שער הניצחון פריז- סיפורו של אייקון צרפתי

אין מי שלא מכיר את שער הניצחון פריז (Arc de Triomphe). מונומנט נפלא זה שעומד במרכזה של כיכר שארל דה גול הוא השער לפריז, עומד באמצע דרך היסטורית ופורס לפנינו את העיר דרך 12 שדרות רחבות. מי תכנן? מי הגה? ומי בנה. מי פיסל? מי עבר שם גם בחייו וגם במותו. מי לא זכה לראות את עבודתו מושלמת?. איך חשבו על כל פרט כך שגם העמודים מסביב יש להם משמעות?

וגם חידה קטנה- האם יש נשים בשער ואם כן היכן הם מתחבאות, או שהוא על טהרת הגברים בלבד?

בואו איתי למסע נפלא שבסופו אני מבטיח לכם ששער הניצחון לא יראה לכם אותו דבר

שער הניצחון פריז Arc de Triomphe - ההתחלה

בשנת 1805 נפוליאון בונפרטה נמצא אחרי ניצחון במערכה באוסטרליץ. הוא מבטיח לחייליו שהם יחזרו הביתה תחת קשת ניצחון, בדיוק כמו בזמן האימפריה הרומית ומכאן גם נלקחה צורתו משער טיטוס ברומא. הוא מורה על הקמת שלוש מונומנטים ציבוריים- שער הניצחון, שער הניצחון דו קרוסל ועמוד ונדום בכיכר ונדום. שער הניצחון יהיה הגדול והחשוב שבהם ונועד לפאר את ניצחונות האימפריה, המהפכה ואת מפקדי הצבא. במקור שער הניצחון היה אמור לקום בכיכר הבסטיליה ושדרה רחבה תוכננה להיסלל עד הלובר אולם תכנית זו התבטלה.

30 שנה של עבודות

הארכיטקט ז'אן שאלגרין(Jean Chalgrin) נקרא לדגל ב 1806 לחפש מיקום טוב לשער הניצחון. הוא בוחר בכיכר אטואל שעמדה באמצע הדרך ההיסטורית שנמתחה בקו ישר מארמון הלובר ועד היכן שהיום נמצא קשת הניצחון בלה דיפנס. אבן הפינה מצופה ברונזה הונחה באותה שנה בתאריך 15/8 יום הולדתו של נפוליאון. שאלגרין שרטט תוכניות שונות במשך שנים עד התוכנית המקורית והעבודות החלו. בניית היסודות לבדן ארכו שנתיים, טוב בכל זאת היסודות נמתחו לאורך 55 מטר ולרוחב 27 מטר ונחפרו לעומק של 7.5 מטרים.

נפוליאון עצמו זכה לעבור בשער הניצחון עם כלתו החדשה מארי-לואיז מאוסטריה בשנת 1810. איך זה יכול להיות תשאלו? בשנת 1810 יכולנו לראות מטר אחד של העמודים מעל האדמה, מסביבם נבנו פיגומים שנעטפו בבדים צבועים במידות השער שתוכנן. לארכיטקט שאלגרין עצמו זו הייתה הזדמנות מצוינת לראות כיצד תיראה יצירתו, את השער עצמו הוא מעולם לא יזכה לראות מושלם בדיוק כמו נפוליאון. שאלגרין נפטר בשנת 1811.

עם מותו של הארכיטקט שאלגרין תופס את מקומו תלמידו לשעבר ועוזרו לואי רוברט גוסט(Louis  goust). כאשר נפוליאון התפטר ב1814 העבודות הופסקו כאשר בערך שליש שער הושלם. ב1823 המלך לואי ה-18 מורה על חידוש העבודות עם שינויים במתווה. המלך מעוניין שנושא השער ינציח את המערכה על ספרד שבאה להחזיר לשלטון את מלך ספרד פרדיננד השביעי. כך גם יכבד את אחיינו לואי הדוכס מאנגולם שפיקד על המערכה. הארכיטקט ז'אן ניקולה הויוט(Huyot) מקבל את העבודה שמעולם לא יצאה אל הפועל עקב חילוקי דעות וכך עברו עוד שבע שנים שהשער לא הושלם.

