בית הקברות מונפרנאס (Montparnasse Cemetery) הוא מקום מיוחד ברובע 14 של פריז. אוויר נקי, ספסלים מוצלים מענפי העצים, ומזרקות מים קרירים. לא פעם תראו אנשים יושבים להנאתם לקרוא ספר, או זוג קשישים בהליכה של אחה"צ. נשמע מוזר? לא בפריז, בתי הקברות נחשבים לריאות ירוקות ממש כמו גינות ציבוריות ואין סיבה לא לבוא. בתור בונוס אנחנו מנווטים בהיסטוריה של צרפת דרך השבילים, מגלים כל פעם עוד דמויות חדשות. כל טיול חושף עוד ועוד מצבות מעניינות וסיפורים מרתקים (מי כמוני יודע..). במהלך סיורנו אשתדל להביא לכם טעימה קטנה שתסקרן אתכם להיכנס בשעריו ולגלות כמוני את קסמו.
בית הקברות מונפרנאס- סקירה קטנה
בית הקברות מונפרנאס נמצא ברובע ה-14 הוא השני בגודלו בפריז, ולטעמי היפה ביותר. הוא קל להליכה, בוודאי לעומת אחיו הבכור והגדול, פר לשז, בזכות היותו מישורי. תחנת מטרו צמודה להגעה נוחה, מים קרירים במזרקות, מוצל, רק תבואו. גם הוא כמו אחיו נבנה לאחר שנאסרה קבורה בתוך העיר פריז החל מ 1726. מונפרנאס הוא בית הקברות הדרומי של העיר, ובעבר היה שטח ספר ששימש מזבלה ששם זרקו את כל הפסולת מהמחצבות הסמוכות. כמו אצלנו בחירייה לאט לאט נוצר הר פסולת והמקומיים נתנו לו שם חיבה מונט- פרנאסוס. במיתולוגיה היוונית פירוש השם הוא "הר של שירה ומוזיקה" שזה בדיוק מה שהסטודנטים עשו על הגבעה.
כמובן שעקב התפתחות פריז הגבעה שוטחה וגם שדרת מונפרנאס נסללה. כיום שטחו של בית הקברות הוא 190 דונם ונטועים בו 1,200 עצים. תוסיפו צמחים ופרחים רבים, ספסלים למנוחה ומזרקות מים קרים וקיבלתם ריאה ירוקה עם אוויר צח.. לא סתם תראו את המקומיים פוקדים תדיר את שביליו, אם רק בשביל לחלץ עצמות או לבקר יקירים או לחפש את מפורסמי צרפת. במאה ה-17 היו כאן שלוש חוות חקלאיות ובית תמחוי שהיו שייכים לבית החולים דיו (Hôtel-Dieu). עוד בשטח הייתה טחנת רוח שבה הנזירים טחנו קמח עד שהמקום ננטש. מאוחר יותר היה שם מעין בית קפה ואח"כ מקום מגוריו של שומר בית הקברות. כיום טחנת הצדקה Charité Moulin de la היא השריד האחרון שנשאר מהתקופה.
ניקולא פרושוט, ראש הסיין, רוכשת שטח אדמה זה במאה ה-19 וההלוויה הראשונה התקיימה בתאריך 25 ביולי 1824. אז עכשיו נותר רק להיכנס ולגלות מי טמון כאן, כאשר בעצם יש לנו שני בתי קברות. הגדול, הכניסה הראשית אליו נמצאת בשדרת אדגר קינה שגם קבור כאן. ו"הקטן" אליו נכנס משער ברחוב אמיל רישאר.
במהלך המהפכה הצרפתית הוחרמה האדמה, והנזירים נזרקו החוצה, והשטח הפך לרכוש של הממשלה. בשלב זה נקבר כאן כל מי שמת בבית החולים ושגופתו לא נתבעה, בנקבר אני מתכוון נזרק לתעלה.
