כיכר ארצות הברית וגינת תומאס ג'פרסון בפריז

ברובע 16 של פריז, לא הרחק מהמולת התיירים שעושים דרכם למגדל אייפל, נמצאת כיכר פסטורלית וקסומה- Place des États-Unis. כיכר ארצות הברית, או כיכר תומאס ג'פרסון, היא אי שליו ברובע היוקרתי שמסמל את עומק היחסים בין שני המדינות. היום אני אספר לכם את סיפורה שמתחיל במאגר מים, דרך הבתים מסביב ועד הפסלים שמפארים את גינתה. איש לא מצפה שלמקום הפסטורלי, שילדי השכונה בליווי הוריהם מגיעים מדי יום, יש היסטוריה כלכך מעניינת. כאן אני נכנס לתמונה עם סקירה מעניינת, שכוללת אפילו פסל מפורסם שעמד פה, ועד דיירי הבתים מסביב. שבו לכם על ספסל בגינה, הולך להיות מעניין.

סליחה, אפשר להחליף את שם הכיכר?

ברוכים הבאים לרובע 16 שכונת שאיו, דמיינו מאגר מים ישן שסיפק מים למזרקות וליער בולון. המאגר הישן יהרס לטובת מאגרים חדשים וגדולים יותר, שאותם תמצאו במרחק 5 דקות הליכה משם. בשנת 1858 החלו העבודות ליצירת כיכר מלבנית שיסתיימו רק בשנת 1866. לכיכר יקראו מאוחר יותר Place de Bitche על שם עיירה בחבל מוזל, סמוך לגבול גרמניה. העיירה, שנמצאת סמוך לשטרסבורג, התנגדה בגבורה לפלישה הפרוסית במהלך מלחמת 1870.

שגריר ארצות הברית החדש בצרפת, לוי פרסונס מורטון (1824 – 1920), יעבור לגור עם מטה השגרירות בכיכר החדשה בשנת 1881. עכשיו עם כל הכבוד לעיירה שנלחמה בגבורה, יש בעיה קטנה עם תרגום שמה לאנגלית. כיכר הכלבה לא נשמע טוב במסדרונות הדיפלומטים, וגם לא על נייר מכתבים רשמי. מה עושים? את כיכר הכלבה מעבירים לרובע 19 ליד תעלת לה וילט, ולבקשת השגרירות הכיכר מקבלת את שמה הנוכחי, כיכר ארה"ב. מעון השגריר והנציגות היו ממוקמים במספר 3, היכן שכיום נמצאת שגרירות בחריין. ב-1884 השגרירות תעבור למס' 16 לשנתיים הבאות, כאשר רוברט מקליין יחליף את מורטון בתפקידו.

פסל החירות בכיכר ארצות הברית

עכשיו סיפור קטן ומפתיע שרובנו לא מכיר. את פסל החירות של ברתולדי כולם מכירים, הוא יחנך באוקטובר 1886 במפרץ ניו יורק. שנתיים מוקדם יותר, ועדת האמריקאים של פריז הציעה רפרודוקציה של פסל החירות לצרפת לרגל מאה שנה למהפכה הצרפתית. העתק גבס בגובה 11.50 מטר יחנך בכיכר ב-1885 אך מזג אוויר גרוע הסב נזק לפסל והוא הוסר. בשנת 1887 הושלמה גרסאת הברונזה, אך עם הבסיס הוא כבר היה גדול מדי לכיכר המלבנית. את הפתרון רובנו ראו, זהו פסל החירות שעומד באי הברבורים ונחנך ב-4 ביולי 1889 על ידי נשיא הרפובליקה, סאדי קרנו.

כיכר ארצות הברית, כיכר ארצות הברית וגינת תומאס ג'פרסון בפריז
מאחורי כל בית יש סיפור. בתמונה שגרירות בחריין צילום: ניר יבלונקה

Place des États-Unis כיכר (גינת) תומאס ג'פרסון

במרכזה של Place des Etats-Unis נוצרה בשנת 1881 גן ציבורי, שנושא את שמו של שגריר ארה"ב בצרפת מ-1785 עד 1789 ונשיא ארצות הברית השלישי תומאס ג'פרסון.

