פאלה רויאל פריז Palais–Royal Paris הוא אחד האתרים היפים בפריז נקודה. כל מי שמגיע להצטלם על העמודים לאינסטגרם לא מבין בכלל איזו היסטוריה יש כאן. מבנה אבן מדהים ביופיו ועוצמתו, וגן פסטורלי שמשלים אותו. הקרדינל רישלייה ידע לבחור מקום טוב אבל גם הוא בטח לא חלם שהמקום יהפוך למרכז התענוגות הראשון בפריז. הרשו לי לספר לכם בקצרה (לא כל כך..) על 400 שנות היסטוריה. סיפור של עוצמה פוליטית, תככים, בגידות, אדריכלות במיטבה, וגן מדהים שידע תהפוכות רבות. בתור בונוס אפתיע אתכם בכמה אנקדוטות פחות ידועות שכוללות חתולים, לובסטר, איבוד בתולין, רציחות, אוכל ואופנה. מסוקרנים? אז בואו נתחיל את מסענו היישר במאה ה-17.
הקרדינל רישלייה מעוניין בבית חדש
את שמו של קרדינל רישלייה רובנו מכירים. דמות עוצמתית ומשפיעה, שכיהן כראש הממשלה של המלך הצעיר לואי ה-13. רצונו של הקרדינל היה להתגורר בסמוך לארמון הלובר, שם התגוררו המלך הצעיר ואמו מארי דה מדיצ'י, השליטה בפועל לאורך תקופת ילדותו של לואי ה-13. מה עושים? רוכשים בשנת 1624 שטח אדמה ממול ללובר שם עמד אוטל דה רמבוייה ומתחילים לתכנן. האדריכל ז'אק למרסייה נקרא לתכנן את מה שיקרא אוטל קרדינל בשנת 1627, אך הבנייה תחל בשנת 1633 ותסתיים בשנת 1639. על עיצוב הנוף יופקדו פייר דסגוט וז'אן לה נוטר, אביו של הגנן הידוע אנדרה לה נוטר, לפי עיצוב של ז'אק בויסו, אבי הגננות המודרנית בצרפת.
הפאלה עצמו יתרכז סביב שני חצרות, הראשונה והקטנה יותר נמצאת אחרי הכניסה הראשית. השנייה, חצר הכבוד פונה לגן כאשר בזמנו הארקדה שתחמה אותו הייתה סגורה בגדרות ברזל. כך הבדילו בין החלק הפרטי לגינה שהייתה פתוחה לכולם. את החצר תחם מעבר מכוסה עם קשתות לאורכו. אם נעמוד בחזית ברחוב סן אונור אז צד שמאל היו אוספי הקרדינל, ואחריהם מטבחים. צד ימין פינת רחוב ולואה היה תיאטרון שם הציג מולייר ואח"כ חברו הטוב ז'אן בטיסט לולי אשר יפתח שם אקדמיה. בנוסף נבנו דירות מגורים ומגורי משמר הקרדינל. שימו לב לתבליטים על הקירות סביב חצר הכבוד, אלו הם השריד האחרון של פאלה-קרדינל. בתבליטים סמלים ימיים כמו חרטום ספינה ועוגן.
הקרדינל עצמו לא נהנה יותר מדי מהארמון שנבנה עבורו מכיוון שנפטר בשנת 1642. מכיוון שלא היו לא יורשים, קרדינל רישלייה הוריש בחייו את הארמון למלך צרפת. את זמנו בארמון העביר רישלייה עם חתוליו הרבים שהתגוררו באגף צמוד למגוריו. לחתולים, בינם סומיז(כנוע) שהיה האהוב עליו, ולוציפר עושה הצרות, עמדו שני משרתים וגם רופא שיניים.. אוכל מועדף? חזה עוף. כמובן שגם ההולכים על ארבע נכנסו לצוואה, עם הוראות לפנסיון עבורם שידאג לכל מחסורם. כמו שצריך!
אן מאוסטריה ולואי ה-14 מגיעים לפאלה רויאל
לאחר מותו של רישלייה הפך הארמון לפאלה-רויאל(ארמון מלכותי) תחת לואי ה-13 אך רצה הגורל וגם הוא לא האריך ימים ונפטר בשנת 1643. דיירת חדשה בארמון היא אלמנתו של לואי ה-13, המלכה העוצרת אן מאוסטריה, אמו של לואי ה-14. מי שעוד עבר לארמון הוא יורשו של רישלייה הקרדינל מזארין. הילד ואחיו הצעיר פיליפ הדוכס מאנז'ו דווקא אהבו לשוטט בגנים של פאלה רויאל, אך זה השתנה במהלך התקוממות הפרונד. בלילה שבין 9 ל-10 בפברואר 1651, כאשר לואי היה בן שתים עשרה, פרץ המון פריזאי זועם לפאלה רויאל ודרש לראות את מלכם. כשהם הוכנסו לחדר המיטה המלכותי, הם הביטו בלואי, שהעמיד פני ישן, נרגעו, ואז עזבו בשקט. האיום על משפחת המלוכה גרם לאן לברוח מפריז עם לואי המבועת ואנשי החצר שלו, מי אמר ארמון וורסאי? אגף המגורים של אן היה דווקא מאחור ומי שילך לרחוב ולואה מס' 8 יראה מרפסת ברזל שריד לתקופתה של אן משם יכלה להשקיף לגן.