הערפד ממונפרנאס
בשנת 1849 גופות נמצאו מחוץ לקברן כשהן מרוטשות והסעירו את פריז. המכנה המשותף הוא שכולן נשים צעירות שנפטרו לא מזמן. לאחר חודשים רבים מארב שהוצב בלילה שבין ה-15 ל-16 במרץ 1849 הביא לתפיסתו של פרנסואה ברטראן (1823–1878) שהיה סמל בצבא. הסמל הודה באשמה ופירט את מעשיו שאותם לא נכתוב כאן. למרות הזוועה הוא נידון לשנת מאסר בלבד, מדוע? כי בזמנו לא הייתה נקרופיליה ולכן הואשם בהפרת קבורה. המונח נקרופיליה נכנס לשימוש זמן קצר אחרי המקרה ע"י הפסיכיאטר הבלגי ג'וזף גויסליין
האם בית הקברות מונפרנאס מעניין כמו פר לשז?
כאשר נפתח בית הקברות הייתה חלקה מיוחדת לנידונים למוות. חלקה נוספת שכיום היא חלקה 5 נשמרה ליהודים, אך ההגבלה בוטלה בשנת 1881. כיום עיקר קבורות היהודים הם בחלקות 5 ו-30.
כיום נמצא בבית הקברות של מונפרנאס עושר תרבותי והיסטורית. משוררים, סופרים, זמרים ופוליטיקאים, אדריכלים וציירים וגיבורי תרבות משני המינים כמובן. ובעיקר הרבה דמויות מפתיעות, לא כולם נולדו בצרפת. ומה נאמר על מוזיאון הפסלים הפתוח שזרוע ביצירות מרהיבות? מי הדמות היהודית שכולנו מכירים וקבורה כאן? ומי השני..? במסלול נגלה גם מה הסיפור מאחורי החתול הצבעוני, השקנאי, דג הזהב שמשנה את פניו כשמתקרבים, וגם איך הגיעו לכאן סיבים אופטיים. סבלנות, אתם תגלו הכל בהמשך. כמובן שיש כאן אין ספור סיפורים מרתקים ודמויות מפתיעות שהקהל הרחב לא כל כך מכיר, וכאן אני נכנס לתמונה. קצרה היריעה(או הכתבה) להכיל את הכל אך מבטיח לכם הנאה מושלמת בטיול הבא אז בואו נתחיל לחקור. אני אתחיל דווקא בכמה מונומנטים מעניינים:
המונומנטים של מונפרנאס
- הגאונות של השינה הנצחית- Le génie du sommeil éternel
בכיכר המרכזית של בית הקברות מונפרנאס ניצבת אנדרטה שמשרה שלווה על השכנים סביבה. זהו פסלו של הוראס דייליון (Horace Daillion 1854-1946) "הגאונות של השינה הנצחית". מלאך עם כנפיים, עיניו עצומות זר פרחים בידו, נא לשמור על השקט.. מקום זה יכול לשמש נקודת פתיחה מצויינת לביקור בבית הקברות.
- קץ החלום- La Fin d'un rêve
אי אפשר להתעלם מגוש השיש שניצב ליד הכיכר המרכזית. כולם נעמדים ליד מנסים לנחש מי קבור כאן, התשובה היא: אף אחד.
"קץ החלום" מאת אליקס מרקט(Alix Marquet1875-1939) הוצג לראשונה בסלון פריז ב 1910 וזיכה את מרקט בעיטור אביר לגיון הכבוד. האנדרטה מראה לנו את אלגוריה למוות מחבק אישה ידיה מושטות קדימה, האם היא מנסה להגיע לבן זוגה? האם המוות מושך אותה לעולם הבא, בעוד ידה הימנית אוחזת בחוזקה, לא מרפה מאדן האבן? ואהובה? הוא עומד בחוסר אונים מבכה את מר גורלו כאשר זר שושנים מפריד ביניהם. כל שנותר לאומללה הוא להפריח נשיקה אחרונה לעבר אהובה. מדהים!
- מונומנט לשארל בודלר.
בשנת 1892 החליטה אגודת השירה של פריז להקים מונומנט לכבוד 25 שנה למותו של המשורר. תחילה הוטלה המשימה על אוגוסט רודין אך בלא תקציב רודין הספיק רק לפסל את הראש. חוזה דה שרמוי, פסל די אלמוני הגיש הצעה משלו ואת התוצאה אתם תראו היום בסוף שביל וגבו לחומה. בודלר על עמוד אנכי מביט בחומרה כשסנטרו מונח על אגרופיו הסגורים. למטה מונחת מומיה של בודלר עטופה מלבד הראש. החריטה היחידה נמצאת למרגלות הבסיס ועליה כתוב- הקנטופ הוצב בסוף 26 אוקטובר.