בגינה הקסומה שבה משחקים ילדי השכונה, נמצאים שני פסלים שכמעט אף אחד לא מתעכב לידיו. הראשון הוא פסלו של הוראס וולס, רופא שיניים אמריקאי (Horace Wells 1815-1848). רגע, רופא שיניים אמריקאי מונצח בפסל בפריז? כנראה שכן אם אתה חלוץ השימוש בגז צחוק להרדמה בזמן ניתוחי שיניים. רק חבל שוולס הריח יותר מדי חומרים, מה שהביא להסתבכות והתאבדות בתא הכלא בגיל 33 בלבד, אבל זה כבר סיפור אחר. פסל האבן מאת רנה בוטה נחנך ב-27 במרץ 1910, במהלך המושב העשירי של הפדרציה הבינלאומית לרפואת שיניים. שימו לב לפנים שמגולפות בצד, אלו פניו של הרופא, הפיזיולוג והפוליטיקאי הצרפתי פול בר. פול בר חקר את הסיבות להרעלת חמצן בגובה רב, והשפעתו על הגוף. עכשיו אתם יודעים למה טייסי קרב משתמשים במסכות חמצן ובתא מטוסי נוסעים יש השוואת לחצים ומיחזור אוויר.

בצד השני של הגינה נמצא פסל הברונזה של שגריר ארצות הברית, מיירון טימותי הריק שכיהן פעמיים. פעם ראשונה בשנים  1912-1914, ופעם שנייה בשנים 1921-1929. הריק הוא שגריר ארה"ב לצרפת היחידי שעל שמו רחוב בפריז, Av. Myron Herrick. פסלו נחנך בפברואר 1937.

אנדרטה למתנדבים האמריקאים

בקצה המזרחי של הכיכר, כאשר אנו באים משדרת לנה, ניצבת אנדרטה לזכרם של המתנדבים האמריקאים ששירתו בצבא הצרפתי בין השנים 1914-1918. למרות שארה"ב נכנסה למלחמה רק באפריל 1917 אמריקאים רבים, חיילים ואנשי צוות אוויר, התנדבו להילחם לצד צרפת מתחילת הלחימה. ב-21 בינואר 1917, אורגן ערב הוקרה למתנדבים האמריקאים בקומדי-פרנסז. במהלך הערב הזה נפתח קמפיין למימון הקמת אנדרטה. אני חילקתי את פסלו של ז'אן בושר לשניים. בסיס האבן עם דמות מכונפת, אלגוריה לניצחון מולו מתכנסים חייל צרפתי וחייל אמריקאי, לוחצים ידיים.

על הבסיס מונח פסל ברונזה של חייל אמריקאי, השראה מצילום של אלן סיגר אחד המתנדבים. המשורר והסופר האמריקני אלן סיגר (1888-1916), התגייס ללגיון הזרים בקיץ 1914. אלן נהרג בלחימה בקרב הסום הידוע לשמצה בגיל 28, בתאריך 4 ליולי 1916, ביום עצמאותה של ארה"ב. כמה סימבוליות ועוצמה יש בפסל הזה.

בחלק האחורי של האנדרטה חקוקים שמות החיילים האמריקאים שהתנדבו ונהרגו למען צרפת, כולל זה של אלן סיגר. בכל צד של בסיס האבן חרוטים קטעים מהשיר "שיר הלל לזכר המתנדבים האמריקאים שנפלו בצרפת", שהלחין אלן סיגר זמן קצר לפני מותו ב-1916:

 "הם לא חיפשו תגמולים לשווא, הם לא חשקו בכלום מלבד להיות ללא חרטה, אחים של החיילים הכחולים, לכבוד הצער ולחיות את חייהם ולמות את מותם."

בצד השני:

"שלום אחים, היו שלום מתים גדולים, פעמיים תודתנו לכם. כפולה לנצח היא תהילתכם על כך שמתם למען צרפת וגם לכבוד זיכרוננו"

האנדרטה נחנכה ב-4 ביולי 1923.

כיכר ארצות הברית, כיכר ארצות הברית וגינת תומאס ג'פרסון בפריז
אנדרטה למתנדבים האמריקאים כיכר ארצות הברית פריז צילום: ניר יבלונקה

אנדרטאת לפאייט וושינגטון

במקביל, בקצה המערבי של הגינה נמצאת האנדרטה השנייה. היא מציגה את גנרל ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארצות הברית, ואת המרקיז דה לאפייט. השניים שלחמו יחד במלחמת העצמאות האמריקאית היו חברים קרובים עד כדי כך שלאפייט קרא לבנו ג'ורג' וושינגטון דה לאפייט. מצד שני, נשיא ארה"ב קיבל במתנה את מפתח כלא הבסטיליה לידיו מאת לאפייט, שעד היום נמצא בביתו(מוזיאון) של ג'ורג' וושינגטון.