שער הניצחון פריז, שער הניצחון פריז- סיפורו של אייקון צרפתי
שער הניצחון פריז מבט משדרת הצבא הגדול

המלך לואי פיליפ משלים את העבודה

1830 מתבצעת הפיכת יולי ואת השלטון תופס לואי-פיליפ, כאשר בסיס השער עצמו מושלם שנה מאוחר יותר עדיין ללא קבוצות הפיסול והאלמנטים הקישוטיים. ארכיטקט חדש הרביעי במספר מתמנה בשנת1831-גיום בלואט (Blouet). לואי פיליפ דחף להשלמת השער, הוא ראה הזדמנות מצוינת לאחות את הקרעים ולשלב בין הפלגים. לכן בחר ביחד עם אדולף תייר השר האחראי על עבודות ציבוריות את ארבעת קבוצות הפיסול הנוכחיות. פסלו של רוד ירצה את תומכי הרפובליקה, פסלו של קורוט את תומכי נפוליאון ושתי קבוצות הפיסול של אטקס את העם הרחב שיתמוך במלוכה. ב1836 הסתיימו העבודות ושער הניצחון הושלם ונחנך המעמד המלך בתאריך 29/7/1836.

שער הניצחון פריז מה אנו רואים?

לשער הניצחון פריז ארבעה קבוצות פיסול אחד על כל עמוד. מעליהם ומסביב לשער שישה תבליטים, אחד מעל כל קבוצת פיסול ושניים נוספים בצדדים. מעל הקשתות הגדולות דמויות אלגוריות מהמיתולוגיה היוונית ובצדדים מעל הקשתות הקטנות דמויות אלגוריות בנושא צבא. נמשיך עוד למעלה נראה אפריז ארוך שסובב את כל השער שמספר את יציאת הצבא הצרפתי לקרבות ואת חזרתו של הצבא לצרפת. מעל נראה מסביב לשער 44 פסלי ראשי אריות קטנים. נמשיך לעלות נראה מסביב לשער 30 מגינים עגולים, נמצאים בין חרבות בתוכם חקוקים שמות קרבות עיקריים. בקצה הגג סובבים את המרפסת 36 מסכות בדמות ראשה של מדוזה, עלי דקל מסביב.

נעמוד עכשיו בתחת לשער באמצע, מעל ראשינו 21 שושנים מגולפים באבן. על ארבעת העמודים בצד הפנימי של הקשתות הגדולות חקוקים 96 שמות קרבות. בתוך השער ארבע צדדים וארבעה תבליטים מסודרים לפי כיוון המצפן וזוהי גם האלגוריה שלהם.

צפון- (שדרת הצבא הגדול/שדרת ואגרם) מאת בוסיו מציג את הניצחונות צפון לצרפת למשל אוסטרליץ.

מזרח- (שאנז אליזה/וואגרם) מאת ולשר מציג את הניצחונות מזרח לצרפת למשל אלכסנדריה.

דרום- (שאנז אליזה/קלבר) מאת ג'רארד יציג לנו למשל את קרב ריבולי.

מערב(הצבא הגדול/קלבר) מאת אספרסיו יציג לנו למשל את קרב ג'אמפס.

על הקירות הפנימיים חקוקים ב 40 טורים(עמודים) 660 שמות של מנהיגים ומפקדים מזמן האימפריה הראשונה והמהפכה הצרפתית. 558 מתוכם גנרלים ו 26 אדמירלים בצי.

שימו לב בצד הצפוני לטור מס 5 ישנו שם בודד מעל, זהו ג'רום בונפרטה בנו של נפוליאון. בצד הדרומי בטור 25 עוד שם בודד הפעם זהו לואי בונפרטה אחיו הצעיר של נפוליאון. גם אז'ן דה בוארנה בנה של ג'וזפין בונפרטה מנישואיה הראשונים מופיע שם.