מעט ממפורסמים של בית הקברות מונפרנאס
- Serge Gainsbourg 1928-1991
כנראה הקבר הפופולארי ביותר במונפארנס. גינזבורג, זמר-יוצר, שחקן, מלחין ובמאי צרפתי. נחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר בתרבות הצרפתית. מעל קברו תמיד תמצאו כרטיסי מטרו וסיגריות.
- Simone de Beauvoir 1908-1986
סימון דה בובואר, סופרת ופילוסופית מהידועות והחשובות בצרפת. קבורה ביחד עם בן זוגה ז'אן פול סארטר, ולמרות מה שנהוג לחשוב הם לא היו נשואים. סימון מעולם לא נישאה ולא הביאה ילדים. היא נקברה עם טבעת הכסף שקיבלה מבן זוג אחר, הסופר האמריקאי נלסון אלגרן.
- Jean Paul Sartre 1905-1980
ז'אן פול סארטר סופר, מחזאי, ביוגרף, עיתונאי ופילוסוף מהחשובים בצרפת. סירב לקבל את פרס נובל לספרות.
- Jacques Chirac 1932-2019
ז'אק שיראק, נשיא הרפובליקה בשנים 1995-2007, ראש ממשלה וראש העיר של פריז.
- André Citroën 1879-1935
אנדרה סיטרואן, תעשיין שכמובן מוכר לנו בתור מייסד חברת המכוניות סיטרואן. הפארק שנושא את שמו היה מקום המפעל הראשון. טכס האשכבה נערך ע"י הרב הראשי לפריז.
- Charles Baudelaire 1821-1867
שארל בודלר, משורר ומבקר האומנות המפורסם שאהב אופיום, נשים וספרים. אורח חייו הקיצוני והגאונות הגיעו לקיצן בגיל 46 בלבד.
- Samuel Beckett 1906- 1989
סמואל בקט, הסופר האירי הנודע זוכה פרס נובל 1969. סמואל בקט גם לחם בשורות המחתרת, וקיבל על כך את אות צלב המלחמה ומדליית המחתרת על אומץ ליבו. קבור עם אהובתו עוד בזמן המחתרת, ומאוחר יותר אשתו סוזן דשבו- דומניל.
- Guy de Maupassant 1850-1893
גי דה מופאסאן, סופר צרפתי שזכה לפרסום רב, אך גם כאן הטירוף השתלט ובתוספת מחלת העגבת נפטר בגיל 43 בלבד.
- Tristan Tzara1896-1963
טריסטן צארה, משורר ממוצא רומני שעבר לפריז. ייסד ביחד עם חברו לתיכון מרסל ינקו את תנועת הדאדא.
Edgar Quinet 1803-1875
אדגר קינה, סופר, משורר והיסטוריון. רבפוליקני שסלד ממשטר מלוכני והצטרף למרד 1848 שהפילה את המלך לואי פיליפ והיה מתנגדו החריף של נפוליאון השלישי.
סיפורי נשים
- Tania Rachevskaia1885-1908
טניה רשבסקאיה הייתה אנרכיסטית רוסיה שהגיעה בצעירותה ללמוד בפריז. ב1908 אחרי התאבדותה בעקבות אהבה נכזבת לרופא רומני. הרופא חברו של ברנקוזי ביקש יצירה להניח על קברה, בבקשה תבחר מה שאתה רוצה ענה ברנקוזי. הבחירה הייתה בגרסה השלישית של פסל הנשיקה, גרסה מוארכת שמציגה גוף שלם. יש הרבה העתקים של פסלי הנשיקה אך הדגם הגדול הזה הוא נדיר. מצד שני "היורשים" שלפתע התעוררו בעזרתו של עורך דין ממולח טוענים שהפסל נקנה ב 200 פרנק ע"י המשפחה בזמנו ושייך להם. עד היום העניין מתגלגל בבתי המשפט, ארכה אחרי ארכה כאשר צרפת טוענת שהפסל הוא רכושה וכך ישאר. כאשר מגלים שהפסל מוערך כיום בלא פחות מ 75,000,000,000 אירו מבינים את התעקשות "המשפחה".