זמנים סוערים היו גם באנגליה וגם בצרפת עם מלחמות אזרחים. באנגליה שילם המלך צ'ארלס הראשון בראשו בשנת 1649. אשתו, המלכה הנרייטה מריה, במקרה אחותו של לואי ה-13 נמלטה עוד קודם עם בתה הנרייטה אן לצרפת. לאחר שהכסף נגמר, עברו מטירת סן ז'רמן לדירה בארמון הלובר ולבסוף לפאלה רויאל שם התגוררה משפחת המלוכה. עכשיו צריך לחתן את הילדים, המלכה אן מאוסטריה החליטה שלואי יתחתן עם מריה תרזה מספרד ופיליפ יינשא להנרייטה אן. פיליפ והנרייטה אן נישאו שנישא בשנת 1661, ויתגוררו בהסכמת המלך בפאלה רויאל, אך הנרייטה אן נפטרה טרם עת בשנת 1670.
בית אורליאן מתיישב בפאלה רויאל
לבקשת הדוכסית אנדרה לה נוטר יתכנן גנים חדשים אך אלו יצאו לפועל רק בשנת 1674 כולל עיצוב חדש לגן פרטי שהיה נמצא בין אוטל בריון לספרייה. הזוג המלכותי העדיף להתגורר באוטל בריון שכבר לא קיים ומיקומו היה בצד של רחוב רישלייה היכן שרחוב מונפנסיה מוביל לפאלה רויאל.
בתקופתם הפך פאלה רויאל למרכז החברתי של פריז וכל המי ומי התארחו שם בסלונים ספרותיים או מסיבות ערב. כמובן בלי פיקנטי אי אפשר, אחת מהחברות של הדוכסית לואיז דה לה ולייר הייתה פילגשו של המלך לואי ה14 וכאן ילדה ב 1663 את בנו שארל. פיליפ יתחתן בשנית עם הנסיכה פלטין בשנת 1671 ויקבל לידיו את פאלה רויאל בשנת 1692. לאחר מותו של פיליפ, הדוכס מאורליאן, ב1701, פאלה רויאל יעבור לבנו פיליפ השני, שנישא לבתו האהובה אך לא חוקית של לואי ה14, פרנסואז.
פיליפ השני בניגוד לאביו אהב נשים והרבה, בתקופתו פאלה רויאל שימש להוללות עם פילגשיו הרבות. הזוג המלכותי העדיף להתגורר באוטל בריון שכבר לא קיים ומיקומו היה בצד של רחוב רישלייה היכן שרחוב מונפנסיה מוביל לפאלה רויאל. תוספת חדשה הייתה ספרייה וגלריה חדשה לאורך רחוב רישלייה עבור אוסף הציורים של בית אורליאן, מאת ז'ול מנסארט ועוזרו פרנסואה ד'אורביי. דבר לא מובן בכלל היה שהאוסף שהכיל כ 500 ציורים היה נגיש לקהל הרחב.
כאשר פיליפ השני נפטר בשנת 1723 בנו לואי ירש את התואר. הדוכס העדיף להתגורר בטירת סן-קלוד, שהיה ריק מאז מותה של הנסיכה פלטין ב-1722, ופאלה רויאל נזנח. סיבה נוספת להזנחה היא שהמלך לואי ה-15 עבר לוורסאי עם בתי המשפט, הנשפים וחיי החברה. אך אל דאגה עוד ימים סוערים לפנינו.
לואי פיליפ השני מגלה שאי אפשר לברוח משם המשפחה
לואי פיליפ ירש את אביו כדוכס מאורליאן בשנת 1752. דירות חדשות יתווספו באגף הצפוני רחוב ולואה ע"י הארכיטקט פייר ד'איברי. כאן חגגה אשתו של לואי פיליפ, לואיז הנרייט דה בורבון עד כלות נשימתה. הדוכסית הענוגה נישאה בגיל 17 ללואי פיליפ שנקרא "השמן" בקפלה של ארמון וורסאי. ההתחלה הייתה מבטיחה, אך לאחר שהדוכס כבר קרס תחת נטל סיפוקה, החלה הדוכסית לחגוג עם גברים רבים ולשמור על המוניטין של פאלה רויאל.. אך רצה הגורל והדוכסית שחייה את החיים במלואם תסיים אותם רק בגיל 32 בדירתה בפאלה רויאל.
