נחזור בזמן לקתרין דה מדיצ'י
בביקורי האחרון בפריז המקום הראשון שאליו נכנסתי היה מוזיאון הבורסה לסחורות המשופץ. בואו נכנס ונלמד על ההיסטוריה של Bourse de Commerce, נכיר את המבנה ומה נמצא בו כיום.
עוד משנת 1230 עמדו בשטח בתים שבמשך השנים נהרסו, שופצו ושונו. בשנים 1574-1584 כבר נעשה שיפוץ מסיבי כאשר הבית שעמד שם וגם בתים מסביב נהרסו על מנת לבנות למלכה קתרין דה מדיצ'י ועוזרותיה הרבות בית חדש- אוטל דה לה ריין (Hôtel de la Reine). אם אתם מתפלאים איך אין ארמון למלכה, אז הוא דווקא נבנה וקראו לו ארמון טווילרי, אך בעקבות עצה שקיבלה מהאסטרולוג שלה רוגרי שמו, החליטה המלכה לשנות כתובת.
את האחוזה המפוארת תכנן הארכיטקט ז'אן בולנט (Jean Bullant (1515 –1578 , והשריד האחרון ממנו הוא עמוד מדיצ'י, אותו עמוד שאנו רואים צמוד למבנה הבורסה. העמוד שהוכרז מונומנט היסטורי כבר ב 1862, נבנה ע"י המלכה לזכר בעלה שנהרג המלך אנרי השני. זאת לאחר שהאסטרולוג המפורסם נוסטרדמוס חזה את מותו לפני שעזב את פריז. העמוד מתנשא לגובה 28 מטר, וניתן היה לעלות לקצהו בעזרת 147 מדרגות, ולצאת למרפסת הקטנה ששימשה גם את אסטרולוג המלכה קוסימו רוגרי שייעץ לה רבות אחרי שהתבונן בכוכבים. הריבוע בקצה העמוד מסמל את ארבע פינות המצפן ומעל היה בזמנו מעין כלוב זכוכית שניתן היה לשבת ולצפות בכוכבים. לאחר מותה של המלכה עברה האחוזה לידי שארל דה בורבון רוזן סויסון, וקיבלה את שמו.
מוזיאון הבורסה לסחורות התחיל כאולם החיטה- Halle aux blés
הבעלים האחרונים היה ויקטור אמדאוס, נסיך איטלקי. בשנת 1740 הנסיך נאלץ למכור את האחוזה על מנת להחזיר חובות והאחוזה נהרסה סופית שנת 1748, והתכולה נמכרה. כאמור רק עמוד מדיצ'י(Colonne Médicis) נשאר. מאוחר יותר ב1763 החלה בניית מבנה עגול ששימש לאחסנה וסחר בדגנים ובנייתו הושלמה בשנת 1767. "אולם החיטה" כך נקרא בזמנו תוכנן ע"י הארכיטקט ניקולה לה קאמו דה מז'ייר, ושימו לב למדרגות הכפולות כשאתם שם, לא מרגישים בתחילה וזוהי אדריכלות במיטבה. בתחילה המבנה העגול היה פתוח, כאשר מאוחר יותר כיפה שמסגרתה עץ הגנה מפני הגשם. הכיפה שנשרפה בשנת1811הוחלפה בכיפה חדשה עשויה מסגרת ברזל ונחושת כאשר בשיפוץ הגדול של 1888 שנעשה ע"י הארכיטקט המפורסם הנרי בלונדל מוסיפים זכוכית לכיפה. כיום הכיפה מוכרזת כמונומנט היסטורי.
בפתח הכניסה המפואר למבנה תבחינו בשלושה פסלים מרהיבים, שלושה דמויות אלגוריות שמדמות את פריז מוקפת מסחר ושפע. הפסלים נתמכים בארבעה עמודים בסגנון קורינתי. הפסלים הם מעשה ידיו של הפסל אוניסים אריסטיד קרוזי Onésime-Aristide Croisy .