- Elizabeth Jane Gardner Bouguereau1837-1922
אליזבת גרדנר הייתה אומנית שנולדה בארה"ב. יתרה מכך היא הייתה האישה הראשונה להציג בסלון פריז בשנת 1868 והאמריקאית הראשונה לזכות במדליית זהב מהאקדמיה הצרפתית בשנת 1872. אליזבת הגיעה לצרפת ללמוד ציור אך מה לעשות בזמנו לא הורשתה כניסת לנשים לאטלייה. מה עושים? מסתפרים קצר ומתלבשים כמו גבר. למורה של אליזבת קראו ויליאם בוגרו, וכמובן שאנחנו בפריז והשניים התאהבו ונישאו ב- 1896. הנישואין התקיימו רק לאחר מות אשתו הראשונה של ויליאם ולאחר מותה של אמו שהתנגדה נחרצות. השניים קבורים יחד בחלקה 12.
- Marguerite Duras 1914-1996
מרגריט דוראס, סופרת, תסריטאית, מחזאית ובמאית קולנוע, שזכתה לתהילה בזכות תסריטיה "שיר הודו" בשנת 1975 ופרס האוסקר המועמד ל"הירושימה מון אמור" בשנת 1959. זוכת פרס גונקור היוקרתי, נולדה דווקא בוויאטנם שם לימדו הוריה אך חזרה לפריז ללימודים בסורבון ומשם להצלחה רבת שנים ופרסום רב. על קברה מונחים בתוך אגרטל עפרונות וצבעים שמבקרים משאירים.
המאהבת של נפוליאון השלישי
- 1838-1886 Marguerite Bellanger
ביוני 1863 מרגריט נסעה במרכבה בפארק סן קלוד כאשר גשם החל לרדת ומרגריט תפסה מחסה תחת עץ. ומי עובר במקרה במקום? נפוליאון השלישי, והשאר כמו שאומרים היסטוריה. מרגריט, שחקנית וקורטיזנית צרפתייה, הייתה ידועה כאחת מפילגשיו של הקיסר נפוליאון השלישי. היא צוירה לעתים קרובות בקריקטורה בעיתונות עכשווית ונחשבת לדמותה של ננה של אמיל זולה. נולדה לג'ולי ג'סטין מרין לבוף, היא גדלה מרוששת והחלה לעבוד ככובסת בסאומור בגיל 15. לאחר שרומן עם קצין צרפתי פקח את עיניה לעתיד טוב יותר להישגים גבוהים יותר, היא הפכה לאקרובטית ורוכבת תעתועים בקרקס פרובינציאלי. לאחר מכן נסעה לפריז, שם עשתה את הופעת הבכורה שלה כשחקנית בתיאטרון לה טור ד'אוברן, תחת השם מרגריט בלנגר. הכישרון שלה אולי היה מוגבל, אבל החיים דורשים כישרונות אחרים. היא הופכת לאחת הקורטיזנות המבוקשות ביותר בכל פריז.
נפוליאון השלישי, מוקסם מהמפגש ומרגריט הופכת לפילגשו, מתלווה בנסיעות פרטיות ורשמיות. הניסיון שלה עם הקיסר נמשך במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה, ואפילו במהלך השבי שלו בווסטפליה. עם נפילת האימפריה, היא נסעה לאנגליה ונישאה לוויליאם לואיס קולבאך, קצין צבא בריטי, וחייתה את שארית חייה כחברה במעמד הגבוה, כשהיא מתמסרת לצדקה ולמעשים טובים. מרגריט נפטרה בגיל 48 לאחר שנדבקה בהצטננות.
את קברה לקח קצת זמן לגלות, ולשם כך יש לחפש את שם בעלה השני- Kulbach.