בנם לואי פיליפ השני ד'אורליאן ואשתו לואיז מארי אדלייד דה בורבון שנישאו בשנת 1769 יעברו לפאלה רויאל בשנת 1780. לואי פיליפ השני התכחש לאביו וטען שבכלל עגלון בפאלה רויאל הוא אביו האמיתי. טיעון קצת מוזר לא? אבל כשאתה רוצה למצוא חן בעיניי המהפכנים כנראה תעשה הכל. זה כולל החלפת שם משפחה לפיליפ שיוויון (Philippe Égalité), והצבעה בעד עונש מוות לבן הדוד, המלך לואי ה-16 מה שהפתיע רבים. אך כשלוקחים בחשבון שאתה "נסיך הדם הראשון", שזה אומר הראשון לכתר אם אין יורשים חוקיים למלך אז אולי אפשר להבין. בכל מקרה זה לעולם לא יקרה, טוב כמעט. לואי פיליפ השני יעלה גם הוא למשפט ומשם ישר לגיליוטינה להיפרד מראשו. בנו לואי- פיליפ הראשון(המלך האזרח) יהפוך בעתיד למלך הצרפתים.
כיום מה שאנו רואים ברובו הוא בזכותו של לואי פיליפ השני, ופאלה רויאל הולך לקבל את המראה המוכר שלו. הדוכס שהיה מצוי בחובות כבדים לאחר שפיזר כספים בלי סוף, גילה את האור. יש לי שטח ענק אמר לעצמו, אולי ננצל אותו לעשות כסף? בואו נוסיף אגפים חדשים, נפתח חנויות ובתי קפה, נשכיר דירות ונרוויח. נפתח את הגנים לתושבי פריז ללא קשר למעמדם, המשמר השוויצרי שלי ישמור על המקום. כאן גם החלו זרעי המהפכה לנבוט. מכיוון שפאלה רויאל והגנים הם רכוש פרטי של בית אורליאן למשטרה לא הייתה כניסה. היעקובינים, שלואי פיליפ השני נמנה עימם, ניצלו זאת להיפגש שם ולדון בתוכניות לעתיד ללא הפרעה בתמיכתו של הדוכס. יתרה מכך, פיליפ שוויון כפי שנקרא מכר יצירות אמנות לממן עניים, פיזר מטבעות כסף במהלך הפגנות, נתן מחסה בחורף לחסרי בית ואישר הפצת חוברות מהפכניות.
מרכז המין של פריז
תיאטרון האופרה של רישלייה נהרס בשריפה בשנת 1763, אך יבנה מחדש לפי עיצובו של האדריכל דספרו. התיאטרון יפתח מחדש בשנת 1770, וימשיך לשמש את האופרה עד 1781 אז עלה באש ולא יבנה מחדש.
פיליפ השני הביא את האדריכל ויקטור לואי בשנת 1784 לבנות שלוש גלריות חדשות מסביב לגן למסחר ומגורים. בארקדות בקומת הקרקע הושכרו שטחי מסחר, קומת ביניים הייתה לדירות והקומות העליונות ברובם היו מגורי משרתים. ומעל דירות מגורים. שלוש הגלריות יקראו על שמות בניו. מונפסייה לאורך רחוב רישלייה, ממול גלריית בוז'ולה ומצד ימין גלריית ולואה. ולואה הוא בעצם הדוכס מולואה ולעתיד מלך הצרפתים לואי-פיליפ עם רחוב באותו השם. הארקדות הכילו לא פחות מ145 חנויות שונות: בתי קפה, מספרות, סלון יופי, קיוסקים, חנויות ספרים, פרוות, תכשיטים ושעונים. החידוש- חלונות זכוכית גדולות שמשכו גם את המעמד הבינוני להתפתות ולקנות כמו העשירים או לפחות לשבת לכוס קפה. דרך אגב, לימונדה הייתה משקה פופולארי מאוד בקיץ בפריז ומה יותר טוב מכוס מרעננת על ספסל בגינה? פאלה רויאל היה בשיאו, סלונים ספרותיים, בתי קפה הומים, גן נפלא, מה חסר? זכרו שכל השטח הוא פרטי, מוגן במשמר והארקדות מציעות מחסה מהשמש או גשם, מקום מפלט מושלם מהמולת העיר והרחובות הבוציים מסביב. כאשר הערב יורד על פאלה רויאל מסחר אחר נפתח והוא "שוק הבשר", ואני לא מתכוון לקצביות שמוכרות נתחים מובחרים..
כן, מסתבר שפאלה רויאל היה מרכז המין של פריז עם "חנויות תירוצים" שכשמם כן הם. החנות היא רק תירוץ, ובפנים לא מכרו עתיקות בואו נגיד כך. הנשים שעסקו במקצוע העתיק בעולם טיילו להן לבושות בשמלות יפות, כובע ותסרוקת אופנתית. גם היררכיה הייתה, סנונית- יצאנית רחוב, בונה- יש לה חדר מושכר, קוקוט(עוף/פרגית) הם קורטיזנות שאושר להם להיכנס לאולמות משחקים, בתי קפה ומסעדות לצוד קליינטים עשירים. גם אולמות הימורים היו, וקצת קשה לתאר היום מאות נערות עובדות מסתובבות בין הארקדות מחפשות קליינטים אך כך היה. לא פלא שגם הדמות המפורסמת ביותר בצרפת היה בין המבקרים.
מי הקצין הצעיר שאיבד את בתוליו בפאלה רויאל?
