מי לא עמד על גשר האמנויות מעץ וצילם את הבניין המרשים של מכון צרפת בפריז? מעטים טורחים לעבור בשער מבנה הבארוק המרשים של l’Institut de France כי אינם יודעים האם ניתן בכלל להיכנס. אז היום נגלה מה באמת מכיל המבנה הייחודי, ומה קשור הנביא יחזקאל לקרדינל מזארין. ולחשוב שפעם בכלל עמד כאן מגדל שמירה על העיר שפינה את מקומו עבור המדע, אומנות ולמידה. בואו נתחיל
מכון צרפת בפריז- היסטוריה תחילה
בתחילת המאה ה-13 עמד במקום הזה על גדת הסיין מגדל נסל. מגדל זה, היה אחד מתוך ארבעה מגדלי שמירה, שניים מהם בגדה הנגדית היכן שטירת הלובר הייתה נמצאת. המגדל שגובהו 25 מטר וקוטרו עשרה מטרים, נבנה בתקופתו של המלך לואי פיליפ (פיליפ אוגוסט). תפקידו, ביחד עם המגדל בצד השני, להגן על הגישה במעלה הזרם לאיל דה לה סיטה. פיליפ החמישי העניק למלכתו ז'אן דה בורגון את אוטל נסל במתנה, והיא בזמנה הורישה אותו לקולג' בורגונדי, אותו ייסדה עבור אוניברסיטת פריז. בשנת 1665 המגדל והמתחם יהרסו ובמקום יוקם קולג' ארבע הארצות.
רוצים לדעת את מיקומו של המגדל? כאשר אתם עומדים בקצה הגשר פשוט הסתכלו על הפינה השמאלית של המבנה, 20 מטר פנימה עמד המגדל ולאורכו חומה. יש גם שלט אבן שמציין זאת על המבנה.
"מכללת ארבע האומות", הידוע גם כמכללת מזארין על שם מייסדו, הייתה שייכת לאוניברסיטה ההיסטורית של פריז. המכללה נוסדה באמצעות עזבונו של הקרדינל מזארין שנפטר בשנת 1661 והוריש, בנוסף לכספו גם את ספרייתו. הכוונה הייתה, שסטודנטים מאזורים חדשים בשלטון צרפת, מתוקף הסכמי שלום חדשים יוכלו ללמוד שם. עבודות הבנייה החלו בשנת 1663 ע"י אדריכל המלך המפורסם לואי לה וו. האדריכל הוא שהציע את המקום מול הלובר, שם אמור המלך לואי ה-14 להשקיף בעתיד מחלון ארמונו על המכללה החדשה. המלך התרשם משרטוטיו של האדריכל ונתן את ברכתו לתכנית. בשנת 1670 כאשר לה וו נפטר, המשיך את העבודות עוזרו, האדריכל פרנסואה ד'אורביי עד לפתיחתה בשנת 1688. בתקופת המהפכה הופסקה הפעילות במקום עד שנפוליאון בונפרטה החליט בשנת 1805 שלכאן יעבור מכון צרפת שהוקם בשנת 1795 ושכן במתחם הלובר.
מתי נוסדו האקדמיות?
מכון צרפת נוסד ב-25 אוקטובר 1795. מטרתו לאגד חמש מכללות שונות למקום אחד. חלק ממכללות אלו היו ותיקות וכבר פעלו בפריז, חלקן יחליפו ותיקות. בנוסף נמצאת במקום ספריית מזארין. אלו הן המכללות:
- האקדמיה הצרפתית נוסדה בשנת 1635.
- האקדמיה לרישום וספרות יפה בשנת 1663.
- האקדמיה למדעים נוסדה בשנת 1666.
- האקדמיה לאמנויות יפות נוסדה בשנת 1816.
- האקדמיה למדעים מוסר ופוליטיקה נוסדה בשנת 1832.
האקדמיה הצרפתית נוסדה בשנת 1635 ע"י קרדינל מזארין ותפקידה להגן על השפה הצרפתית. באקדמיה נכללים 40 חברים. משימתם היא לפעול ל"לתת כללים מסוימים לשפה שלנו ולהפוך אותה לטהורה, רהוטה ומסוגלת לעסוק באמנויות ובמדעים". ברוח זו, הם משגיחים על השפה הצרפתית באמצעות פיתוח המילון שלה והגנת הפרנקופוניה.