קברים שאהובים עליי במיוחד
- Adolphe Crémieux 1796-1880
מכירים את הרחוב הצבעוני ביותר בפריז? אז הנה הדמות מאחוריו. יצחק-יעקב אדולף קרמיו הוא הרבה יותר מרחוב יפה. בן למשפחה יהודית אמידה, למד משפטים והגיע לפריז להילחם על עקרונות ליברליים. כיהן כנשיא אליאנס העולמית, והגיע עד תפקיד שר המשפטים. ידוע כמי שהעניק אזרחות צרפתית בחוק ליהודי אלג'יריה תחת שלטון צרפת, והגן על זכויות יהודי צרפת. בנוסף, לזכותו ביטול עונש המוות על פשעים פוליטיים, וביטול העבדות בקולוניות הצרפתיות.
- Jules Dumont d'Urville 1790-1842
אחד הקברים היפים והמעניינים הוא של מגלה הארצות וקצין הצי, ז'ול דומונט ד'אורוויל. את סיפורו תוכלו לקרוא בכתבה שהכנתי.
- Claude Chauveau-Lagarde 1756-1841
על קברו של קלוד שובו- לגארד הרוב פוסחים. לגארד היה עורך דין שעלה לגדולה בזמן המהפכה כשהגן על נאשמי שלטון הטרור. בין לקוחותיו מדאם רולנד, שארלוט קורדיי, אחות מלך צרפת מדאם אליזבט, וכמובן הלקוחה המפורסמת ביותר- מלכת צרפת מארי אנטואנט, דבר שגם מצוין על המצבה.
- Cécile Sorel Comtesse de Ségur 1873-1966
נולדה בשם סלין סור אך נודעה שבם סלין סורל הקומטס מסגור. שחקנית וכוכבת בתקופת הבל אפוק הצרפתית, הופיעה רבות באודיאון ובקומדי פראנסז. היא הופיעה משני צדי האוקיינוס האטלנטי והייתה מאורסת זמן רב לוויטני וורן האמריקאי העשיר. נישאה לרוזן דה סגור (נין של הרוזנת דה סגור) המבוגר ממנה ולאחר שהתגרשו, נותרה ססיל "רוזנת" כל ימיה. בשנת 1950 "חזרה בתשובה", נדרה נדרים נזיריים, ובילתה את רוב שארית חייה בתפילה ובלימוד. נפטרה מסיבוכים בשבר הירך לאחר נפילה קשה. אין להחמיץ את פסלה מעל הקבר.
- César- Franck 1822 –1890
מלחין, פסנתרן, אורגניסט ומורה למוזיקה אולי ראיתם מונומנט לזכרו בגינת סמואל-רוסו ברובע השביעי מול בזיליקת סן קלוטיל שם ניגן מ1958 ועד מותו בעוגב. מדליון הברונזה בקברו הוא מאת אוגוסט רודין.
גדולי הפסלים של צרפת
- Paul Cabet 1815-1876
פול קאבט היה פסל מפורסם שהתמחה אצל אביו החורג והפסל הדגול פרנסואה רוד. כשאתם נמצאים בגדת פרנסואה מיטראן פנים ללובר הגב לגשר קרוסל קחו 50 מטר שמאלה הרימו מבט. רואים את הקשת הראשונה? זהו הפסל "חדר הרחצה של ונוס" מאת קאבט. פסליו של קאבט במוזיאון אורסי כמו "סוזן באמבטיה" הם יצירות מופת שאין להחמיץ. גם את פורטרט הברונזה מעל קברו של אביו החורג פרנסואה רוד פיסל קאבט. קברו של קאבט הוא אחד היפים בזכות לוח הברונזה שמציג אישה בוכייה בגלימה. אותה דמות מפסלו של קאבט "1871" שגם מוצגת במוזיאון אורסי שהיא למעשה אשתו שנפטרה. נפלא.
- Jules Dalou 1838-1902
ז'ול דאלו מגדולי הפסלים של צרפת. "ניצחון הרפובליקה" בכיכר נסיון, מונומנט לשארל אלפנד בשדרות פוש, מונומנט לדלקרואה בגני לוקסמבורג ועוד. לעומת זו הופתעתי למראה קברו הפשוט, שלא לומר עלוב, של הפסל הדגול.