הקרבות שהתרחשו בתקופה שבין יציאתו של נפוליאון מאלבה לתבוסתו האחרונה בווטרלו אינם כלולים.

הידעת? חלק מהשמות מסומנים בקו תחתון, זהו סימן שמציין נהרג בקרב.

שער הניצחון פריז, שער הניצחון פריז- סיפורו של אייקון צרפתי
פסל יציאת המתנדבים מאת פרנסואה רוד שער הניצחון
שער הניצחון פריז, שער הניצחון פריז- סיפורו של אייקון צרפתי
פסל הניצחון של 1810 מאת ז'אן קורטו שער הניצחון פריז

חזית שער הניצחון פריז משדרת שאנז-אליזה

המראה של שער הניצחון פריז כאשר אתה יוצא מתחנת המטרו או כשאתה מגיע לסופה של השדרה הוא מדהים ולא משנה כמה פעמים ראית אותו. בואו נסתובב ונלמד מה אנו רואים. נתחיל בשני קבוצות הפיסול הראשונה בצד ימין:

Départ des Volontaires de 1792

יצירתו של הפסל פרנסואה רוד(François Rude) שנבנתה בשנים 1833-6 היא כנראה המפורסמת ביותר ואחת המפורסמות בעולם. נקראת לה מרסייז שמו של ההמנון הצרפתי או בשמה השני יציאת המתנדבים ב 1792יצירת מופת מוקפדת ביותר. הפסל מנציח את קרב ואלמי כאשר צבא מהפכנים צרפתי יצא להילחם נגד כוחות של הצבא האוסטרו-הונגרי.

שימו לב לתנועה הסוחפת של הגברים לבושים בתלבושות גאליה העתיקה. הגבר במרכז מניף את קסדתו ידו האחת מחבקת את המתנדב הצעיר רק חרב לגופו. הלוחם הימני אוחז החרב ובמגן מבטו נחוש, מאחוריו עוד דמות מכסה את פיה וידה מצביעה קדימה או הלוחם שריריו מתוחים, כורע מותח את הקשת האימתנית כאשר לידו קול תרועה רמה מגרון ניחר של לוחם אחר. הסוס המפוחד מוחזק חזק ברתמתו וכמובן שמעל כולם הדמות הראשית בעלת הכנפיים "גאונת המלחמה" או בשמה השני "חירות", היישר מציורו של דלקרואה "חירות מובילה את העם" חרב בידה מבטה נחוש זועקת אחריי.

שימו לב לפרטים הקטנים של רוד, העיניים הרושפות, הגבות והקמטים במצח. אפילו הלשון במיקום הנכון, לא סתם רוד זכה במקום הראשון בתחרות הבעת הפנים הטובה ביותר ב 1812. אשתו של רוד, הציירת סופי  פרמייט תיקח גם היא חלק בהיסטוריה מאחר שלפי פניה בעלה סיתת את הדמות חירות. האגדה אומרת שבשנת 1916 ביום שבו התחיל קרב ורדון נפלה החרב מידה של "חירות", כנראה שהיא חזתה מה יתחולל באחד הקרבות הנוראיים מכל. 

קבוצת פיסול זו שימשה גם ככלי גיוס בחודשים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, ועודדה את הצרפתים להשקיע בהלוואות מלחמה בשנים 1915–1916.

דרך אגב המלך לואי פיליפ עצמו השתתף בצעירותו בקרב ואלמי בתפקיד מפקד אוגדה.