מוזיאון הבורסה כיום Bourse de Commerce
מבנה Bourse de Commerce נמכר ללשכת המסחר של פריז ב 1949 במחיר סמלי של פרנק אחד, שזה הרבה פחות ממה ששילם פרנסואה פינו ב 2016. פינו המיליארדר ,השקעותיו כוללות את בתי האופנה איב סאן לורן, גוצ'י, אלכסנדר מקווין ובלנסייגה. נוסיף גם את תכשיטי בושרון, מניות בבית הכולבו פרינטמפ ורשת fnac הידועה. עיריית פריז הציעה לפינו להשכיר את המבנה ל 50 שנה תמורת 15 מיליון אירו ולשכן בו מוזיאון לאומנות מודרנית עם תערוכות מתחלפות. פינו, שכסף לא חסר לו, הפקיד בידי האדריכל היפני טאדו אנדו את שיפוץ הפנים. בעיקר מושך את תשומת הלב צילינדר הבטון הענק שמתנשא לגובה 9 מטר ואנו יכולים להסתובב סביב וליהנות מקרוב מציורי הקיר הנפלאים. העלות הכוללת של השיפוץ מוערכת ב195 מיליון אירו, והבורסה המשופצת נפתחה לקהל הרחב במאי 2021.
הפרסקו
כשאנו נכנסים למוזיאון הבורסה, הדבר שמושך ישר את העין היא תקרת הזכוכית והפרסקו הענק שמקיף את הכיפה מתחתיו. חמישה אומנים השתתפו בציור הקיר המרהיב בשנים 1886-1889. שטח הפרסקו הוא כ 1500 מטרים רבועים לא פחות! ציור הקיר בכללותו מדמה את הסחר הבין-יבשתי, הסצנות מייצגות את צפון אמריקה, הודים, עבדים, פועלים, בוקרים ורכבת קיטור שמדמה את המעבר לעולם המודרני. את החלק של צפון אמריקה צייר אווריסט ויטל לומינה שאינו מוכר לקהל הרחב אך זכה באין ספור מדליות לאורך השנים בסלון פריז ומדליית זהב בתערוכה האוניברסלית של 1889.עוד ציירו ג'ורג' קליירין את חלק אסיה-אפריקה, אלקסיס-ג'וזף מזרול, דזירה פרנסואה לאוג'י, והיפוליט לוקאס.
חלל המוזיאון
כיום החלל 6800 מטרים רבועים לא פחות,מכיל 7 אולמות תצוגה שונים ואודיטוריום שבהם מוצגות תערוכות של אומנים שונים. 5000 יצירות הם מאוסף פרנסואה פינו עצמו. בקומה השלישית תהנו ממסעדה- בית קפה עם נוף מרהיב ששווה ביקור בפני עצמה.
מסביב לרוטונדה מוצגות 24 יצירות אומנות עכשווית בתוך 24 תיבות עץ וזכוכית שנבנו עבור התערוכה האוניברסלית של פריז 1889. עכשיו נשאר לכם רק לגלות את העכבר החמוד שמדבר.
Urs Fischer יוצר המיצג המרכזי
המיצג הראשי שעומד בחלל הרוטונדה הוא של האומן השוויצרי אורס פישר. המיצג הוא רפליקה אחד לאחד של פסל רנסנס מפורסם שנקרא- חטיפת נשות הסבין מאת הפסל הפלמי ג'אמבולוניה( יוהאן מבולוניה). המבקרים מסתובבים סביב המיצג בוחנים את הזוויות ומה הוא מייצג כאילו הם בכיכר בעיר ולא בתוך מוזיאון. זו הסיבה שבחרו למקם אותו במרכז תחת כיפת השמיים. כאילו אנחנו בפיאצה דלה סיניוריה בפירנצה שם עומד הפסל המקורי. לעומת פסל השיש המקורי, פסלו של פישר עשוי שעווה אשר בוער לאיטו מתחילת התערוכה ותימס עם הזמן לאט לאט. זוהי האלגוריה- השינויים בזמן, כאשר הפסל יימס סופית והתצוגה תבוא לסיומה. כמה זמן זה ייקח? אני הייתי בספטמבר ונראה לי שייקח עוד כמה חודשים…תהנו.
כתובת: 2 rue de Viarmes
שעות פתיחה: שני- ראשון 11:00-19:00 שלישי סגור.
הגעה: Louvre – Rivoli station מטרו קו 1.
Les Halles station מטרו קו 3.
- במוזיאון הציד והטבע כבר ביקרתם?