- François Rude1784-1855
- Sophie Frémiet rude1797-1867
פרנסואה רוד פסל אהוב עליי במיוחד קבור יחד עם אשתו האהובה. סופי, ציירת מוכשרת בזכות עצמה ושמה חקוק בצד הקבר. סופי היא גם אחיינית של הפסל פול כבט. האגדה אומרת שלפי תווי פניה רוד פיסל את גאון המלחמה ב"יציאת המתנדבים" שבשער הניצחון.
- Antoine Bourdelle 1861-1929
את אנטואן בורדל אין צורך להציג. מגדולי פסלי צרפת שעליו תוכלו לקרוא בהרחבה כאן וכמובן לבקר במוזיאון הנושא את שמו או לראות את עבודותיו במוזיאון אורסי שם הם מוצגים עד גמר השיפוצים במוזיאון.
- Paul Belmondo 1898-1982
פול בלמונדו פסל ידוע ואביו של השחקן ז'אן-פול בלמונדו. צמד מפסליו תוכלו לראות בגני טווילרי. בנוסף נמצאים בבית הקברות שני מדליונים מאת בלמונדו על מצבות חברים.
פסל החירות, נשיקה וקיסר אחד
- 1921-1998 César Baldaccini
סיזר בלדצ'יני, אומן יליד מרסיי שייצר בעיקר פסלים מחלקי מתכת מולחמים. אתם מכירים אותו בעיקר בזכות פסלו "סנטור" מחווה לפיקסו והאגודל ברובע לה דיפאנס. העתק של סנטור ניצב גם מעל קברו.
הידעת? גם פרס קיסר (César Award) עוצב בשנת 1975 ע"י בלדצ'יני ושוקל 3.6 ק"ג ועשוי ברונזה.
- Frédéric Auguste Bartholdi 1834-1904
את אוגוסט ברתולדי נדמה לי אין צורך להכיר. מתכנן פסל החירות בניו יורק אבל אני חייב להוסיף את האריה מבלפורט, 22 מטר אורכו 11 מטר גובהו עשוי אבן חול אדומה. את הכפיל של אריה בלפורט מברונזה תראו ברובע 15 בפריז צמוד לקטקומבות.
- Constantin Brâncuși 1876-1957
קונסטנטין ברנקוזי (ברנקושי ברומנית), פסל מפורסם יליד רומניה שחי בפריז. פרסומו בא לו בעיקר בזכות פסלו "הנשיקה" על שלל גרסאותיו. אחת הגרסאות תהפוך לסוגיה משפטית יצרית רבת שנים ששווה הרבה כסף.
- Gabriel Davioud 1824-1881
גבריאל דויאו, מגדולי הארכיטקטים של פריז שעבד בתקופת נפוליאון השלישי תחת הברון האוסמן. קברו של הארכיטקט הדגול הוא מאוד פשוט וקשה לגילוי.
- Brassai 1899-1984
גיולה חלאש, יליד הונגריה שידוע בכינוי בראסיי. היה צלם עיתונות שהתאהב וחי בפריז עד מותו.
- Jules Breton 1827-1906
ז'ול ברטון היה צייר מפורסם בצרפת, אך שמו פחות ידוע לרובנו. ברטון גם היה צייר אמיד בניגוד לבן תקופתו ואן גוך שהיה עני מרוד.
- 1914-1991 Shapour Bakhtiar
שפור בחטיאר, ראש ממשלת איראן לשעבר למד בצרפת ואף לחם בשורותיה לפני שחזר לאירן. אביו הוצא להורג ע"י רזא שאה פהלווי השאה האירני.
הנקודה היהודית
- 1849-1923 Max Nordau
מקס נורדאו, ממייסדי התנועה הציונית. סופר, מנהיג ציוני, רופא ומבקר חברתי. נולד שמעון מקסימיליאן סודפלד בפשט, הונגריה, בנו של גבריאל סודפלד, רב אורתודוקסי ממוצא ספרדי. בשנת 1880 הגיע לראשונה לפריז. מקס נחשב לסופר שנוי במחלוקת בשל התקפותיו על אמנות אירופית עכשווית, התנהגות חברתית ופוליטית. נישא לאישה פרוטסטנטית ונטש את המסורת היהודית והכריז על עצמו כגרמני. בשנת 1920 חזר מקס לפריז ושם נפטר בגיל 73 לאחר מחלה ממושכת.