האקדמיה לרישום וספרות יפה נוסדה בשנת 1663 ע"י קולבר ותפקידה לקדם ולהפיץ ידע היסטורי ופילולוגי (חקר תעודות) בתחומי העתיקות הקלאסית, המזרחיות, ימי הביניים, העידן הקלאסי, ובלשנות כללית. היא מעניקה ייעוץ ומומחיות לרשויות ציבוריות, מבטיחה את קידום המחקר והשבחתו באמצעות הפרסים ומעניקה לו ובולטת בפעילות הפרסום המשמעותית שלה.
אקדמיית המדעים נוסדה ע"י קולבר בשנת 1666 ובה 268 חברים, רובם מדענים, 121 שותפים זרים ו 62 כתבים. תפקידה לעסוק בחינוך מדעי, מחקר מדעי, עצות ואזהרות מול הסוגיות הפוליטיות, האתיות והחברתיות שמעלה המדע.
האקדמיה לאמנויות יפות נוסדה ב-1816, היא היורשת של האקדמיות המלכותיות לציור ופיסול, שנוצרו ב-1648. כמו כן היא מחליפה את אקדמית המוזיקה, משנת 1669, ואדריכלות, שנוסדה ב-1671. עם 63 חברים, האקדמיה לאמנויות היפות שואפת לקדם ולעודד יצירה אמנותית על כל צורותיה ודואגת להגנת המורשת התרבותית הצרפתית.
האקדמיה למדעי המוסר והפוליטיקה נוסדה בשנת 1832 והיא המוסד הוותיק ביותר למדעי הרוח. המוסד משלב גישות פילוסופיות, פסיכולוגיות, סוציולוגיות, משפטיות, כלכליות, פוליטיות, היסטוריות וגיאוגרפיות. האקדמיה מציעה מרחב לדיון חופשי ומושכל בכל השאלות המשפיעות על עתיד החברה, על מנת לשקף את רצונות האזרחים והרשויות.
מכון צרפת- מה אנו רואים?
הבניין עצמו הוא בסגנון בארוק איטלקי והוא ייחודי בנוף הפריזאי. בחזית נראה את מינרווה לידה שני מלאכים. קצת קשה להבחין, אך מסביבה נראה כן ציירים עם מכחולים וצבעים, נבל ודף עם תווים, כדור הארץ עם תחריטים. הפיתוחים מרמזים לנו על מטרת המבנה המרשים, אמנויות ומדעים. מעל מתנוססת הכתובת:
JUL. MAZARIN S.R.E. CARD BASILICAM ET GYMNAS F.C.A M.D.C.LXI
ז'ול מאזרין, קרדינל הכנסייה הרומית-קתולית הקדושה, הורה לבנות את הכנסייה הזו ואת הקולג' הזה ב-1661.
בפנים נמצא את חצר הכבוד שהיא החצר הראשית. משמאל ספריית מזארין ומימין מכון צרפת, הקפלה וקברו של מזארין.
כאשר נעמוד באמצע החצר פנים לכניסה, נבחין בשני שעוני שמש. אחד מציין את שעות הבוקר(השמאלי), השני(ספריית מזארין) את שעות אחר הצהריים. מתחת לשעון בצד של ספריית מזארין נמצא כתובת בלטינית- השמש מבשילה את פירות מינרווה.
החצר השנייה la deuxième cour
החצר השנייה שימשה כחצר לתלמידי מכללת ארבע הארצות. היא גובלת מצד אחד בבניין ראשי ארוך שהוקם ע"י לה וו כדי לאכלס את כיתות הלימוד, חדרי האוכל וחדרי השינה של המכללה. הצד שני באגף שהוקם ב-1846 ע"י היפוליט לה בה, שכנה המכללה לאמנויות יפות. בפנים יש עוד חצר קטנה שבעבר אכלסה מטבחים ומגורי עובדים. כיום נמצא שם אודיטוריום חדש וגלריה.
