מוזיאון האורנז'רי פריז: מחממת תפוזים לחבצלות של מונה

בלב פריז, בקצה גני הטווילרי הסמוכים לכיכר הקונקורד, שוכן אחד המוזיאונים הקטנים והאהובים ביותר בעיר – מוזיאון האורנז'רי (Musée de l'Orangerie). למרות גודלו הצנוע יחסית למוזיאונים הגדולים כמו הלובר או אורסיי, המוזיאון נחשב ליהלום שבכתר האמנות האימפרסיוניסטית והפוסט-אימפרסיוניסטית, בעיקר בזכות שני חדרים אליפטיים המוקדשים כולם ליצירת המופת של קלוד מונה, "חבצלות המים". בואו נכנס פנימה.

האורנז'רי: מחממת הדרים לגני הארמון

שמו של המוזיאון חושף את ייעודו המקורי. המילה "אורנז'רי" (Orangerie) פירושה בצרפתית חממה לעצי הדר, ובמאה ה-19 זו הייתה בדיוק מטרת המבנה. הקיסר נפוליאון השלישי הורה על בניית המבנה בשנת 1852 כדי להגן על עצי התפוזים והדרים העדינים שגדלו בגני ארמון הטווילרי מפני החורפים הקרים של פריז. הבניין תוכנן על ידי האדריכל פירמן בורז'ואה, ולצדו הוקם מבנה תאום המכונה "ז'ה דה פום" (Jeu de Paume), ששימש במקור כאולם למשחק כדור-מחבט, או בפשטות טניס.

בשנת 1871, בעקבות מרד הקומונה הפריזאית, נשרף ונהרס ארמון הטווילרי עצמו, אך שני מבני העזר – האורנז'רי וז'ה דה פום – שרדו ונותרו עומדים על תלם. במשך עשרות שנים לאחר מכן שימש מבנה האורנז'רי למגוון מטרות: מחסן, אולם תערוכות זמניות, מקום לאירועי ספורט ואף אולם לחגיגות לאומיות. רק בתחילת המאה ה-20 החל להתגבש הרעיון להפוך אותו למוזיאון של ממש.

מוזיאון האורנז'רי, מוזיאון האורנז'רי פריז: מחממת תפוזים לחבצלות של מונה
מוזיאון האורנז'רי פריז (Musée de l'Orangerie)

מחממה למוזיאון: לידתו של היכל חבצלות המים מאת קלוד מונה

נקודת המפנה בתולדות המבנה קשורה בטבורה לצייר קלוד מונה. בנובמבר 1918, יום לאחר חתימת שביתת הנשק שסיימה את מלחמת העולם הראשונה, הודיע מונה לממשלת צרפת על כוונתו להעניק למדינה סדרת ציורי ענק של חבצלות מים, כמונומנט לשלום. ידידו הקרוב, ראש הממשלה ז'ורז' קלמנסו, היה שותף מרכזי לקידום המהלך ולבחירת האורנז'רי כביתם הקבוע של הציורים.

מונה, שעבד על הפאנלים הענקיים בסטודיו שהקים במיוחד לצורך כך בביתו בז'יברני בין השנים 1914 ל-1926, תכנן בעצמו את חלוקת החללים: שני חדרים בצורת אליפסה, שבהם יעטפו הציורים את המבקר מכל צדדיו ב-360 מעלות, תחת תאורת יום טבעית הנשפכת מפתחות גג אובליים. הצייר לא זכה לראות את הפרויקט מושלם – הוא נפטר בדצמבר 1926, בהיותו כמעט עיוור כתוצאה מקטרקט מתקדם, ואילו הגלריות נפתחו לציבור רשמית ב-17 במאי 1927, כחצי שנה לאחר מותו.

שמונת הפאנלים המונומנטליים, שאורכם הכולל מגיע לכ-100 מטרים, מתארים את בריכת חבצלות המים והגשר היפני בגן ביתו של מונה. בהיעדר קווי אופק, גבולות או דמויות אנושיות, הציורים יוצרים תחושת טבילה מוחלטת בטבע – חוויה שנחשבת כיום לאחת מנקודות המפנה המכריעות בדרך לאמנות המופשטת של המאה ה-20, והשפיעה עמוקות על ציירים כמו מארק רותקו וג'קסון פולוק.