- Alfred Dreyfus 1859-1935
כולם מכירים את פרשת דרייפוס שבה הואשם הקצין היהודי בריגול ונידון למאסר עולם באי השדים. זוכה סופית רק ב1906, וגוייס שוב במלחמת העולם הראשונה. הלווייתו עברה דרך כיכר הקונקורד.
- 1893-1943 Chaïm Soutine
חיים סוטין, צייר יהודי יליד רוסיה הלבנה הגיע בגיל 20 לפריז והתיישב תחילה במושבת האמנים לה רוש. כיום כולנו מכירים אותו אך סוטין חי בנדודים ועוני כל חייו עד שנפטר בגיל 50 מכיב כיבה.
- René Cassin 1887-1976
רנה קסאן יהודי ממוצא ספרדי זוכה פרס נובל לשלום 1968. משפטן, פרופסור למשפט ושופט. איש זכויות אדם, השתתף בניסוח הצהרת זכויות האדם האוניברסלית שאומצה ע"י האום. ב-1987 שרידיו הועברו לפנתאון. אתם בטח מכירים את ביה"ס רנה קסאן בירושלים על שמו שנחנך ע"י קסאן עצמו בספטמבר 1974.
סיפורים קטנים מבית הקברות מונפרנאס
- Alexis Boyer 1757-1833
אלקסיס בוייר בנו של תופר ואולי זה מסביר את מקצועו-מנתח. ואיפה לומד מי שאין לו כסף? בחנות של סַפָּר שבזמנים ההם היו גם מנתחים בצבא בזכות שליטתם בתער. מאוחר יותר בוייר יהיה הרופא מנתח של נפוליאון ויועץ ללואי ה-18 שארל העשירי והמלך לואי-פיליפ.
- Aristide Boucicaut 1810-1877
אריסטיד בוסיקו מייסד בית הכלבו הראשון בפריז לה בון מארש. שימו לב ללוח הברונזה למטה שמציין זאת.
- Mireille Darc 1938-2017
מיריי דארק שחקנית ובימאית צרפתייה. בת זוגו של אלן דילון במשך 15 שנה. על קברה תמיד פרחים צחורים כשלג.
- Paul Picasso 1921-1975
פול פיקאסו, בנו של פבלו פיקאסו מאשתו הראשונה אולגה חוכלובה(נישאו בקתדרלת סנט אלכסנדר-נבסקי האורתודוקסית בפריז). השניים לא היו ביחסים טובים בלשון המעטה.
- Roland Moreno 1945 – 2012
השם רולנד מורנו כנראה אינו אומר לכם כלום אך פריט אחד קטן שהמציא כולם מכירים, כרטיס אשראי. מורנו יהודי מצרי קיבל את עיטור לגיון הכבוד בשנת 2009. שימו לב לקברו שצמוד לאדגר קינה בצורת כרטיס אשראי.
הקבר הרומנטי, לוח השחמט, הטייס והשחקנית היפיפייה
- Jacques Demy 1931 –1990
- Agnès Varda 1928 –2019
אין ספק שהקבר הקבר הרומנטי ביותר וגם הפטורלי שייך לז'אק דמי ואנייס ורדה. אנייס, במאית קולנוע, תסריטאית, צלמת ואמנית צרפתייה ילידת בלגיה. ז'אק, בן זוגה של אנייס היה במאי קולנוע מפורסם, נפטר בגיל 59 ממחלת האיידס. קברם מוצל מתחת לעץ וספסל לידו, שם יושבים מבקרים למנוחה או קריאת ספר.
- François Coli 1881- 1927
פרנסואה קולי החל בתור קצין ים ועשה הסבה לטיס והמשיך למרות שאיבד את עינו. קולי החל לשבור שיאים בטיסות ארוכות אך בתאריך 8 במאי 1927 מזלו אזל. קולי ושותפו שארל נונגסר ניסו לטוס מפריז לניו יורק, הטיסה הטרנסאטלנטית הראשונה, אך מטוסם התרסק בים. אם אתם זוכרים סיפרתי על מסעדת המישלן L'Oiseau Blanc (הציפור הלבנה) שנמצאת במלון הפאר פנינסולה ובחוץ תלוי מטוס. המסעדה נקראת על שם מטוסם להנציח את הטיסה.