תבליטים נהדרים

Le Triomphe de 1810

בצד שמאל של שער הניצחון פריז נראה את פסל "הניצחון של 1810" מאת ז'אן-פייר קורטו (Cortot). קבוצת פיסול זו למעשה חוגג את חוזה שנברון(ארמון שנברון וינה אוסטריה) ומציג לנו את הַאֲלָהָה של נפוליאון שמוכתר ע"י אלת הניצחון כתר עלי דפנה בידה. מעל נפוליאון דמות נשית תוקעת בחצוצרה עשויה מפליז מסמלת תהילה. משמאל לנפוליאון נראה דמות רושמת על לוח אבן, זוהי מוזת ההיסטוריה שרושמת זיכרונות ניצחון מחוזה שנברון(חוזה וינה). לרגלי נפוליאון כורעת דמות על ראשה כתר דמוי חומת אבן, אלגוריה לעיר הכבושה.

מעל לקבוצות הפיסול שני תבליטים, הימני מאת פיליפ למייר(Lamaire) מתאר את הלוויתו של גנרל מרסו (20 ספטמבר 1796).

התבליט השמאלי מאת ברנרד סור(Seurr) מתאר את הקרב על אבוקיר (25 יולי1799) שבו צבא נפוליאון ניצח במצרים את הכוחות העותומנים.

בקצה הקשת שתי דמויות מהמיתולוגיה היוונית אלגוריה לתהילה, רגלה על גלובוס נושפת בחצוצרה מאת ג'יימס פראדייה(Pradier).

מעל הקשת אפריז- יציאת כוחות הצבא למלחמה, כאשר מעל מגולפים 14 ראשי אריות. מעל נראה 11 מגינים עגולים בפנים חקוקים שמות קרבות שונים. לבסוף במרפסת מגולפים 12 פסלוני מסכה.

שער הניצחון פריז, שער הניצחון פריז- סיפורו של אייקון צרפתי
שער הניצחון פריז-תבליט קרב אבוקיר מאת ברנרד סור

חזית שער הניצחון פריז מכיוון שדרת הצבא

בואו נמשיך ניקח ימינה לקשת הקטנה בצד שדרת וואגרם. מעל ובתוך הקשת שני אלגוריות, החיצונית לחיל רגלים והפנימית לחיל הים. מעל נראה תבליט רחב ממדים שמציג את קרב אוסטרליץ(2 דצמבר1805) מאת ז'אן גשטר. 8 ראשי אריות, ארבעה מגינים עגולים שמות קרבות חקוקים בתוכם ולסיום ארבעה פסלי מסכה. שימו לב לחלון באמצע האפריז שהולך לאורך השער, כאן מתחיל החלק השני-חזרתו של הצבא לצרפת.

עכשיו נגיע לחלק האחורי לכיוון שדרת הצבא הגדול. שתי קבוצות פיסול מאת אנטואן אטקס: 

La Résistance de 1814

בצד האחורי של שער הניצחון נראה בצד ימין את המהפכה של 1814מאת אנטואן אטקס(Antoine Étex). הפסל מנציח את ההתנגדות הצרפתית לצבאות בעלות הברית במהלך מלחמת הקואליציה השישית.

La Paix de 1815

מאת אנטואן אטקס, מנציח את חוזה פריז, שהסתיים באותה שנה.

תבליט לכידת אלכסנדריה(3 יולי 1798) מאת ז'אן-אלי שפונייר(Chaponnière), נמצא בצד שמאל מעל פסל השלום.

צד ימין מעל פסל המהפכה נמצא תבליט מעבר גשר ארקול(15 נובמבר 1796) מאת ז'אן-ז'אק פיישר(Feuchèr). מעל ממשיך האפריז חזרת הצבא לצרפת, 14 ראשי אריות, 11 מגינים עגולים שבהם חקוקים שמות קרבות ו12 פסלי מסכה לאורך המרפסת.

נמשיך לקשת הקטנה שנמצאת בצד שדרת קלבר. כאן נמצא בצידי הקשת שתי דמויות אלגוריות נוספות, החיצוני לחיל פרשים והפנימי חיל ארטילריה. מעל תבליט המתאר את קרב ג'מפס(6 נובמבר 1792) מאת קרלו מרוקטי יליד איטליה שעבד ונפטר בצרפת.

