איזו הפתעה טמונה בפסל גרנייה ברובע השישי פריז?

מה אם אספר לכם שישנו פסל ברובע השישי ובו גם קבור מושא הקבר? מה אם אני אגיד שהוא ממש ליד גני לוקסמבורג? לא מאמינים? אז בואו איתי דרך נהר המקונג בויאטנם עד לפריז ונכיר את פרנסיס גרנייה גיבור צרפת.

פרנסיס גרנייה (1839-1873) francis garnier

מארי ג'וזף פרנסואה גרנייה בשמו המלא נולד בסנט אטיין. בגיל 16 החל ללמוד ב école navale, ביה"ס יוקרתי שם לומדים הקצינים לעתיד של חיל הים הצרפתי. כשהיה בגיל 20, הצוער גרנייה ששירת במלחמת האופיום השנייה( 1856-1860). יום אחד קפץ לים הסוער להציל קצין שנפל לים, על אומץ ליבו הועלה בדרגה. בהמשך שירת תחת פיקודו של אדמירל לאונרד צ'רנה בקמפיין קוצ'ינצ'יינה 1858-1862, שבסופה כבשה צרפת את ויאטנם משושלת נגוין.

פרנסיס גרנייה שב למזרח בשנת 1862 בתפקיד מפקח לענייני ילידים. משרדו היה בשולון, פרבר העיר סייגון. ממקום מושבו בויאטנם, גרנייה מציע לשר הימייה להוציא משלחת מחקר לנהר המקונג. ולמי ששואל אז לא, גרנייה הצעיר הוא לא מפקד המשלחת, אלא קפטן ארנסט דודארט דה לאגרה בן ה-45. אך החיים מלאי הפתעות וכך יוצאת לה המשלחת ביוני 1866 מסייגון לאורך המקונג שאורכו סה"כ 4909 ק"מ..

מטרת המסע לבדוק אפשרויות סחר ושינוע בנוסף למיפוי ומחקר, אך נהר המקונג אינו ידידותי לספינות. רוב הדרך ומיפויה נעשה רגלית בתנאים קשים ולפעמים גם ברגליים יחפות. קפטן דה לאגרה שכבר סבל מאולקוס הוסיף לרשימה גם חום, דיזנטריה וכיבים נשאר עם רופא במחוז דונצ'ואן בסין שם נפטר. דה לאגרה יקבר במקום אך ליבו יוצא מגופו ויוחזר לקבורה בצרפת. המסע שארך שנתיים כלל את ויאטנם כמובן, לאוס, קמבודיה, תאילאנד, מינימאר ועד שנחאי סין. 9,000 ק"מ ארך המסע מתוכם 5800 ק"מ שלא היו ממופים בעבר. בחזרה לצרפת גרנייה הפך לגיבור והמשלחת שובחה ע"י האגודה הגיאוגרפית בלונדון , אך מבחינה מסחרית המסע נכשל כי המקונג הוכרז שאינו מתאים לשייט ספינות.

פסל גרנייה, איזו הפתעה טמונה בפסל גרנייה ברובע השישי פריז?
המשלחת לנהר המקונג 1866, גרנייה מימין דה לאגרה משמאל.

המצור על פריז וחזרה למזרח

בצרפת אין מנוחה, מלחמת צרפת-פרוסיה פורצת ביולי 1870 ובספטמבר מתחילה תקופה שידועה בכינוי   "המצור על פריז". גרנייה למרות ששירת במפקדה מצא עצמו מוביל יום אחד קרון מלא בתחמושת למבצר ונס (מחוץ לטבעת פריז) בליווי 40 לוחמים כאשר תפסה אותם הפגזה כבדה. מי שלא נהרג ברח, מי שכן נשאר היה גרנייה עם עוד לוחם שלמרות הכל הביאו את קרון התחמושת ליעדו. למרות הצטיינותו  קידום הוא לא קיבל, כנראה בגלל ביקורת שהשמיע על הסכם השלום שנכפה על צרפת. מה עושים עכשיו? חוזרים למזרח לעוד מסע והפעם לסין לנהר היאנגצה. באוגוסט 1873 גרנייה נקרא לחזור משנחאי לסייגון ע"י מושל קוצ'ינצ'יינה אדמירל דופרה לסייע בסכסוך שפרץ.

ג'ון דופוי היה סוחר צרפתי שהשתקע בסין וגם דבר את השפה. כאשר המשלחת של גרנייה ודה לאגרה עברו בעיר הנקו הם פגשו את דופוי. הסוחר הממולח שהתעניין במטרתם העלה בראשו מחשבה. אולי אחפש נתיב סחר ימי מהים האדום בסין דרך נהר המקונג עד סייגון?. הרעיון הזה לא נתמך ע"י צרפת אך אדמירל דופרה דווקא חשב אחרת.

