  נהגו להזמין את מארי דופלסי לשבת לשולחנם והכירו לה את כל המי-ומי של פריז. מארי כנהוג אז ע'י קורטיזנות, פותחת סלון בביתה שם מתארחים ידועני פריז.