בתאריך 7 בנובמבר 1787 עלה סגן תותחנים צעיר על ספינה מאוקזר לפריז כשהוא בגיל 18 בלבד. לאחר שהתמקם במלון שרבור ברחוב סן אונור, פנה הקצין הצעיר למקום הכי מדובר בעיר-פאלה רויאל. הקצין הצעיר אמנם בא בענייני משפחה, אך המקום הסוער ריתק אותו לא משנה מה הייתה השעה. הסיפורים שהתרוצצו על המקום משכו אותו כמו מגנט, בכל זאת המקום הכי מדובר בעיר.
ביום חמישי 22 בנובמבר לאחר שסיים לצפות בהצגה פנה הקצין הצעיר שוב לפאלה רויאל. כאשר נשען על אחד משערי הברזל, עיניו קלטו אישה יפה וצעירה אשר נעמדה והחזירה מבט. לא קר לך? שאל הקצין הצעיר, אין ברירה ענתה העלמה צריך לעבוד. רוצה שנלך לחדר? שאלה, ומה נעשה שם? ענה. נתחמם יחד ואתה תבוא על תאוותך ענתה. אומרים שאלפי נשים עובדות הסתובבו בפאלה רויאל באותה תקופה, שמות כמו ז'סמין (יסמין), אבריקוט(משמש), סרפנטין(נחשית) ואנז'ני(תמימה) היו נפוצים. ללא ספק, סגן נפוליאון בונפרטה הצעיר לא ישכח את הלילה שבו איבד את בתוליו בזרועותיה של מדמואזל דשאן במקום הכי במדובר בעיר.
פאלה רויאל הופך לקניון הראשון בצרפת
רוצים גם לחוש משב היסטוריה? מסעדת היוקרה Le Grand Véfour נמצאת כאן משנת 1784. תחילה זה היה בית קפה ושמו שארטר. אשר נקנה ע"י ז'אן ופור בשנת 1820 וקיבל את שמו. גם היום אתם מוזמנים לחוויה קולינרית עם היסטוריה משופעת מפורסמים. אמרת פריז אמרת תרבות ותאטראות. שניים חדשים יבנו, הראשון, "תיאטרון בוז'ולה", היה תאטרון בובות קטן שנפתח ב 1784 ושינה פניו מספר פעמים ומשנת 1831 אנו מכירים אותו בשם תיאטרון פאלה רויאל. השני והגדול יותר יבנה בפינה המערבית בשנת 1786 ויפתח בשנת 1790. זהו כמובן הקומדי פרנסז שבשבילו יהרס אוטל בריון.
ומה תגידו על חנויות מעץ שנבנו בשנת 1786 לאורך גלריית הגינה? אך זה כלום לעומת החידוש הנועז שנבנה בשנת 1787 באמצע הגן. הדוכס החליט לבנות באמצע הגן קרקס באורך 100 מטר ורוחב 16 מטר שהכיל 40 חנויות מתחת לאדמה. היינו מוצאים שם מתחם אוכל, מקומות בילוי, אולמות משחקים וכמובן איך אפשר בלי שופינג! רגע, מתחם קניות שמתחיל מתחת לאדמה? מי אמר קניון לה האל? כך הוקם הקניון הראשון בצרפת שלצערנו נהרס בשריפה ב 15 לדצמבר 1798 ולא יקום מחדש.
בחנות של מארי-ז'אן(רוז) ברטין הרחוב רישלייה 26 כבר ביקרתם? רוז ברטין גדלה בבית עני אך למדה את מקצוע הטקסטיל מגיל צעיר הודות למפעל שפעל באזור הולדתה ונפתח ע"י קולבר. כאשר עברה לפריז התלמדה אצל מעצבת אופנה מצליחה עם לקוחות הנסיכה דה קונטי, הדוכסית דה שרטר והנסיכה דה לאמבל, שיום אחד תארגן את פגישתה עם מארי אנטואנט ב 1774. כאשר עברה לרחוב רישלייה בשנת 1789, כל נשות החברה הגבוהה רצו לרכוש פריטים אצל רוז מעצבת האופנה והכובעים המופרזים של מלכת צרפת.
בשנת 1790, הסטודיו של אדמי קווינדי מעולם לא היה ריק. תוך דקות ספורות אדמי הכין פורטרטים מדהימים באיכות גבוהה תמורת מחיר נגיש לכולם. ההצלחה הייתה גדולה, אלפי לקוחות נכנסו להכין דיוקן כמו לה פאייט, מפקד המשמר הלאומי, ביילי ראש העיר וגם אורח מחו"ל כמו נשיא ארצות הברית העתידי תומס ג'פרסון.