למרות הפקודות הרשמיות של גרנייה להוציא את דופרה מאזור האנוי שבצפון וייטנאם, נראה שהוא קיבל הוראות אחרות מדופרה להקים סניף צרפתי באזור. למרות שידעו שתוכנית כזו מנוגדת למדיניות ממשלת צרפת, הם האמינו שתפיסה מוצלחת של שטח תזכה בדיעבד לאישור מפריז.

סופו של פרנסיס גרנייה

ב-5 לנובמבר 1873, מגיע גרנייה להאנוי לעורר קצת מהומה וויכוחים. במהלך המזימה הוביל כוח צבאי נגד העיר וכיבושה כשהוא משתלט על עוד אזורים באזור הדלתא של הנהר האדום. אך זה לא נגמר, בדצמבר מוזעקת תגבורת בדמותו של המצביא הסיני שכיר החרב ליו יונגפו וצבא הדגלים השחורים שלו לעזרת ויאטנם. ב-21 לחודש 600 חיילים של הדגלים השחורים מגיעים לחומת העיר הנוי, מהאגפים מגיעים כוחות צבא ויאטנמים לעזרה. גרנייה פותח בהפצצה, וכאשר הכוחות החלו לסגת החליט גרנייה לבצע מרדף עם כוח קטן של 18 חיילים. זאת תהיה טעות מרה. גרנייה שהתפצל עם שלושה חיילים למרדף נכנס למארב מועד מסוסו ונדקר למוות בכל חלקי גופו. גם גורלם של רוב החיילים היה זהה ומצאו מותם בקרב. לאחר הקרב צרפת שלחה כוח להחזרת החיילים הנותרים ופינוי האנוי מנוכחות צרפתית. המשלחת גם תחזיר את ראשו של גרנייה וארבעה אחרים.

פסל גרנייה, איזו הפתעה טמונה בפסל גרנייה ברובע השישי פריז?
גלויה שמתארת את מותו של פרנסיס גרנייה בקרב בויאטנם

פסל גרנייה ברובע השישי

בשנת 1894 מקבל הפסל דניס פואש הזמנה לפסל את גרנייה. הפסל המרשים ששוקל כמעט 3 טון נוצק בבית היציקה של האחים תיבו (Thiébaut Frères), שאחראי כמעט לכל מונומנט ברונזה שאתם מכירים בפריז. המחיר אתם שואלים? 19,200 פרנק סה"כ. הפסל הושק חגיגית בפני קהל ב-14 ליולי 1898 בכיכר הקטנה ברובע השישי בקצה גני לוקסמבורג. לא הרבה מתעניינים בו וחבל, אחרי כתבה זו אני בטוח שגם אתם לא תחמיצו אותו בנסיעה הבאה. בפסל אנו נראה כמובן את פרנסיס גרנייה מתנוסס מעל 

למעלה נראה פסל חזה של גרנייה מונח על עמוד שבבחינה מקרוב נראה בסגנון אוריינטלי עם דמויות קטנות מגולפות יושבות בנירוונה. מסביב 3 דמויות נשיות אחת מהן מייצגת את גאוגרפיה (יושבת על גלובוס) מושיטה עלה דפנה לגרנייה. משמאלה נמצאת אינדוצ'יינה ולידה שוכבת דמות שנשענת על כד מים  ומסמלת את הסיין.

אנו נראה גם כיתוב שחקוק בבסיס האבן- "פרנסואה גרנייה- אינדוציינה-מקונג- הנהר האדום 1839-1875".    אבל ישנה עוד הפתעה קטנה בבסיס הפסל..שרידיו של פרנסיס גרנייה נמצאו ונשרפו בשנת 1983 בסייגון. אפרו של גרנייה הוטמן בטקס רשמי בתאריך 23 לאפריל 1987 בבסיס הפסל! שימו לב ללוחית המתכת בבסיס האבן: "האפר של סגן הספינה פרנסואה גרנייה הוחזר למולדת מאינדוצ'יינה הופקד כאן".

וזהו סיפורו של הפסל המיוחד אני מקווה שנהניתם כמוני, פריז מלאה בהפתעות ואני מבטיח שעוד יהיו הרבה. תודה

פסל גרנייה, איזו הפתעה טמונה בפסל גרנייה ברובע השישי פריז?
פסלו של פרנסיס גרנייה ברובע השישי צילום: ניר יבלונקה

בואו נצא למסע בעקבות ז'ול דומונט ד'אורוויל

כתיבת תגובה

פוסטים נוספים לקריאה

הרשמו לעדכונים שלנו על כל מה שחם בפריז

תוכלו להפרד מהרשימה בכל עת. אנו לא שולחים שואר זבל ולא נעביר את פרטיכם לאף גורם אחר !

כתיבת תגובה

מלונות ודירות במחירים משתלמים בצרפת:

Booking.com

שתפו עם חברים ומשפחה

https://www.paristhroughthelens.com/?p=11054