למעלה באמצע אנו שוב רואים חלון קטן מפה מתחיל הנושא יציאת צבא צרפת לקרבות. וכמובן שמונה ראשי אריות ארבעה מגינים ושישה פסלי מסכה במרפסת.

שער הניצחון פריז, שער הניצחון פריז- סיפורו של אייקון צרפתי
תמונה נדירה של ארונו של ויקטור הוגו מתחת לשער הניצחון ומעל פסלו הנעלם של פלגוויר

קבר החייל האלמוני

 "כאן טמון חייל שמת למען המולדת – 1914 – 1918" זו הכתובת שחקוקה על לוח הגרניט מתחת שער הניצחון פריז. ועדה שהוקמה בנובמבר 1919 התכנסה כדי לבחור חייל אלמוני שמת בגבורה ולקבור אותו בפנתיאון. בעקבות קמפיין ציבורי הוחלט שהקבורה תועבר לשער הניצחון. טקס התקיים ב10בנובמבר 1920 במצודת ורדון בראשות אנדרה מז'ינו(קו מז'ינו) השר לעינייני חיילים ותיקים. מז'ינו מעביר זר פרחים לרב טוראי אוגוסט תין שהיה צריך לבחור חייל אחד מתוך שמונה חיילים אלמונים משמונה מחוזות שונים להעברה לקבורה תחת השער. אוגוסט תין עובר על הארונות ומניח זר פרחים על הארון השישי. זה הארון שיובא לפריז ב10 נובמבר ויקבר תחת השער. ארון החייל הועבר תחילה לקפלה מתחת לשער למחרת היום. טקס הקבורה עצמו יהיה בתאריך 28 ינואר 1921 בנוכחות המרשלים פוש, פטן וג'ופרי. גם ראש ממשלת אנגליה פלויד ג'ורג' יהיה נוכח.

מדי שנה בתאריך 11 לנובמבר תאריך הפסקת הנשק בשנת 1918 מתקיים מתחת לשער הניצחון טקס.

באשר לשבעה הארונות האחרים שלא נבחרו, הם ייקברו בבית העלמין של פואבורג פבה, ליד ורדן, בכיכר שבעת האלמונים.

רב טוראי אוגוסט תין יקבל לפני מותו את עיטור לגיון הכבוד מידי נשיא צרפת פרנסואה מיטראן. הטקס יערך מתחת לשער הניצחון.

11/11/1923 הודלקה אש התמיד ע"י שר המלחמה אנדרה מז'ינו. האש נדלקת מחדש כל יום בשעה 18:30 בטקס קטן שעורכים ידידי אגודת האש של שער הניצחון.

על רצפת הכיכר תוכלו לראות שני תבליטים מברונזה, האחד- הכרזת הרפובליקה בתאריך4/9/1870. התבליט השני מכיל את נאומו של שארל דה גול מתאריך13/6/1940.

שער הניצחון פריז, שער הניצחון פריז- סיפורו של אייקון צרפתי
קבר החייל האלמוני והלהבה הנצחית שער הניצחון פריז

אנקדוטות משער הניצחון

1756 שארל ריבאר הציג תכנית להציב פיל ענק במרכז הכיכר עם שלושה מפלסים. לפיל עולים במדרגות לולייניות והוא מכיל ריהוט בפנים ומהחדק שוצפים מים. ממשלת צרפת דחתה באדיבות את ההצעה..

בשנים 1882-1886, פסל מונומנטלי של אלכסנדר פלגווייר עמד בראש הקשת. שמו של הפסל ניצחון המהפכה Le triomphe de la Revolution. מרכבה רתומה לסוסים המתכוננים "לרסק אנרכיה ודספוטיזם". הוא נשאר שם רק ארבע שנים לפני שנפל בהריסות.

שרידי נפוליאון בונפרטה שהוחזרו מסנט הלן עברו תחת השער בתאריך 15/12/1840.