לואי פיליפ מלך הצרפתים
לאחר שהדוכס מאורליאן, לואי פיליפ השני, החזיר את ראשו לבורא, עבר פאלה רויאל לחזקת המדינה ונקרא ארמון השוויון. כאשר המהפיכה הסתיימה, הבורבונים חזרו לשלטון תחת הדוכס החדש לבית אורליאן, לואי פיליפ הראשון. לואי פיליפ נולד בפאלה רויאל בשנת 1773, שירת בצבא אך נאלץ להימלט מצרפת לאחר שערק למחנה אוסטרי. אביו ושני אחיו נעצרו, אך למרות הוקעת הדוכס את בנו זה לא הועיל לו כידוע. לואי פיליפ ישאר 21 שנה נודד בגולה. לאחר שנפוליאון בונפרטה התפטר, חזר לואי ה-18 בן דודו של לואי פיליפ לשלטון, ולואי פיליפ חזר גם הוא לצרפת. לואי פיליפ ירש לבסוף את כס המלכות משארל העשירי בשנת 1830 ויהפוך למלך הצרפתים.
בשנת 1827 המלך לואי פיליפ הפקיד בידיו של פייר פונטיין לשפץ את גלריית אורליאן ולהקים חנויות עם גג זכוכית כיום מה שנשאר מהמקום בגלריית אורליאן הם שורות העמודים שמפרידים בין החצר לגן. בתקופתו נגמרה החגיגה, אולמות ההימורים נסגרו ועובדות המין הורחקו מפאלה רויאל. במהפכה של 1848, המון פריזאי תקף ובזז את בית המלוכה פאלה-רויאל, במיוחד את אוסף האמנות של המלך לואי-פיליפ. במהלך הרפובליקה הצרפתית השנייה, השם הארמון שונה לזמן קצר ל"פאלה-לאומי".
בתקופת האימפריה הצרפתית השנייה של נפוליאון השלישי, הפך הפאלה-רויאל לביתו של ענף הצוערים של משפחת בונפרטה, המיוצג על ידי הנסיך נפוליאון, בן דודו של נפוליאון השלישי. חדר אוכל מפואר נבנה בסגנון האימפריה השנייה, והוא ידוע כיום בשם סאל נפוליאון של מועצת המדינה. בשנת 1871 בזמן מהומות הקומונה הארמון כמעט נשרף, לאחר מכן מועצת החוקה תתיישב כאן, ואליה יצטרפו המועצה המחוקקת, ומשרד התרבות.
Palais-Royal Paris מה אנו רואים כיום?
קודם נעמוד בכיכר רויאל ממול לקבל המחשה ראשונית. החזית הדרומית בסגנון ניאו-קלאסי תוכננה מחדש ע" הארכיטקט פייר-לואי מורו-דפרו בשנים 1763-1770 ומורכבת מגוף מרכזי ושני אגפים מאחור כאשר באמצע נמצאת חצר. אכסדרת הכניסה מורכבת מתשעה מפרצים וארבע קבוצות עמודים כפולים. בצדדים שני ביתנים מעוטרים בפדימנט (חזית משולשת) מאת אוגוסטין פאז'ו שפוסלו בשנת 1765. מי שיסתכל על גג האגף הימני יזהה מעיין כיפה להזכיר לנו ששם שכן תיאטרון האופרה של רישלייה ששופץ והוזז מעט עם השנים. המבנה השמאלי ביותר שמחובר בעמודים לפאלה רויאל הוא הקומדי פרנסאז.
בואו ניכנס ונעמוד בחצר ונביט במבנה מועצת המדינה. נבחין בשמונה פסלים אלגוריות לנושאים שונים משמאל לימין. צבא, זהירות(האישה שמביטה ימינה מראה בידה), נדיבות עם קרן השפע בידה, חופש האמנות עם נבל בידה, מדע(מחוגה בידו וכדור הארץ לרגליו) עם כנפי המלאך, מסחר אותה נראה עם שני ילדים קטנים, חקלאות מגל ביד ימין ואלומות חיטה, וניווט(יושב על ספינה משוט בידו). מזכיר לכם שעל הקיר בגאלרי הקשתות (galerie des Proues) נמצאים תבליטים על הקירות שהם שריד אחרון של פאלה-קרדינל. בתבליטים סמלים ימיים כמו חרטום ספינה ועוגן.
בחצר ששימשה תקופה ארוכה כחנייה נמצא המיצג של דניאל בורן, Les Deux Plateau- שני המגשים. שורות שורות של עמודים שחור לבן בגבהים שונים שנותנים אשליה אופטית והיו נושא למחלוקת רבה. אך כיום זה לא מעניין את הילדים שבאים לשחק שם, או את מי שבא להצטלם לאינסטגרם. מיצג נוסף הם שתי מזרקות של הפסל פול בורי, הממוקמות בתוך גלרי אורליאן, המפרידה בין החצר לגנים. הוא מורכב משני אגנים מרובעים המכילים כל אחד שבעה עשר כדורי מתכת מלוטשים בגדלים שונים, כאשר מים זורמים סביבם. הכדורים המלוטשים משקפים את הארכיטקטורה של הארקדות שסביבם. ביצירה השלישית קצת יותר קשה להבחין כי היא נמצאת מתחת לרגלינו. "הומאז' לאראגו", הוא מחווה למתמטיקאי הצרפתי פרנסואה אראגו, שהגה לראשונה את קו האורך של פריז. היצירה מאת האמן ההולנדי יאן דיבטס שהוזמנה ב-1994 עוברת בחצר של פאלה רויאל.