הקופולה המרשימה של l’Institut de France
מתחת לכיפה של המכון מתקיים, מדי שנה בחודש אוקטובר, מושב הכניסה החגיגי של חמש האקדמיות. נציג מכל אחד מהם נושא באותו יום נאום בנושא משותף. גם בסתיו מתקיימים שם מפגשי החזרה לבית הספר הרשמיים של האקדמיות. בחודש יוני, טקס פרסי ה-Grand Prix des Fondations מכבד את הזוכים של השנה. במהלך כל האירועים הללו, לובשים חברי המכון את הבגד המסורתי שנראה כירוק רקום בענפי זית ירוקים וזהב. רובם נושאים את החרב שיכולה להיות יצירת אמנות של ממש, המעוטרת בסמלים של האקדמיה אליה הם שייכים.
סביב הכיפה באנטבלטורה(חלק עליון מעל העמודים), נראה פסוק מאת יחזקאל בלטינית:
Sedebit sub umbraculo ejus in medio nationum
הוא ישב בצילו בין העמים
הפסוק נבחר ע"י מזארין שהיה אמור להקבר מתחת לכיפה.
צנוטף למזארין
רגע, אמרנו שזה קברו של קרדינל מזארין, אז למה צנוטף(קבר ריק)? זה בגלל שאפרו של מזארין נזרק לרחוב בזמן המהפכה הצרפתית. המונומנט נחלק לשניים, הקבר מאת אנטואן קויסבו (Coysevox) ושלושת הפסלים למרגלות הקבר מאת ז'אן טובי (Jean-Baptiste Tuby), ואטיין אונגר (Etienne le Hongre).
למרגלות הקבר, שלוש דמויות נשיות מברונזה מסמלות את המעלות: "זהירות", שניתן לזהות על ידי נוכחות המראה שהדמות מחזיקה בידה והנחש הקטן שנכרך סביב ידה. "שלום", באמצע עם קרן שפע ו"נאמנות" בצד ימין כאשר הכלב הרובץ הוא אלגוריה לנאמנות. מעל הקבר מזארין כורע ברך, לידו מלאך מחזיק גרזן עטוף באגודת שבטים, סמלם של הלקטורים הרומאים. מימינו של המלאך מונח כובע קרדינל עם שוליים רחבים, וציציות.
כאמור, במהלך המהפכה, האפר של מזארין הושלך לרחוב בזמן שאנדרטת הקבורה הושמדה. אלכסנדר לנואר הצליח לשחזר את הקבר, שחזר למקומו המקורי מתחת לכיפה ב-1964.
מה עוד אנו יכולים לראות בפנים?
קצת אחרי הכניסה מצד שמאל נמצא פסלו של נפוליאון בונפרטה מאת Philippe-Laurent Roland.
הפסל שנחנך ב-6 באוקטובר 1810, מציג את הקיסר בלבוש ההכתרה. נפוליאון הראשון, עטור זרי דפנה זהב, לובש מעיל קטיפה כבד רקום בדבורים, הסמל הקיסרי, עונד את הצווארון הגדול של לגיון הכבוד ומחזיק בידו הימנית את השרביט עטור הנשר הקיסרי. פסל זה מזכיר לנו כי הקיסר העביר את מכון צרפת למכללת ארבע הארצות. הפסל הוסר לראשונה לבקשת לואי ה-18 ולאחר מכן הותקן מחדש תחת לואי-פיליפ, הוא הוצב מאז 1962 בגומחה המשקיפה על גלריית הנשיא.
צד ימין ישנה דלת חומה ונעולה. מעליה פסל חזה של אנרי ד'אורליאן, דוכס אומאלה, שהוא גם בנו החמישי של המלך לואי-פיליפ.(Henri d’Orléans, duc d’Aumale1822-1897). אנרי ד'אורליאן, הוא אחד התורמים המהוללים ביותר של המכון. חבר האקדמיה הצרפתית, האקדמיה למדעי המוסר והפוליטיקה והאקדמיה לאמנויות יפות. הדוכס מאומלה הוריש לl’Institut de Franc, בשנת 1886, את כל אחוזת שנטילי ואוספיה. הדוכס אסף בשאטו דה שנטילי יותר מ-600 ציורים, כמה אלפי רישומים ורהיטים יקרים, והיווה את הספרייה הפרטית הראשונה בצרפת עם יותר מ-700 כתבי יד, כולל 300 מימי הביניים. המכון אחראי כיום על הטירה והמוזיאון שנמצא שם. דרך אגב, עוד תורמת נדיבה היא נלי ז'קאמאר-אנדרה, אשר במותה בשנת 1912 הורישה את מוזיאון ז'קאמאר-אנדרה הנוכחי ואת מנזר שאליס למכון צרפת.
