סיפורה של מרגרט קלי (Miss Bluebell) מלכת הקברט

היום אני מקדיש כתבה לאישה חזקה פורצת דרך- מרגרט קלי Margaret Kelly. סיפור מדהים של תינוקת אירית זנוחה ושברירית שהגיעה דרך הריקוד  לבמות העולם החשובות בזכות כח רצון, התמדה והתגברות על קשיי החיים. כל מה שאתם רואים היום בקברטים של פריז ובמיוחד בקברט לידו, אנו חבים לאישה המהימה. בואו נכיר את סיפורה של Miss Bluebell.   

מרגרט קלי Margaret Kelly

מרגרט קלי נולדה ב-24 ביוני 1910 בדבלין. עם היוולדה, הוריה הודיעו לאחות בית החולים מרי מורפי, אישה רווקה שעבדה שעות נוספות בביתה כמעצבת שמלות שהם "יחזרו בתוך שלושה חודשים" לקחת את הילדה. הם מעולם לא חזרו. כשמלאו למרגרט ארבע, מרי והיא עברו לליברפול. שם, הרופא שהוזמן יום אחד לבדוק את הילדה הצנומה והשברירית, המליץ למרי לקחת את הילדה לשיעורי בלט. הוא התבונן בעיניה הכחולות של מרגרט הקטנה, פנה לאמה המאמצת ואמר בחצי חיוך, "אני, במקומך, הייתי קורא לה מיס בְּלוּבֶּל," Miss Bluebell והשאר היסטוריה.

מרגרט הייתה בת שש כשאמה המאמצת רשמה אותה לכיתת ריקוד בהדרכתה של  מאדאם קמינגס, על מנת לחזק את רגליה השבריריות. במהרה הסתבר שלילדה יש כישרון רב לריקוד, וכעבור שש שנים, כשמרגרט כבר בת שתיים-עשרה, היא הצטרפה ללהקת 'שש היקירות הקטנות'. בגיל ארבע-עשרה היא עוזבת את בית הספר ומצטרפת ללהקה סקוטית שנקראה 'בדיחות חמות' תמורת שכר נהדר לאותם ימים – שווה ערך לכשלושה אירו כיום לשבוע.

תשעה חודשים מאוחר יותר מרגרט ליוותה ידידה לאודישן אצל אלפרד ג'קסון שניהל להקה ששמה בנות ג'קסון בברלין. בסופו של דבר מרגרט הוחתמה בעצמה על חוזה הופעות, בתאטרון סקאלה ברלין ושם היא נשארה במשך חמש שנים. ב-1930, בהיותה בת תשע-עשרה בלבד, מרגרט הוזמנה לפריז לשמש רקדנית מחליפה במועדון Folies Bergere המפורסם, ובגיל עשרים ושתיים היא הקימה להקה משלה בשם Bluebell Girls .

מרגרט קלי, סיפורה של מרגרט קלי (Miss Bluebell) מלכת הקברט
מרגרט קלי ובנות להקת בלובל גירלס Margaret Kelly & Bluebell Girls

שנות ה-30 העליזות והכיבוש הגרמני שהגיע

ב1939 מרגרט נישאה בכנסיית טרינטי למרסל ליבוביצ'י, פסנתרן ומלחין יהודי רומני שהגדיר עצמו חסר מולדת ואשר עבד אף הוא במועדון Folies Bergere . הזוג התגורר ב-rue blanche 38, הצופה על המולין רוז'. ב-1941, בזמן הכיבוש הגרמני, מרגרט נעצרה על ידי משטרת צרפת בעיר Besancon אך שוחררה מאוחר יותר בסיועו של הדיפלומט האירי אדוארד אוקונל שהצליח לשכנע את הגרמנים שמרגרט קלי ליבוביצ'י היא אזרחית אירלנד, באשר היה לה דרכון בריטי.

לרוע המזל, ב-1942 נעצר מרסל בן זוגה ונכלא במחנה הריכוז הצרפתי בעיירה GURS אך הצליח להשתחרר בעזרת חבר מבית הספר למוזיקה שבו הם למדו יחד. מרסל חזר לפריז ושם הוחבא על ידי אשתו – תחילה בעליית הגג בבניין שבקומת הקרקע שלו נמצאת חנות הספרים המפורסמת Shakespare & Company , וכשהשטח בער מתחת לרגליים, מרסל עבר לדירה ברובע החמישי ברחוב berthollet. במשך כל התקופה הזאת מרגרט הצליחה לדאוג לכל מחסורו, ואף הרתה לו פעמיים. למרסל היה מזל שמקום מחבואו לא נחשף כי הקונסיירז' בבניין נהגה להלשין לגסטפו על הדיירים בבניין ורק מתן שוחד – 60  פרנק וחלב וביצים בכל חודש – מנעו ממנה להלשין עליו. סרטו של פרנסואה טריפו The Last Metro בכיכובה של קתרין דנב מבוסס על אירועים אלה.