- Alexander Alekhine 1892-1946
אלוף עולם בלתי מעורער בשנים 1927-1935 ובשנים 1937-1946 נפטר בגיל 53 בשנת 1946 בפורטוגל. שרידיו הועברו לבית הקברות מונפרנאס בשנת 1956 קבור ביחד עם אשתו גרייס.
- Charles garnier 1825-1898
שארל גרנייה ארכיטקט אופרה גרנייה המפוארת בפריז.
- Jean Léopold Morice 1834-1920
לאופולד מוריס הפסל שאחראי לפסלה של מריאן בכיכר רפובליק ביחד עם אחיו שארל שתכנן את הבסיס.
Jean Seberg 1938-1979
ז'אן סברג שחקנית קולנוע אמריקאית שהפכה לאייקון צרפתי לאחר הופעתה בסרטו של ז'אן לוק גודאר "עוצרת נשימה משנת 1960. התאבדה בגיל 40 בלבד ומאשימים בכך גם את האף בי איי ברשות הובר שרדף אותה, אבל זה כבר סיפור אחר.
כאשר המדע נפגש עם בית קברות
Jean pierre causse 1926- 2018
אחת היצירות המסתוריות שהיו בבית הקברות הוא גוש אבן שחור בלי שם וצורה מוזרה, היום נגלה את סודו.
מיילן גרמונט (Milène Guermont) ילידת נורמנדי היא אמנית וממציאה מיוחדת. יצירות האמנות שלה במרחב הציבורי הם שם דבר בעיקר הבטון הרב חושי שבו אתמקד. בית הקברות מונפרנאס נבחר לאכלס יצירה שהוזמנה ע"י מדען ועשוי מבטון מזוין סיבים בעלי ביצועים גבוהים. הצללית של הפסל מזכירה את הרי דרום מערב צרפת שם נולד המדען. המיצג נוצר על ידי 12 היבטים, המייצגים את 12 הקומות של התא הפוטו-אלקטרי עם אלקטרונים מרובים שהמציא המדען. הודות לסיבים אופטיים המוטבעים בבטון, האור עובר מפן אחד למשנהו, כמו האלקטרונים בתא הפוטו-אלקטרי. כאשר ענן, ציפור או מבקר עוברים מול סיב אופטי, הוא מחשיך נקודת אור בפן אחר. אז מי קבור שם? ז'אן פייר קאוס היה פיזיקאי ומדען שעסק רבות גם בחלל, זכה להמון פרסים והוקרה בצרפת ומחוצה לה.
החתול ריקרדו וציפור הברזל
אי אפשר לפספס שני קברים מאוד מעניינים, הראשון בדמות ציפור והשני חתול צבעוני. החתול הצבעוני נקרא ריקרדו, על שם ריקרדו מאנון שנפטר מאיידס בשנת 1989. הציפור היא על שמו של ז'אן ז'אק גוזמן שגם הוא נפטר ממחלת האיידס בשנת 1998. המחבר בין שניהם היא האמנית ניקי דה סן פל שייצרה לכבוד שני חבריה את יצירות האמנות המרהיבות. החתול, צבעוני ומחייך מכוסה בלבבות ופרחים מראה את אהבתה של היוצרת לחברה. הציפור, מכוסה במראות משקפת את האור והשמיים בניגוד למתכת הקשה, הזוויתית והחלודה שמסמלת את הסבל שעבר. האם אתם מסוגלים לחבר בין שני הפסלים ולחבר ליצירה מאוד מוכרת בפריז? אם לא אתן לכם רמז עבה: מזרקת סטרוונסקי מול מרכז פומפידו. גם היא יצירתה של ניקי דה סן פל.
בית הקברות מונפרנאס- סיכום
זהו חברים וחברות מקווה שנהניתם מכתבה זו שתעזור לכם למצות עד תום את נפלאות בית הקברות מונפרנאס. במפה שיצרי בעקבות ביקוריי תמצאו עוד המון קברים וסיפורים שלא נמצאים בכתבה, פשוט שוטטו לכם בשבילים וחפשו אותם. תודה
