בלב הרובע השביעי של פריז, בין שדרות שקטות סמוך לגדת נהר הסן, מסתתר בניין שרוב התיירים חולפים על פניו בדרכם למוזיאון ד'אורסה הסמוך- ומפסידים אחד הסיפורים המרתקים ביותר של העיר. מוזיאון לגיון הכבוד ומסדרי האבירות (Musée de la Légion d'Honneur et des Ordres de Chevalerie) שוכן בארמון שנבנה עבור נסיך גרמני, נשרף עד היסוד במהפכה, נבנה מחדש כמעט בזהות, והפך לבית הגאווה הלאומי הגבוה ביותר של צרפת: הלגיון של הכבוד, שהוקם בידי נפוליאון בונפרטה ב-1802.
הכניסה למוזיאון חינמית, האולמות שקטים ומרווחים, והתצוגה פורשת יותר משבע מאות שנות היסטוריה של אותות כבוד, החל מתקופת המלך לואי ה-11 ועד ימינו. הכתבה הזו מספרת את סיפור הארמון והמוזיאון: הבנייה, השריפה, השיקום, האוסף, והדרך הטובה ביותר לבקר בו.
מוזיאון לגיון הכבוד בפריז- ארמון לנסיך גרמני
הסיפור מתחיל לא בצרפת המהפכנית אלא בשנות ה- 80 של המאה ה- 18, כאשר פרידריך השלישי, נסיך סאלם-קירבורג, בן למשפחת אצולה גרמנית, הזמין מהאדריכל פייר רוסו (Pierre Rousseau) ארמון מפואר על חלקת קרקע צרה בין רחוב ליל לגדת הסן. הבנייה, שנמשכה בין 1782 ל-1787, יצרה אחד ממבני המגורים היפים והמקוריים של פריז הטרום-מהפכנית: מצד הנהר חזית מעוגלת ואלגנטית עם מרפסות הצופות אל הסן, ומצד הרחוב שער ניצחון מונומנטלי בהשראה קלאסית וקולונדה כפולה מרשימה.
שימו לב לפסלו של תומס ג'פרסון מחזיק באיור של מונטיצ'לו מביט לעבר הוטל דה סאלם בצד הגשר.
המבנה, שנודע כ'הוטל דה סאלם' (Hôtel de Salm), הותיר רושם כה עמוק על בני התקופה עד שתומאס ג'פרסון, ששהה בפריז כשגריר ארצות הברית וצפה בבנייתו מול חלונו, כתב שהתאהב בבניין לא באישה. יש הטוענים שהשראתו ניכרת בעיצוב הבית הלבן ובמונטיצ'לו(האחוזה והמטעים של ג'פרסון בארה"ב). הארמון הפך עד מהרה לסמל של טעם וסגנון, ולדוגמה ליחסים שבין אדריכלות קלאסית להפגנת מעמד.
המהפכה, נפוליאון והלגיון החדש
המהפכה הצרפתית שינתה את גורל הארמון כפי ששינתה את גורל בעליו: הממשל המהפכני הלאים את הנכס, ומשפחת סאלם-קירבורג איבדה את אחוזתה. הנסיך עצמו יאבד את ראשו בגיליוטינה בתאריך 23 ליולי 1794 ביחד עם אלכסנדר דה בוארנה, מאהבה של אחותו. שניהם קבורים בבית הקברות פיקפוס. שנים ספורות לאחר מכן, ב-19 במאי 1802, ייסד הקונסול הראשון נפוליאון בונפרטה את 'לגיון הכבוד', עיטור לאומי חדש שנועד להעניק הכרה לאזרחים ולחיילים על שירות יוצא דופן למדינה, ללא הבדל מעמד או מוצא, בניגוד מוחלט לסדר האצולה הישן שבוטל במהפכה.
הידעתם: אלכסנדר דה בוארנה הוא בעלה הראשון של ז'וזפין בונפרטה.