מוזיאון האורנז'רי, מוזיאון האורנז'רי פריז: מחממת תפוזים לחבצלות של מונה
מוזיאון האורנז'רי פריז: החבצלות של קלוד מונה

אוסף וולטר-גיום במוזיאון האורנז'רי

מעבר לחדרי חבצלות המים, מציג המוזיאון אוסף מרשים לא פחות – אוסף "ז'אן וולטר ופול גיום", הכולל כ-146 יצירות של גדולי הציור המודרני הצרפתי. תולדות האוסף שזורות בסיפור אישי מרתק: פול גיום, סוחר אמנות פריזאי צעיר ונלהב, ליקט משנות ה-1910 ואילך יצירות של פול סזאן, פייר-אוגוסט רנואר, אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, אנדרה דרן, חיים סוטין, אמדיאו מודיליאני ואנרי רוסו "הפרימיטיבי" (Douanier Rousseau), לצד חפצי אמנות אפריקאית שהעריך מאוד.

לאחר מותו הפתאומי של גיום ב-1934, המשיכה אלמנתו, דומניקה וולטר, לפתח את האוסף – תחילה עם בעלה השני, האדריכל והתעשיין ז'אן וולטר, ולאחר מכן לבדה. בשנת 1959 העבירה דומניקה חלק ניכר מן האוסף למדינה הצרפתית, וב-1963 השלימה את התרומה, בהתאם לרצונו המקורי של פול גיום להקים "את המוזיאון הראשון לאמנות המודרנית הצרפתית" הפתוח לציבור הרחב. כך התאחדו באורנז'רי שני אוצרות שמקורם שונה לחלוטין – מתנתו האוטופית של מונה למען השלום, ותשוקת האספנות הפרטית של גיום ווולטר.

שיפוצים ותהליכי חידוש

במהלך המאה ה-20 עבר המבנה מספר גלגולים אדריכליים. בשנות ה-60 נבנו בחדרי מונה קומות ביניים ותקרות מלאכותיות שהסתירו את האור הטבעי המקורי, כדי לפנות מקום לתערוכות נוספות. בין השנים 1978 ל-1984 בוצע שיפוץ נוסף לחיזוק המבנה ולשם הצגה קבועה של אוסף וולטר-גיום.

השינוי המשמעותי ביותר התרחש בין השנים 2000 ל-2006, בפרויקט שיקום מקיף בניהול האדריכל אוליבייה ברושה ומשרד Brochet-Lajus-Pueyo, בהובלת מנהל המוזיאון דאז פייר ז'ורז'ל. השיפוץ ביקש להחזיר את החוויה המקורית שתכנן מונה: התקרות המלאכותיות והקומות שנוספו בשנות ה-60 פורקו, ואור היום הטבעי הוחזר לחדרי חבצלות המים. במקביל, נחפרו מתחת לבניין קומות תת-קרקעיות חדשות, שאליהן הועבר אוסף וולטר-גיום, לצד אולמות לתערוכות זמניות, אודיטוריום, מרחב חינוכי וספרייה. המוזיאון המחודש נפתח לציבור מחדש ב-17 במאי 2006 – בדיוק 79 שנה לאחר פתיחתו הראשונה.

המוזיאון כיום

כיום נחשב מוזיאון האורנז'רי לאחד מיעדי התיירות התרבותית המבוקשים בפריז, ומושך מדי שנה מאות אלפי מבקרים המגיעים בעיקר כדי לחוות את חדרי חבצלות המים – חוויה שרבים מתארים כמדיטטיבית וכמעט רוחנית. מיקומו המרכזי, בצמוד לגני הטווילרי ולא הרחק מהלובר ומוזיאון ד'אורסה, הופך אותו לתחנת חובה במסלול תיירות האמנות הקלאסי של העיר.

מעבר לתפקידו כמוזיאון תצוגה קבוע, האורנז'רי מארח גם תערוכות זמניות המוקדשות לאמני מפתח מהמאות ה-19 וה-20, ומשמש זירה למחקר ולשימור אמנות. השילוב הנדיר בין מבנה היסטורי צנוע, יצירת מופת מונומנטלית אחת ואוסף פרטי עשיר, הופך את מוזיאון האורנז'רי לעדות חיה לכך שגודלו של מוזיאון אינו קובע בהכרח את עוצמת החוויה שהוא מציע למבקריו.

מידע שימושי

Musée de l'Orangerie

שעות פתיחה: ימים שני- ראשון 09:00-18:00 יום שלישי סגור

מחיר כרטיס: 12.5 אירו למבוגר. מבוגר+ ילד נלווה עד גיל 18: 10 אירו. מתחת לגיל 18 כניסה חינם.

מטרו: תחנה Tuileries קו 1. תחנה Concorde קו 1-8-12.

כתיבת תגובה

הרשמו לעדכונים שלנו על כל מה שחם בפריז

תוכלו להפרד מהרשימה בכל עת. אנו לא שולחים דואר זבל ולא נעביר את פרטיכם לאף גורם אחר !

כתיבת תגובה

שתפו עם חברים ומשפחה

https://www.paristhroughthelens.com/?p=15558