הגן הקסום ותותח הצהריים
כאמור, עם הפנים לגן מסביבנו שלוש גלריות בהם נמצאים חנויות, בתי קפה ומסעדות כמו פאלה רויאל מסעדת שני כוכבי מישלן. בצידי הגן שני שבילי הליכה בצל העצים, הימני נושא את שמה של הסופרת קולט. השמאלי את שמו של חברה הטוב, המשורר והסופר הנודע ז'אן קוקטו. עם תחצו את הגן לאמצע גלרי בוז'ולה תבחינו בלוח הנצחה על העמוד שמספר שכאן ממש מעל התגוררה הסופרת המפורסמת. קולט שנפטרה ב1954 היא האישה הצרפתייה הראשונה שזכתה להלוויה ממלכתית כאשר הטקס התקיים בפאלה רויאל ממש מול ביתה.
וכמובן איך אפשר בלי הגן הקסום? מה שהחל כגן קטן פרטי בחצר הכבוד התפתח צפנה לגן רחב ידיים שעבר שינויים במשך השנים. האחרון בהם בשנת 1992 מאת אדריכל הנוף מארק רודקין שיצר מדשאות חדשות וערוגות פרחים, שכונו "סלונים של ירוק", עם פרחים עונתיים מוקפים בגריל מכוסים בצמחים מטפסים. הגן סווג כאנדרטה היסטורית צרפתית ב-1920, ואחריו שאר הפאלה-רויאל ב-1994. בגן נמצאת מזרקה מרשימה ושני פסלים, "מכשף הנחשים" (1875), פסל שיש מאת אדולף-מרטיאל ת'בארד. השני "הרועה והעז" (1830), מאת הפסל פול למוין. אבל יש עוד פריט מעניין מאוד בתחילת הגן שנראה כמו תותח ברונזה קטן, וזה בדיוק מה שזה..
"Horas non numero nisi serenas"
אני לא סופר את השעות אלא אם כן אתה שליו
בשנת 1786 הוצב תותח קטן בגן הקסום של פאלה רויאל ע"י שען ומהנדס ידוע בשם רוסו שגם הייתה לו חנות בגלריית בוז'ולה. בחלקו האחורי היה זכוכית מגדלת ופתיל. כאשר הגיע שעת צהריים, קרני השמש חדרו דרך הזכוכית עד שהציתו את הפתיל, והתותח ירה "פגז". תושבים רבים הגיעו לצפות במחזה אך גם לכוון את שעון היד שנשאו בכיסם. התותח מוצב בדיוק על קו מרידיאן, אך מה לעשות וכאשר צרפת עברה לזמן גריניץ' התותח נדם ב 1914. התותח חזר לגן בשנת 1990 ועדיין ירו בו עד שנגנב בשנת 1998. כיום אנו רואים העתק שהוצב בשנת 2002 ועל הכן ניתן לראות את הכתובת הלטינית המקורית.
מי טייל עם לובסטר בגן?
ז'ראר דה נרוואל (Gérard de Nerval) היה סופר מבטיח עם נפש מעונה. בעקבות אהבה נכזבת בשחקנית ג'ני קולון הסופר הולך ומאבד את שפיותו. דוגמא לכך היא יום אביבי אחד ב 1841 כאשר לקח לובסטר עם רצועה לטיול בגני פאלה רויאל. למבטים המשתאים והלחישות ענה: מדוע כלב כן ולובסטר לא? מה ההבדל?
בסופו של דבר נרוואל אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי פולי סנדרין במונמארטר וסיים את חייו בתליה ב 1855 מסורג חלון בר ליד אוטל דה ויל. לפני מותו כתב הודעה קצרה:
"אל נא תצפו לראותי בערב זה, כי הלילה יהיה שחור ולבן."
Les Confidents הכסאות המזמרים
מי שביקר בגן בוודאי שם לב לכיסאות הירוקים שמפוזרים בכניסה לגן. זהו מיצב אמנותי בשם Les Confidents, שהופק על ידי מישל גולה. עשרה זוגות של כיסאות אשר מרותכים זה לזה מול זה. המשקפת ממוקמת במרכזן, היכן שהן מחוברות ומתחתיה ישנה נקודת חיבור לאוזניות, כך שאנשים יוכלו להאזין לשיר עבור הכיסאות הספציפיים האלה. עכשיו בגב הכיסא אפשר לראות קטע כתיבה, אחד מעשרים קטעים שונים של שירים מיוצריהם הספרותיים, שמתחתיהם מופיע שם המשוררים. למשל בכיסא של גיום אפולינר בתרגום לאנגלית כתוב: וינה בלילה מצלצלת – הימים חלפו, אני נשאר.
