קצת מוזר לחשוב שבצרפת, ומיוחד בפריז תתחולל מהומה בעקבות פסל. אז למה פסל הריקוד של קרפו שהוצב בחזית אופרה גרנייה גרם לזעזוע? ואיך לבסוף הדברים מסתדרים בעצמם על הצד הטוב ביותר, ומי הפסל שעומד מאחוריו נגלה בכתבה הבאה.
שארל גרנייה מזמין את קרפו לפסל
כאשר שארל גרנייה זכה בתחרות לתכנון בית האופרה החדש בפריז הרבה גבות הורמו. בכל זאת לא היה מדובר בארכיטקט ידוע עם רזומה מאחוריו, ועוד אחד שגבר על ויולה לה דוק ואחרים. גרנייה העסיק מספר פסלים לפרוייקט שיעטרו את חזית הבניין בקבוצות פסלים. אם נסתכל משמאל לימין נראה את פסלו של פרנסואה ג'ופרי שקיבל את הנושא 'שירה לירית'. השני מאת אז'ן גיום שקיבל את 'מוסיקה אינסטרומנטלית'. ז'אן- בטיסט קרפו קיבל את נושא 'הריקוד' וג'וזף פרו קיבל את 'דרמה לירית'. במבט ראשון מדובר בארבעה קבוצות פיסול עם דמות מרכזית באמצע ועוד שני דמויות משנה בצדדים, מקסימום עוד דמות בתחתית. אבל מבט שני יסביר למה פרצה שערורייה גדולה בזמן החשיפה.
ז'אן בטיסט קרפו
ז'אן בטיסט קרפו נולד בוולנסיאן ב-11 במאי 1827. המשפחה תעבור לפריז בשנת 1838בפריז ובשנת 1842 ילמד בביה"ס מלכותי לרישום ומתמטיקה בניהולו של ז'אן-היליר בלוק, ידידו של הצייר הנודע אינגרס. כאן גם יפגוש לראשונה את שארל גרנייה. בהמשך למד בביה"ס לאמנויות יפות ויזכה בשנת 1854 בפרס רומא היוקרתי מה שהוביל ללימודים בוילה מדיצ'י ברומא. כאשר חזר לפריז בשנת 1862 קרפו הוצג בפני הנסיכה מתילד(בתו של ג'רום, אחיו הצעיר של נפוליאון הראשון). קרפו יפסל פסל חזה של הנסיכה(1863) ודבר זה לא נעלם מעיני משפחת המלוכה. קרפו יקבל הזמנות לפסלה של הקיסרית יוג'יני(1866), ופסל של הנסיך המלכותי אז'ן לואי עם כלבו נירו(1865). עוד פסל שנרכש ע"י הקיסרית היה דייג נפוליטני עם קונכייה.
פסל הריקוד מאת קרפו
קרפו מתחיל לתכנן את הפסל בהתבוננות והכנת רישומים של רקדניות במשך שלוש שנים. אומרים ששניים מהדמויות שהיוו השראה לפסל היו פסלה של הלן ואן דונינג, הנסיכה רקוביצה ושל נגר שעבד עבור קרפו סבסטיאן שמו. קרפו ניסה להעביר תחושת האנשה של הריקוד, במרכז גאון הריקוד מנופף בטמבורין. הדמות הצעירה, שלה כנפי מלאך, מניף ידיו מעלה כאשר גלימתו נזרקת מגופו מותירה אותו חשוף. מבטו מופנה הצידה בעליצות רבה מנופף בטמבורין, מוקף נשים יפות, עירומות בחלקן. הרקדניות עצמן עוטפות בגופם את הרקדן, משלבות ידיים, תומכות אחת בשנייה מאושרות בריקוד הנועז. האם הדמות הגברית מדמה את קופידון או דווקא את דיוניסוס(בכחוס) אל היין והגפן וגם הפריון, שידוע גם בחיבתו לאורגיות. כאשר החזית תתגלה לנו בקרוב(כרגע בשיפוצים) אפשר יהיה לשים לב לפרטים הקטנים של קרפו. השיניים הצחורות של הרקדניות, חלקן בבד גוף דק שאינו משאיר הרבה לדמיון. התסרוקות המוקפדות כאילו יצאו כרגע מהמספרה, ואפילו אצבעות ידה של הרקדנית מימין שנעוצות בגבה של חברתה. התינוק הקטן שמתחבא לו למטה, גם הוא מאושר ומחזיק במה שנראה כבובה של ליצן.