מרגרט קלי, סיפורה של מרגרט קלי (Miss Bluebell) מלכת הקברט
עליית הגג מעל שייקספיר אנד קומפני שם הסתתר מרסל צילום: ניר יבלונקה

Miss Bluebell וקברט לידו פריז

במהלך הכיבוש הגרמני בצרפת מרגרט קלי ליבוביצ'י הפיקה מופע קטן בקברט שנטילי (Chantilly)                    ב-10 rue fontaine . לאחר המלחמה היא החלה בשיתוף פעולה מוצלח עם הכוריאוגרף האמריקאי דון ארדן, להעלאת מופע במועדון המפורסם Lido. האחים ג'וזף ולואי קלריקו בדיוק פתחו מחדש את המועדון במיקום יוקרתי, שדרות שאנז אליזה. במהרה זכה מופע זה למוניטין בינלאומי, גם מפני שבלהקה השתתפו הרקדניות הגבוהות והיפות מכולן. אליהן מצטרפים חבורת הרקדנים Kelly Boys, בשלל תלבושות מרהיבות ובשילוב תאורה ומוזיקה מרהיבים. עד סוף שנות החמישים נודע המופע הזה ברחבי העולם.

בתחילה נדד אל למחוץ לפריז ולאחר מכן הגיע אך ללאס וגאס ואפילו אל מדינות באפריקה ובאסיה. ב-1947 מרסל נכנס לשותפות מלאה עם אשתו וניהל את התזמורת ואת העניינים הפיננסיים, והלהקה נעשתה לאחת המוכרות והיוקרתיות בעולם. ב-1948 בני הזוג ליבוביצ'י עברו להתגורר ב- rue marbeuf 27 ברובע השמיני היוקרתי, לא הרחק ממועדון הלידו. ב-1961 מרסל נהרג בתאונת דרכים אך למרות צערה, מרגרט המשיכה לקדם את הלהקה ולהמציא רעיונות חדשים כגון ריקוד הטופלס ב-1970, תוך כדי טיפול מסור בארבעת ילדיה. כעבור שנתיים מרגרט עברה להתגורר בפנטהוז חדש ב- rue de la Faisanderie ברובע 16 היוקרתי, בסמוך ליער בולון. באינטרקום בכניסה רשום היה Bluebell. ב-1986 הלהקה עוזבת את Lido פריז, אבל ממשיכה בהופעותיה בלאס וגאס, במלון MGM.

מועדון Lido קנה ממרגרט קלי את זכויות היוצר על המותג Bluebell Girls וב-1986 ה-BBC שידר סדרת דרמה שנקראה Bluebell ושעסקה בביוגרפיה של מרגרט. גם הסדרה וגם הביוגרפיה זכו להצלחה מסחררת מלבד צרפת שבה הם לא הועלו.

מרגרט קלי, סיפורה של מרגרט קלי (Miss Bluebell) מלכת הקברט
רקדניות בלובל במועדון לידו פריז

השנים האחרונות

ב-1990 זכו מרגרט קלי ליבוביצ'י ולהקת Bluebell Girls  בכבוד הגדול כשהעלו מופע פרטי(אבל צנוע) בפני האפיפיור ג'ון פול השני, לא דבר של מה בכך. ועוד נתון מעניין: עד לפרישתה, מרגרט הכשירה 14,000 רקדנים ורקדניות. מרגרט נפטרה ב 11-9-2004 בגיל 94 ונקברה בבית הקברות מונטמרטר בפריז.

ב-24 ביוני 2010 חגגו 100 שנה להולדתה במועדון הלידו בפריז, אשר היה ביתה במשך 41 שנה. בחגיגה זו השתתפו שגרירי אנגליה ואירלנד, בני משפחת מרגרט קלי הצטרפו ללהקת של Bluebell Girls העכשווית על הבמה יחד עם 200 רקדניות ורקדנים ותיקים שבאו מכל רחבי העולם לחלוק כבוד למרגרט. עד כדי כך היו השפעתה והפופולריות של מרגרט גדולים. הפסל הבריטי Doreen kern יצר ב-1987 פסל ראש של מרגרט קלי ליבוביצ'י מברונזה שהונח על קברה ונגנב ביולי 2008 [כמו הפסל המקורי מקברו של מוריסון בפר לשז]. לאחר הגניבה הוא הוחלף בתחריט יפהפה של דיוקנה.

מרגרט קלי ליבוביצ'י זכתה בעיטור המופת הבריטי OBE מידי המלכה אליזבת ב- 1996. בעיטור אביר לגיון הכבוד הצרפתי ביוני 2000 לכבוד יום הולדתה, ובשני תארים נוספים. אביר האמנויות והאותיות ואביר מסדר ההצטיינות הלאומי, ארבעתם חקוקים על קברה.

כיום כשנלך למופע הקברט במועדון הלידו נמחא כפיים בסיום גם למופע אך בעיקר למרגרט קלי.

מרגרט קלי, סיפורה של מרגרט קלי (Miss Bluebell) מלכת הקברט
קברה של מרגרט קלי מיס בלובל בית קברות מונמארטר פריז צילום: ניר יבלונקה

כתיבת תגובה

פוסטים נוספים לקריאה

הרשמו לעדכונים שלנו על כל מה שחם בפריז

תוכלו להפרד מהרשימה בכל עת. אנו לא שולחים שואר זבל ולא נעביר את פרטיכם לאף גורם אחר !

כתיבת תגובה

מלונות ודירות במחירים משתלמים בצרפת:

Booking.com

שתפו עם חברים ומשפחה

https://www.paristhroughthelens.com/?p=10577