Jacques-Bénigne Lignel Bossuet1627-1704
כאשר נעמוד לפני קברו של מזארין ונסתכל ימינה לאורך המסדרון נראה שלי פסלים. הקרוב אלינו הוא של בישוף בוסואט שנוצר ע"י אוגוסטין פאז'ו בשנת 1779. בוסואט נבחר לחבר באקדמיה הצרפתית בשנת 1671.
René Descartes1596-1650
בקצה המסדרון נמצא פסלו של רנה דקארט פסל השיש הזה נוצר על ידי אוגוסטין פאז'ו בשנת 1779 ומייצג את המתמטיקאי, הפיזיקאי והפילוסוף הצרפתי הנודע דקארט.
ספריית מזארין
במכון צרפת קיימות שני ספריות, האחת היא ספריית המכון והשנייה ספריית מזארין. הספרייה, שהוקמה במקור בגדה הימנית, בפאלה מזארין (לימים חלק מאתר ה-Richelieu BnF), נפתחה לחוקרים משנת 1643. הודות לרכישות מסיביות בצרפת ובאירופה, היא הפכה במאה ה-17 לאוסף הגדול ביותר של כתבי יד וספרים נדירים באירופה. בהתאם להוראות הצוואה של מזארין, היא הועברה למכללת ארבע הארצות בשנת 1668. במהלך המהפכה, היא נשמרה פתוחה משום שנחשבה לספרייה ציבורית.הספרייה מחזיקה ב 600,000 מסמכים שונים כולל עותק תנ"ך גוטנברג נדיר שנשמר בכספת.
עוד פריט נדיר שמוצג בספרייה הוא הגלובוס השמימי, שנעשה בשנים 1693-1694 בבית המלאכה של וינצ'נזו קורונלי (1650-1718), מייצג את מיקומם של הכוכבים בלידת לואי ה-14, 5 בינואר 1638. שמות קבוצות הכוכבים, הכוכבים וכוכבי הלכת מצוינים בשלוש שפות: לטינית, יוונית עתיקה ואיטלקית. הכדור מצויד במרידיאן נחושת מתוצרת Gatellier, יצרן של מכשירים מדעיים. הוא מונח על קונסולה עם ארבע רגלי טפרי אריה, מעוטרים במסכות נשיות ועלי אקנתוס. לוחית מתכת נושאת את סמלה של משפחת פוקה, מגיני הקולג' לואי-לה-גראנד, שבו הוחרם הגלובוס במהלך המהפכה לפני שעבר לספריית מזארין.
עוד נראה אוסף פסלים, שחלקו הגיע עקב החרמות. הפסלים עשויים שיש, ברונזה, טרקוטה או גבס, עתיק או מודרני. בינהם פסל חזה של בנג'מין פרנקלין שגריר ארצות הברית בצרפת. מי שירים מבטו מעל דלפק הקבלה יבחין בנברשת מרשימה, אחת משתיים. הנברשת בסגנון רוקוקו, המיוחסת לז'אן ז'אק קאפירי (1725-1792), מגיעות מטירת המרקיזה דה פומפדור בקריסי.
מידע שימושי
האם אפשר לסייר במכון צרפת?התשובה היא כן, והרבה אישים לא יודעים זאת וחסל.
את הכיפה ניתן לבקר אך ורק בימי שבת בשעות 10:00-18:00. שאר האזורים פתוחים ביום המורשת הלאומי.
ספריית מזארין פתוחה לביקור כל יום מלבד ראשון בשעות 10:00-18:00.
בואו למסע מרתק בפאלה רויאל