גובה הפסל: 4.2 מטר משקל: 18 טון
שערורייה ודיו בסופה
הפסלים נחשפו לציבור במשך יומיים נפרדים, שני הנושאים הראשונים ביום שבת 24 ביולי 1869 והשניים האחרים למחרת. לפריזאים שהתאספו ביום ראשון לא היה מושג מה הם הולכים לראות, במיוחד לא ציפו אחרי שני הפסלים הראשונים לפסל שערורייתי. הפסל לא נראה שייך לכניסה, והעירום הנשי הבוטה, וההנאה על פניהם של המפוסלים גרמה לעיתונאים להשחיז את עטם. הנשים עצמן תוארו בעיתונות כמיינאדות שיכורות(חסידה נשית של בכחוס, הקשורה לטקסים מטורפים). הפסל עצמו כונה וולגרי ולא מוסרי, והאם זהו סגנון נפוליאון השלישי להציג נשים כפרוצות. מסכן קרפו, אחרי ארבע שנים של עבודה על מה שהוא ראה כנושא קליל שמתאים לאופרה חדשה הפך פסלו לסערה.
קרפו- אמן שיצירותיו היו דמויות חיות יותר מאלו שנוצרו ע"י החיים עצמם: אלכסנדר דיומא הבן.
בלילה שבין ה-26 וה-27 לאוגוסט 1869 פסלו של קרפו הושחת בדיו שחור. גרנייה ניסה לשכנע את קרפו להחליף פסל, והשמועה שרצה הרגיעה קצת את הרוחות. אך זה סירב וגרנייה פנה לשארל גומרי שיציע פסל חלופי. אבל רצה הגורל וגומרי הלך לעולמו בטרם עת וגם מלחמת צרפת-פרוסיה פרצה, הפסל נשאר. קרפו עצמו שחזר לצרפת אחרי המלחמה נפטר חולה והרוס כלכלית ב-12 באוקטובר 1875, בגיל 48 בלבד. לבסוף הפסל המקורי עבר בשנת 1964 למוזיאון הלובר שם יהיה מוגן יותר. במקומו מונח רפליקה מאת פול בלמונדו(אביו של השחקן ז'אן פול). כיום תוכלו לראות את הפסל המקורי במוזיאון ד'אורסה עם עוד יצירות של האמן. דרך אגב, פסלו של גומרי הושלם שנה לאחר מותו, והוא נמצא במוזיאון לאמנויות יפות באנג'ה. מדובר ביצירת מופת שיכלה להשתלב בטבעיות באופרה גרנייה.
עוד עבודות של קרפו
למי שמעוניין להכיר עוד עבודות של האמן הנה כמה מהם:
במוזיאון ד'אורסה מודלים של מזרקת ארבע העונות, פסל הריקוד, פסל אוגלין ובניו, פסל חזה של שארל גרנייה ועוד עבודות ורישומים רבים.
מזרקת ארבעת העונות שנמצאת בשדרה מחוץ לגני לוקסמבורג.
Le Triomphe de Flore-הניצחון של פלורה(אלה רומית שמייצגת פרחים ואביב) בפביליון דה פלור. פשוט עמדו על גשר רויאל, הרימו עינכם מעל הקומה השלישית וזה שם, אחיו התאום נמצא ממש באותו מקום בצד של הגינה. אבל זה לא נגמר פה.. עכשיו הרימו עוד יותר את מבטכם מעל לפדימנט תראו קבוצת פיסול יותר גדולה. פסל זה נקרא 'צרפת האימפריאלית מביאה אור לעולם ומגינה על המדע, החקלאות והתעשייה'.