ב-13 במאי 1804 הוענק לבניין תפקיד חדש: הוא הפך למשכנו הרשמי של הלגיון החדש ושונה שמו לארמון הלגיון של הכבוד (Palais de la Légion d'Honneur). מאז ועד היום, זהו המקום שבו יושבת ה'קנצלריה הגדולה' המנהלת את העיטור היוקרתי ביותר של הרפובליקה הצרפתית , עיטור שממשיכים להעניק נשיאי צרפת עד עצם היום הזה.
מוזיאון לגיון הכבוד- האש שכמעט מחקה הכול
במאי 1871, בימיה האחרונים והאלימים של קומונת פריז, הוצת הארמון בידי הקומונרים הנסוגים. באותה מתקפה הוצתו גם ארמון הטווילרי, בית העירייה ואת בניין בית המשפט לחשבונות. האש כילתה את פנים הבניין כמעט כליל, ורק החזיתות המפוארות של רוסו שרדו את הלהבות. השיקום, שבוצע בין 1871 ל-1874 בידי האדריכל אנסטאז מורטייה (Anastase Mortier), נועד להישאר נאמן ככל האפשר לתכנון המקורי של רוסו מבחוץ, בעוד שהפנים עוצב מחדש ברוח סוף המאה ה-19. אמנים כמו ז'אן-פול לורנס, תיאודור מאיו ואחרים יצרו את הקישוט הפנימי החדש, כך שהארמון שעומד היום הוא שילוב נדיר של חזית המאה ה-18 ופנים המאה ה-19, עדות שקטה לאחד הפרקים האלימים ביותר בהיסטוריה של פריז המודרנית.
בתוך המוזיאון- אוצרות של כבוד
המוזיאון עצמו נפתח ב-1925 באורוות הישנות של הארמון, ועבר שיפוץ ותכנון מחדש מקיפים ב-2006. התצוגה הקבועה שלו פורשת מסע כרונולוגי בעולם העיטורים וההוקרה הצרפתית: החל מאותות הכבוד הראשונים מתקופת המלך לואי ה-11 במאה ה-15, דרך מסדרי האבירות המלכותיים הישנים, ועד להולדת הלגיון של הכבוד עצמו. בין המוצגים הבולטים ניתן למצוא זיכרונות אישיים הקשורים לנפוליאון בעצמו, מדליות, חרבות טקס, תיעוד ומעל 300 דיוקנאות של אישים שקיבלו את העיטור לאורך הדורות. המוזיאון מציג גם עיטורים זרים מרחבי העולם, ומאפשר להשוות בין מסורות הענקת הכבוד השונות של מדינות שונות, מה שהופך אותו לאחד מהמוזיאונים המקיפים בעולם בתחומו.
מפנה משמעותי בתולדות המוזיאון חל ב-2008, כשהופקד בו לתצוגת קבע חלק ניכר מאוספו של אנטוניו בנדטו ספאדה (Antonio Benedetto Spada), אספן איטלקי הנחשב לגדול אספני העיטורים ומסדרי האבירות בעולם. הפקדת האוסף הפכה את המוזיאון הפריזאי הקטן והצנוע יחסית לכתובת בינלאומית מובילה לחקר תולדות ההוקרה הממלכתית. אותות ממדינות שונות ומתקופות היסטוריות מגוונות, לצד תצוגות הבית של הלגיון הצרפתי עצמו. כיום מציע המוזיאון לא רק סיפור צרפתי לאומי, אלא גם חלון להיסטוריה גלובלית של הענקת כבוד והוקרה. מהמאה ה-15 ועד ימינו, תחת קורת גג אחת, ובכניסה חינמית לחלוטין.
מידע שימושי
מוזיאון לגיון הכבוד
כתובת: 64 Rue de Lille
שעות פתיחה: רביעי- ראשון: 13:00-18:00 הכניסה חינם.
מטרו: קו 12 תחנה Assemblée Nationale או Solférino
- במוזיאון היהדות כבר ביקרתם?