יצירה נוספת של האמן ושמה Dentelles d'Éternité(שרוכים לנצח) נוספה בשנת 2019. ספסלי מתכת ירוקים לאורך השדרות, עם שברי שירים וציטוטים של קוקטו וקולט חרוטים בחזית. פסוקים של סופרים ומשוררים פחות ידועים אחרים מעטרים את החלק האחורי של הספסלים. לצערנו מה שלא נוכל לראות היום, זה את פסלי אפולו ואורידיס הגוססת ולא את המונומנט לויקטור הוגו מאת אוגוסט רודן. האחרון נמצא כיום במוזיאון רודן בפריז. רפליקה של פסל הברונזה אורידיס הגוססת אפשר לראות בגלרי קולבר מול ספריית רישלייה ברובע השני. פסל נוסף שמציג את קמיל דמולן מ-1905 נהרס ב-1942 תחת הכיבוש.
מה נמצא בתוך פאלה רויאל?
מועצת המדינה
נוצרה על ידי נפוליאון ב-1799, והחליפה את המועצה המלכותית הקודמת, שפעלה הן כיועץ לממשלה והן כמעין בית משפט עליון. המועצה התיישבה בפאלה-רויאל ב-1875. בפנים נמצאות מדרגות הכבוד מאת פייר ד'איברי משנת 1765 מעליהם ציורי נוף מציאות מדומה עם אפקט תלת מימד.
החדר המפואר ביותר של המועצה הוא אולם בית הדין לסכסוכים, שהותקן בחדר האוכל לשעבר של הדוכסית מאורליאן, גם הוא נבנה ע"י האדריכל ד'איברי ב-1753. חלק מהעיטור המקורי עדיין נשמר, עם פילסטרים, עמודים, ומדליונים דקורטיביים המייצגים את ארבע העונות. בחדר האסיפה הכללית שהיה קפלה נמצא ארבעה ציורי קיר גדולים שמתארים חקלאות, מסחר שבו נראה את נמל מרסיי, עבודה עירונית שם נזהה את כיכר קונקורד, ועבודה אינטלקטואלית.
מה תפקידה של מועצת המדינה?
מועצת המדינה היא גוף ממשלתי הפועל הן כיועץ המשפטי לרשות המבצעת והן כבית המשפט העליון לצדק מנהלי. אחד משתי הזרועות של מערכת המשפט הצרפתית שהוקם בשנת 1799 ע"י נפוליאון כיורש של מועצת המלך. נמצא במקומו הנוכחי בפאלה רויאל משנת .1875
משרד התרבות
משרדו של שר התרבות הצרפתי ממוקם בפאלה רויאל, בדירה שנבנתה במקור עבור הדוכס והדוכסית מאורליאן ב-1820. לאחר מכן התיישב שם המלך ז'רום מוסטפאליה, אחיו הצעיר של נפוליאון בונפרטה. הסלון, קירותיו מוזהבים כאשר על ריצפת העץ שטיחי קטיפה מרהיבים. חלק מהעיטורים מקורם בחדר הכס של ארמון טווילרי.
מועצה חוקתית
המועצה החוקתית יושבת בדירה שנבנתה במקור בין השנים 1829 ו-1831 עבור הדוכס משארטר, אחיו הצעיר של המלך לואי-פיליפ, אם כי הוא בחר לגור במקום זאת בארמון טווילרי. לאחר 1859 זה היה ביתם של הנסיך נפוליאון בונפרטה, בנם השני של ז'רום, מלך וסטפאליה, אחיו הצעיר של נפוליאון הראשון, ושל אשתו, מארי קלוטילד מסבוי. בפנים נמצאת גם קפלה קטנה, בזמנו צמודה לחדר השינה עם כיסאות תפילה מקטיפה אדומה שם התפללה מארי. חדר הישיבות של המועצה ששימש כחדר האוכל של הנסיך נפוליאון ומארי קלוטילד, נבנה לאחר 1860 על ידי הארכיטקט פרוספר שאברול עם ציורי קיר בסגנון פומפיי העתיקה.
מה תפקידה של המועצה החוקתית?
המועצה החוקתית היא הסמכות החוקתית הגבוהה ביותר בצרפת. היא הוקמה על ידי חוקת הרפובליקה החמישית ב-4 באוקטובר 1958 כדי להבטיח שהעקרונות והכללים החוקתיים יישמרו. עיקר פעילותו היא להכריע בשאלה האם החוקים המוצעים תואמים את החוקה, לאחר שהצביעו בפרלמנט ולפני שהם נחתמים לחוק על ידי נשיא הרפובליקה.
כמה אנקדוטות וסיפורים קטנים
בואו נצא לטיול קטן מתחת לארקדות במנהרת הזמן יש לי כמה הפתעות בשבילכם..
מס' 9 גלרי מונטפנסיה היה מאורת הימורים בשם "לצבוט בתחת" la pince cul. הרבה אנשים יפסידו פה את כספם וחלקם אף יתאבדו.
מס' 11 בית קפה שנוסד בשנת Le Cafe Corazza 1787 כיום חנות נעליים של מנולו בלנק.