ארונו של הסופר ויקטור הוגו הונח מתחת לשער בתאריך 22/5/1885 לפני קבורתו בפנתיאון.

מלכת אנגליה ויקטוריה והנסיך אלברט עברו בשער באוגוסט 1855 בדרכם לתערוכה האוניברסלית בפריז. הזוג המלכותי שהו עשרה ימים בפריז בהזמנת נפוליאון השלישי.

השער ראה צעדות ניצחון כמו אלו של גרמניה ב1870 ושוב בשנת 1940. מצעד ניצחון של צרפת התקיים בשנת 1919 ובשנים 1944-5.

בבוקר השביעי לאוגוסט 1919 הטיס שארל גודפרוי מטוס קל דרך שער הניצחון. זה בא כנקמה על ההשפלה שעברו הטייסים כאשר אולצו ללכת ברגל בתהלוכת הניצחון של 1919. דרך אגב גודפרוי היה טייס מחליף לאחר מותו בתאונה של ז'אן נווארה שהיה אמור לבצע את הטיסה.

62 שנה אחרי באוקטובר1981 אלן מרצ'נד הפך לאדם השני שהטיס מטוס מתחת לשער. הקנס-5000 פרנק.

קצת מידע שימושי

הנחת אבן פינה- 15/8/1806

חניכת השער- 29/7/1836 במעמד המלך לואי-פיליפ הראשון.

גובה השער: 50 מטרים אורך: 44.8 מטרים רוחב 22.2 מטרים.

קשתות גדולות: גובה 29 מטר רוחב 14.6 מטר.

קשתות קטנות: גובה 18.7 מטר רוחב 8.44 מטר.

אורכם של התבליטים הגדולים מעל הקשתות הקטנות 18 מטר וגובהם 3.5 מטר.

משקל השער 50,000 טון. בתוספת היסודות מתחת לאדמה 100,000 טון.

בתוך השער 284 מדרגות. ישנה גם מעלית שלוקחת אתכם עד קומת המוזיאון משם מטפסים עוד 40 מדרגות למרפסת התצפית.

660 שמות חקוקים מתוכם 558 מפקדי צבא 26 אדמירלים בצי.

96 שמות קרבות חקוקים על החלק הפנימי של הקשתות הגדולות.

100 עמודי האבן מסביב לכיכר מסמלים את "100 הימים", התקופה שנפוליאון תפס את השלטון בשנית אחרי קרב קצר לאחר שובו לצרפת מאלבה, ועד הגלייתו השנייה לאי סנט הלן בעקבות התבוסה בווטרלו.

לסיכום

שער הניצחון הוא לא עוד מונומנט. זהו אתר עלייה לרגל חובה עבור כל צרפתי ולדעתי עבור כל אוהב פריז. הסתובבו סביבו לאט עם הידע שרכשתם בכתבה והעריכו את העבודה. התפעלו כמוני מהפסלים והתבליטים וכמובן סיימו במרפסת התצפית עם נוף שהעין לא שובעת ממנו.

שניה לפני שאני שוכח הנה תשובה לחידה בפתיחת הכתבה. שתי נשים מוצגות באפריז העליון שסובב את השער במקטע יציאת כוחות הצבא. האחת היא מאדאם רולנד, דמות מפתח במהפכה הצרפתית. היא יושבת לצד בעלה ז'אן רולנד. הדמות השנייה היא ג'וזפין בוארנה, אשתו הראשונה של נפוליאון בונפרטה שנמצאת עם בנה מנישואיה הראשונים א'זן בוארנה.

אולי יעניין אתכם לקרוא על כיכר דופין

פוסטים נוספים לקריאה

הרשמו לעדכונים שלנו על כל מה שחם בפריז

תוכלו להפרד מהרשימה בכל עת. אנו לא שולחים שואר זבל ולא נעביר את פרטיכם לאף גורם אחר !

כתיבת תגובה

מלונות ודירות במחירים משתלמים בצרפת:

Booking.com

שתפו עם חברים ומשפחה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email