המו"ל האמריקני המפורסם ג'וזף פוליצר (פרס פוליצר), התרשם מעבודתו של הפסל הצרפתי פרדריק אוגוסט ברתולדי. פוליצר, שחזה בפלא המודרני ושמו פסל החירות, הזמין בשנת 1887 מברתולדי עבודה על פסל חדש, סמל לידידות פרנקו- אמריקאית. ברתולדי עיצב פסל ברונזה, שמציג את וושינגטון ולאפאייט על בסיס שיש, לבושים במדי צבא, לוחצים ידיים, משני צידי דגל צרפת ואמריקה. בסיס השיש הוא פרי עבודתו של האדריכל הצרפתי ז'אן קמיל פורמיג'ה (1845-1926). הוא נושא את הכתובת:

לאפייט וושינגטון מחווה לצרפת בהכרה מהתמיכה הנדיבה שלה במאבק של אנשי ארצות הברית למען עצמאות וחופש.

הפסל שהושלם בשנת 1890, הוצג תחילה בסלון פריז של 1892, ומאוחר יותר בתערוכה הקולומביאנית בשיקגו. פוליצר הציע את פסל הברונזה לעיר פריז, שקיבלה אותו. ב-2 בדצמבר 1895 נחנך הפסל בכיכר ארה"ב, בנוכחות כמה אישים פוליטיים ודיפלומטיים, ברתולדי עצמו, וכן בני משפחת לאפייט.

כמה שנים מאוחר יותר, צ'ארלס ברודווי רוס, איש עסקים ניו יורקי, הזמין העתק מדויק של הפסל של ברתולדי, ותרם אותו לעיר ניו יורק. הפסל נחנך ב-19 באפריל 1900, בכיכר לאפייט, בשכונת מורנינגסייד הייטס מנהטן, ניו-יורק.

כיכר ארצות הברית, כיכר ארצות הברית וגינת תומאס ג'פרסון בפריז
אנדרטה ללפאייט ולוושינגטון כיכר ארצות הברית פריז צילום: ניר יבלונקה

מי התגורר בכיכר ארצות הברית?

כמובן שגם לבתים יש מה לספר במיוחד בעבר אז הנה סקירה קצרה:

  • מס' 1- בעבר התגוררה כאן הרוזנת מארי ברניצקה דה ביאלצרקייב ממשפחת אצולה פולנית ויש המשערים נינה של קתרין הגדולה מרוסיה. כיום שגרירות כווית מאכלסת את הבניין.
  • מס' 3- מקום מגוריו של לוי מורטון, סגן נשיא ארה"ב לשעבר ושגריר ארה"ב בצרפת בשנים 1881-1885.

   הסופרת אדית וורטון התגוררה כאן בשנים 1907-1910 לפני שעזבה לרחוב ורן. וורטון האמריקאית היא   האישה הראשונה לזכות בפרס פוליצר.

  • מס' 3B- כאן התגוררו הצייר תיאובלד שרטראן ואשתו סילבי. בזמן הכיבוש הגרמני הוקם שם סניף גסטפו שבראשו עמד משתף הפעולה פייר בוני. נאמר שהמקום הכיל תאי מעצר ועינויים וגם סחורות מוברחות. סופו של הנוול להיות מוצא להורג ע"י כיתת יורים ב27 דצמבר 1944. כיום נמצאת שם שגרירות בחריין.
  • מס' 7 התגוררה אידה רובינשטיין, רקדנית ממוצא רוסי ומהדמויות האייקוניות של הבל אפוק. לצערנו את מספרים 5-9 החליפו בתים עלובים שממש מקלקלים את היופי של הכיכר.
  • מס' 11 אוטל בישופסהיים נבנה בשנת 1895 ע", ארנסט סנסון עבור איש הכספים פרדיננד בישופסהיים. נכדתו, הוויקונטה מארי-לור דה נואיי, תתגורר שם ותפתח סלון שאירח את כל המי ומי של עולם האמנות בפריז. מארי היא נכדה של לור דה סאד, ונצר של המרקיז דה סאד! לאחר מותם האחוזה תימכר לאיש עסקים סעודי ממוצא סורי אקרם אוג'ה. תהיו בטוחים שאקרם ואשתו נהד, בתו של שר ההגנה הסורי לשעבר מוסטפה טלאס גם היו מארחים נדיבים. משנת 2003 נמצא שם את מוזיאון הקריסטל ומסעדה יוקרתית.

    נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון, התגורר באוטל בישופסהיים מ-14 במרץ עד 28 ביוני 1919, לקחת חלק     בוועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה.

כיכר ארצות הברית, כיכר ארצות הברית וגינת תומאס ג'פרסון בפריז
אוטל בישופסהיים כיום מוזיאון הבקרה בפריז צילום: ניר יבלונקה

ומה בצד השני?

עכשיו נחצה את גינת תומאס ג'פרסון למספרים הזוגיים:

  • מס' 2 נמצא אוטל אפרוסי. גם בית זה כמו מס 11 נבנה ע" ארנסט סנסון והפעם עבור הבנקאי ז'ול אפרוסי בשנת 1886. כאשר אפרוסי נפטר לא היו לו יורשים והבית נרכש ע"י מלך מצרים פואד הראשון בשנת 1922. לאחר ההפיכה המקום הפך למקום מושבה של שגרירות מצרים בפריז.
  • מס' 4 אוטל דויטש. ביתו של הנרי דויטש דה לה מירט תעשיין אמיד ממוצא יהודי ומחלוצי התעופה בצרפת. הנרי ייסד גם את מועדון הרכב של צרפת (כיכר קונקורד) ואת מועדון התעופה של צרפת שגם שימש כנשיאו. בזמן מלחמת העולם השנייה הבית נתפס ע"י הגסטפו. נכדו אלק וייסוויילר יתגורר שם עם אשתו פרנסין, פטרוניתם של ז'אן קוקטו ואיב סן לורן, שתקיים שם סלון תרבות. כיום מקום מגוריו של שגריר כווית בצרפת. איזה כיף זה לחצות ברגל מהבית לעבודה?
  • מס' 6 אוטל בריאטינסקי. ביתה של הנסיכה יקטרינה אלכסנדרובנה יוריבסקאיה בתו של הצאר אלכסנדר השני מרוסיה. Catherine Alexandrovna Yurievskaya (1878-1959).
  • מס' 8 ביתה של אדמי דה לה רושפוקו, סופרת וביוגרפית ומי שעמדה בראש האיחוד הלאומי למען זכות הבחירה לנשים (Edmée de La Rochefoucauld 1895-1991)
  • מס' 10 אוטל ברנטס. מאחורי הדלתות הכחולות נמצאת לשכת המסחר צרפת-קנדה. פרט מעניין שגיליתי הוא שכאן התגוררה השחקנית גלוריה סוונסון כאשר הסרט האילם "גבירתי הרשלנית" (1925) צולם.
  • מס' 12 לשעבר מבנה הנהלה ראשי של קבוצת פרנו-רישאר מאכלס כיום את בית האופנה מרג'יאלה בבעלות קבוצת OTB שבעליו רנזו רוסו הוא מייסד חברת דיזל.
  • מס' 16 אוטל איטורבה, מטה שגרירות ארצות הברית לשעבר. בבניין זה התגוררו שר האוצר של מקסיקו לשעבר פרנסיסקו-מריה דה איטורבה ובניו. בבעלות המשפחה נמצאת טירת שאטו ד'אנט מהמאה ה-16 שבנה הנרי השני עבור דיאן מפואטייה מורתו ואשת סודו. דיאן קבורה בטירה. כיום הבניין שייך לחברת מברוק התוניסאית.

זהו כאן מסתיים סיפורנו, מי חשב שכיכר פסטורלית תכיל היסטוריה כה גדולה? מכאן אתם יכולים להמשיך למוזיאון גימה או פאלה גליירה. גם מוזיאון איב סן לורן נמצא קרוב וכמובן מגדל אייפל. תהנו.

כמה טוב אתם מכירים את גני טווילרי בפריז?

כתיבת תגובה

פוסטים נוספים לקריאה

הרשמו לעדכונים שלנו על כל מה שחם בפריז

תוכלו להפרד מהרשימה בכל עת. אנו לא שולחים שואר זבל ולא נעביר את פרטיכם לאף גורם אחר !

כתיבת תגובה

מלונות ודירות במחירים משתלמים בצרפת:

Booking.com

שתפו עם חברים ומשפחה

https://www.paristhroughthelens.com/?p=12850