מס' 17 גלרי מונטפנסיה מוזיאון השעווה של של פיליפ קורטיוס. למר קורטיוס הייתה עוזרת צעירה בשם מארי טוסו, כן זאת ממוזיאון טוסו בלונדון. ב-12 ביולי 1789 נכנסו מורדים לחנותו של פיליפ מאטה-קורץ, הידוע גם בשם קורטיוס, שהתמחה בדמויות שעווה בגודל טבעי. הם תפסו את פסליהם של השר הפופולרי נקר והדוכס מאורליאן כדי להפגין את תמיכתם בשני האנשים הללו הידועים כמי שמצדדים בחופש. דמויות השעווה שנישאו בתהלוכה לטווילרי, יהיו המטרות הראשונות עבור החיילים בגדוד המלכותי-אלמנד, לפני שהמפגינים עצמם הפכו למטרות.
מס' 57-60 היה בית קפה בשם Café de Foy. כאן ממול בתאריך 12 ביולי 1789, עורך דין צעירקמיל דמולן קורא לפריזאים למרוד מעל שולחן מול קפה דה פוי חרב ביד אחת אקדח בשנייה ועלה ירוק מהעץ בכובעו בצל עלי גן הפאלה רויאל. זה קרה לאחר שהמלך פיטר את ז'אק נקר, חבר הממשלה היחיד שהעם בטח בו. כאן בעצם החלה המהפכה הצרפתית.
מס' 103 במרתף היה בית קפה café lamblin שנקרא גם קפה העיוורים כי הנגנים שם היו עיוורים. ייתכן שהסיבה לכך שלא יוכלו לראות את האורגיות שהתקיימו במקום..
מס' 119 היה תיאטרון צלליות ובובות סיני בשם תיאטרון השרף seraphin theater.
מס' 121 הקפה המכני, בית קפה ללא מלצרים. המנות עלו מהמרתף בעזרת מערכת הרמה.
מס' 177 בגלרי ולואה הייתה חנות סכום בשם באדין. ב-13 ביולי 1793, בחורה צעירה בשם שרלוט קורדיי נכנסת לחנות וקונה סכין מטבח. הסכין לא הייתה מיועדת לחתוך ירקות אלא להתנקש בז'אן פול מארה מראשי המהפכה.
מה עוד נראה?
מס' 113 גלרי ולואה היה בית קפה בשם Café Février. ב-21 ספטמבר 1792 רובספייר חוגג בבית הקפה את הכרזת הרפובליקה.
ב-20 בינואר 1793, לאחר שהצביע בעד מותו של המלך לואי ה-16, הלך לואי-מישל לפלטייה דה סן -פרז'ו לבית הקפה. שם לפתע קפץ עליו שומר ראשו של המלך, פיליפ-ניקולא-מארי דה פאריס ודקר אותו עם חרבו. לפלטייה מת למחרת מפצעיו. עוד לפני זה 21 ספטמבר 1792 רובספייר חוגג בבית הקפה את הכרזת הרפובליקה
הסופרת קולט התגוררה ברחוב rue de Beaujolais 9.
הסופר ז'אן קוקטו התגורר ברחוב 36 rue de Montpensier. גם הזמרת הידועה מירל ובעלה התגוררו כאן במשך 40 שנה.
ברחוב 22 Rue de Beaujolais, הייתה חנות בשם לה גרוס מילאן. מה שכיום ביסטרו ריפט דה סין הייתה חנות היגיינה שבה מכרו תחזיקו חזק, קונדומים עשויים מעי כבש! ואני מניח שהיה ביקוש רב..
1801 שארל אודין השען הרשמי של חיל הים פותח חנות בפאלה רויאל ברחוב רישלייה 52. אודין למד אצל אברהם לואי ברגה. הוא היחיד שהורשה שעל שעונו ירשם: שארל אודין תלמידו של ברגה.
ברחוב 38 Rue de Montpensier נמצאה תיאטרון פאלה רויאל שהוקם בשנת 1790 ע"י מאדאם מונטסייה. כדי למשוך לקוחות אמידים הרשתה המאדאם לקורטיזנות להיכנס לתיאטרון.
ברחוב 5 Rue de Beaujolais, פעל קברט מילורד ל'ארסואי עד 1965. שם ערך סרג' גינזבורג הופעת בכורה ושם שרו את המרסייז בפעם הראשונה במהלך המהפכה. עוד הופיעו שם לאו פרה, ז'אק ברל וז'ורז' מוסטקי.
לסיום הייתי חייב להזכיר עוד דמות מיוחדת שכנראה לא שמעתם עליה וגם היא התגוררה ברחוב בוז'ולה מס' 9. סוזן ספאאק הייתה פעילת התנגדות צרפתית במלחמת העולם השנייה. ב-21 באפריל 1985, יד ושם הכיר בספאק כחסידת אומות העולם על כך שסייעה בהברחת מספר ילדים יהודים למקום מבטחים, וסיפקה להם כרטיסי קצבה וביגוד. בגיל 39 סוזן נורתה למוות בתאה ע"י קצין גסטפו.
סיכום
פאלה רויאל הוא מקום מדהים. היסטוריה מרתקת, סיפורים ודמויות מסקרנות, גן מדהים ביופיו ואסתטיקה ואדריכלות צרפתית מפוארת. אני יודע שהכתבה ארוכה מהרגיל אך לא יכולתי אחרת. מקווה שנהניתם, תודה.
בואו להכיר את סודותיו של בית קברות מונפרנאס
